"למען הצדק": צדק, צדק תרדוף

סרטי צדק ומלחמה של גיבורים שחומי עור בממסד נושאים בחובם תמיד מטען כפול, מכיוון שבכל הנוגע לנושא הרגיש, אי אפשר לסיים צפייה בלי תחושת תסכול, לא משנה התוצאה הסופית בסרט. מהצד השני, אי אפשר שלא לגשת לסרט שכזה בציפייה לתענוג קולנועי גדול, כיוון שזו תהה התוצאה הסופית כמעט תמיד וכמובן שגם כאן אין משנה התוצאה התסריטאית הסופית של הסרט את מד העונג מהצפייה בו.


מה אתה תופס את הראש? עוד לא התחיל המשפט | צילום: IMDB

בעיה גדולה שניצבת בפני במאים שניגשים לייצר סרט מחומרים אשר מבוססים על סיפורים אמיתיים היא הכליאה הקונספטואלית שלהם בתוך נתיב, שמכתיב לסרט מסלול די ידוע מראש. אותו מסלול מגיע בייחוד כאשר מדובר על סרטי מאבק של שחורים בגזענות וצרות אופקים של קהילות גזעניות. בשנה שעברה סם רוקוול וטראג'י פ. הנסון הצטיינו במסגרת "האויבים הכי טובים" והפעם מייקל בי. ג'ורדן וג'יימי פוקס נכנסים לדרמה שכאמור, מסלולה צפוי וידוע מראש ועם זאת, מצליחים לרגש בזכות המיקוד של הסרט בנושאו המרכזי ובזכות תצוגות משחק מופלאות.

עוד יעברו שנים רבות עד שתצליח להיות ברורה לציבור מערכת השיקולים שמדירה סרטים דוגמת "האויבים הכי טובים" והסרט הנוכחי מהקולנועים ברחבי הארץ (לא, קורונה איננה התשובה הנכונה באף אחד מהמקרים) ודווקא מאפשרת הפצת סרטי אקשן מדרגה ז', שלא ברור מי בדיוק קהל היעד שלהם. כאשר התכנים הללו הופכים לזמינים לצפייה ביתית, אי אפשר שלא לתהות כיצד החוויה הייתה מרגישה בקולנוע, על אף שלא מעורבות בה סצנות פיצוץ אקסטרים וערימת גופות מחוררות.


תראו אותי, גם אם אני לא מרביץ לאף אחד בסרט הזה | צילום: IMDB

העלילה מתרחשת באלבמה, שמזמן דבקה בה תדמית גזענית ועל כן לא כל כך מפתיע להיתקל ולקבל אזכורים בתחילת הסרט אודות העובדה כי נל הרפר לי התגוררה בעיירה, אליה מגיע בריאן סטיבנסון המגולם על ידי בי. ג'ורדן. הסופרת שכתבה את "אל תיגע בזמיר" בוודאי חשה אי נוחות גדולה כאשר הפרשה המדוברת בסרט התרוצצה בחדשות המקומיות, אי שם בשלהי שנות השמונים וכאמור, הסיפור המסופר מתכתב עם הקווים הכלליים, השואבים השראה מסיפורה של לי הרפר, כאשר הוא שואל ממנו לא מעט כיוון תסריטאי וכמובן נתיב עלילתי.

גם כאן אין לאיש ספק בנוגע לאשמה והטיוח וגם כאן אין לאף אחד ספק כי כל מי שנוגע בפתיחת הפרשה, דינו לסבול לכל אורך הדרך ולמרות שהסבל מוצג רק בנגיעות קלות ומזוקקות, אפשר להבחין באווירה הכללית העוינת האופפת את הסיפור המרכזי. אם עדיין לא הבנתם את הכיוון הכללי של הסרט מהתקציר או מכל מה שקראתם עד עכשיו, אפשר כמובן לשטוח בפניכם את העלילה במספר מילים ותרגישו בדיוק את אותה התחושה שככל הנראה מתכנסת אצל כל צופה, במהלכו של הסרט.


אתה יכול לנחש את עלילת הסרט? | צילום: IMDB

מייקל בי ג'ורדן מגלם את בריאן סטיבנסון, עורך דין צעיר ואידיאליסט, שמסיים את לימודי המשפטים שלו בהארוורד, אורז תיק ומדרים לאלבמה הרחוקה וזאת בכדי להצטופף היטב בין הנידונים למוות, בבית הכלא המקומי, בעיירה בשם מונרוויל. בעיירה הזו התרחש מקרה רצח של בחורה צעירה, בת 18 ואשמים אמיתיים לא נמצאו, כך שהתיק הולבש, מסיבות גזע, כך נראה על פי תחילת הסרט, על אדם בשם וולטר מקמילן (המגולם על ידי ג'יימי פוקס) והוא נידון לעונש מוות והופך להיות במהרה לקוח הפרו בונו המרכזי של סטיבנסון, לכשזה מגיע לעיירה להילחם עבור אלו שלא נלחמו עבורם מספיק, לדעתו.

הנחיתה מהחיים הנוחים עם אבא ואמא אל עבר הסביבה העוינת אליה מגיע סטיבנסון, היא עובדה שלא מצליחה לשבש אפילו במעט את התוכניות של עורך הדין האמביציוזי להילחם על הצדק ולהוציא את האמת לאור. בעצם אמירת וציון העובדה הזו, אתם יכולים לנחש מה המסלול שהוא הולך לעבור והוא אכן כולל מתן תקווה לאסיר לקראת גזר דין של מוות על הכסא החשמלי, היקשרות אליו ואל משפחתו וסביבתו וכמובן הנחת חייו וגם חיי העוזרת המשפטית שלו (המגולמת על ידי ברי לארסון) בסכנה ממקומיים שלא מוכנים שיחטטו להם בפצעים הפתוחים ובעיקר לא יילחמו למען זכויותיהם של אנשים שחורים.


אז הולכים עם זה עד הסוף, כן? | צילום: IMDB

העובדות הולכות ונערמות, אך מולם גם נערמת תנועה חזקה של התנגדות מצד משרד השריף המקומי ומערכת המשפט המסואבת, אשר הביאה אדם חף מפשע לכסא החשמלי ולא תהסס להותיר אותו מחובר לאלקטרודות כל עוד התיק סגור. המוטיבציה הבלתי נגמרת ורדיפת הצדק של סטיבנסון משמשות בתור השראה לכל אלו שסביבו, גם בזמנים קשים יותר וגם כאשר הוא חש את החום על צווארו והוא ממשיך לצעוד במסלול שסרטים רבים, טובים ומצוינים שכמותו כבר צעדו הרבה זמן לפניו.

המסלול הידוע מראש, שלא משנה תוצאתו הסופית, יכול להיות אויב גדול מאוד לסרט קולנוע, בעיקר אם הוא אורך גם מעל שעתיים ומספר סיפור שהוא כמעט צפוי, במרבית שלביו. ועם זאת האומנות היא לייצר את הדרמה, העניין והמתח סביב העלילה ואת זה מבצע במאי הסרט - דסטין דניאל קרטון באופן מעורר השראה, כאשר הוא מדלג בקלילות מעל כל מהמורה ומצליח לייצר סרט מאוזן, שעל אף שנופל למקומות מאוד צפויים, ברורים, ידועים ולא מפתיעים מדי, עדיין מצליח לרתק, לעניין ולרגש.


מורידים את בגדי הגיבורים והנבלים בקומיקס ומדגמנים אידיליה | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
מצוין כפי שמצופה מסרטי דרמה משובחים מסוגו. העלילה ברורה, הגיבורים משכנעים והסיפור פשוט מרתק. הנאה צרופה אשר מהולה בתסכול, שנובע אך ורק מהאמיתות המוצגות בסרט.

משפט על הבמאי:
דסטין דניאל קרטון, שפרץ לפני קצת פחות מעשור עם דרמת האינדי המשובחת – "טווח קצר 12" שב לשתף פעולה עם ברי לארסון (שאיתה גם שיתף פעולה ב"טירת הזכוכית") וכאמור מצליח לתרגם חומרים גולמיים לפנינה קולנועית נפלאה.

משפט על השחקנים:
מייקל בי. ג'ורדן שוב מוכיח שלא משנה איזה תפקיד או איזה ז'אנר, הוא אחד השחקנים המופלאים שקיימים בהוליווד כיום. לצידו ברי לארסון בתפקיד די קטן וג'יימי פוקס בתפקיד ענק, שגם מוכיח איזה עילוי הוא בתחום המשחק. את ההצגה דווקא גנב טים בלייק נלסון המשובח, עם תפקיד קטן-ענק ועוד אפשר לראות גם את רייף ספאל, או'שיאה ג'קסון ג'וניור (הבן של אייס קיוב, עדיין) ואפילו בריאן סטיבנסון, עליו מבוסס הסרט מבקר לתפקיד קטנטן בתחילת הסרט.

משפט על אורך הסרט:
שעתיים ורבע שטסות ביעף. לא יאומן שזה נכון, אבל הסרט הזה לא מורח אפילו מעט ולא משעמם לשנייה.

"למען הצדק" זמין לצפייה ב-yesVOD