"טיילר רייק: חילוץ": עוד אקשן גנרי ומצוין של נטפליקס

לאן הולכים "הנוקמים" אחרי עידן ת'אנוס והאצבע הצרדה, אפופת כפפת הברזל והעיטורים היוקרתיים שלה? ובכן...טוני סטארק הלך להמית גם את הקריירה שלו עם "דוליטל" ולקח את ספיידי איתו, טצ'אלה הלך לחפש לסגור חשבונות ב-"21 גשרים" והחכמים יותר הלכו על איכות: סטריינג' הלך לפקד ב-"1917", קפ להבריק ב"רצח מתוכנן היטב", הירוק הגדול הלך להילחם בדופונט, ב"פרשת המים" והתעלתה מעל כולם דווקא זו שממתינה שהקורונה תיגמר, כדי שהפיצ'ר שלה יגיע: האלמנה הלכה לנסות לחטוף אוסקרים עם "ג'וג'ו ראביט" ו"סיפור נישואים".

איפה שהוא באמצע, בין בחירות גרועות, לבחירות ממש ממש טובות, נמצא לו אל הרעם ומחפש להוציא שורות מבריקות ומפתיעות החוצה. הוא חיכה קצת, גירד בראש, הוריד את הכרס באימונים מרובים ונתן לאחים רוסו ללהק אותו לסרט, שעבורו גם כתב האח ג'ו את התסריט. הפעם בלי החצי השני שלו. צמד הרוסואים ליהק את צ'דוויק בוסמן ל-"21 גשרים" וזה לא עבר הכי טוב, אבל עבר. הפעם ג'ו רוסו כותב, מפיק עם אחיו והשאיר את הבימוי לאחרים, כאשר הוא ליהק את השם הגדול שיישא את הסרט והאמת, הוא בהחלט נושא אותו ובלי מאמץ מיוחד.


עדיין עומד ומה שמאחור...לא! | צילום: IMDB

שרביט הבימוי ניתן ל-סם הרגרייב, אחראי כוריאוגרפיה ופעלולים בימים כתיקונם ובמאי לעת מצוא, כאשר סביבו אנשים מוכשרים שרגילים לעבוד בתנאי אקשן גבוהים מאוד. תרצו להאמין שאין יותר מדי התאמות עבור במאי שהגיע מתחום הפעלולים, אבל אם לומר את האמת, טביעת האצבע של הרגרייב בתור פעלולן מורגשת היטב, כאשר אחד הסיקוונסים המרשימים ביותר הוא זה שבמסגרתו המצלמה מרקדת מאחורי הגיבור ומלווה אותו, צמוד ולא מרפה וכמובן מצולמת במעין שוט אחד רציף, שאחרי "1917" המופלא, אי אפשר שלא להעריך את סגנון הצילום והעריכה הייחודי הזה.

האפקט של הריקוד הצמוד והכאילו שוט רציף הזה מהווה חיבור מקסימלי של הצופה אל החוויה האינטנסיבית שחווה הגיבור וליווי צמוד, בדופק גבוה לנפתולי מסלול הבריחה והעימות שלו עם ומרודפיו. הרגרייב מעצים כל סצנת אקשן, עד לרמה שהצופה הופך להיות חלק כמעט בלתי נפרד מחוויית הסרט ובכך הצטיינותו על אף שמרבית הסרט והעלילה גנריים לחלוטין וככל הנראה שלא משנה מי היה מככב בתפקיד הראשי, האפקט המרכזי הוא באמת הצגת יכולות וירטואוזיים של צילום וסצנות קרב מדממות.


רגע, אתה לא יודע לירות בנשק? | צילום: IMDB

עוד מנסה לבדל את עצמו הרגרייב מאחרים, בכך שכמעט שמונים אחוז מהסרט שלו בהילוך גבוה מאוד והגיבור נע ונד מקרב קטן לקרב ענק כמעט ללא הפוגות - דרך מרשימה למדי, על אף חוסר האמינות בכל הנוגע לעלילה עצמה. בעולם שמקדש את "ג'ון וויק" ו"משימה בלתי אפשרית" בתור סרטי אקשן מובילים, לא ציפינו למשהו אחר וגם "טיילר רייק: חילוץ" הוא כזה - אחד מיני רבים המשתייכים לגל סרטי אקשן שחוזר מהאייטיז והניינטיז.

בהחלט מדובר בסרט אקשן שמיועד לבני הדור הצעיר יותר, שיצרוך בהנאה את ההילוך הגבוה וריבוי הגופות ועדיין מדובר בסרט שמהווה קריצה נחמדה לדור בוגר יותר, שגדל, חיבב את הגל הקודם ועדיין שומר לו חסד נעורים ועל אף שמדובר בדור שראה די הרבה מבחינת רמת האקשן וההגזמות, עדיין מסוגל לכבות את המוח ולנסות להנות מריבוי תרמילים מרוקנים וגופות מרוטשות ברחבי רחובות בנגלדש.


מי מפריע לי באמצע היוגה מתחת למים? | צילום: IMDB

סיפור הסרט הוא, כאמור, גנרי לחלוטין. טיילר רייק הוא סוג של איש למשימות מיוחדות מאוד והוא די מחבב כסף מהיר. כאשר הוא מופעל על ידי חברתו הוותיקה – ניק (גולשיפטה פרהאני) על מנת להציל את בנו של איל סמים הודי (תמורת המון כסף כמובן), הוא זורק בדיחה עבשה, בטון נמוך מאוד וחיוך ממזרי, קופץ ליוגה קצרה וניסיון לשבור שיא מתחת למים ויוצא מהר מאוד להתחיל את פעולת החילוץ, שכמובן מתחילה היטב ומשתבשת די מהר. בערך רבע שעה אחרי נחיתתו באיזור שממנו הוא צריך לאסוף את החבילה שהיא נער מתבגר ומפוחד, חצי האיזור כבר עולה באש ועשן רובים ואקדחים.

הרעים מאוד רעים, אין יותר מדי טובים והגיבור הוא כל מה שהמסוורת' עבד לאחרונה לנסות ולשבור בטייפקאסט שלו. אם הורגלנו לאחרונה שת'ור הוא דווקא המצחיק והעוקצני שבין חבורת הנוקמים (וזאת אחרי שטוני סטארק כבר איבד המון חדווה, שמחת חיים והתמלא ברצינות), אנחנו צריכים להתרגל מחדש שהוא עומד בציפיות של קהל הצופים וזאת אומרת: להיראות טוב, לחסל המון ואם אפשר הוא יכול לסנן יציאה אדישה מבין שפתיו. רחוק מלהיות מבדר, מנסה להיות דרמטי למספר דקות ומסתבר שהעסק הזה עדיין זקוק לליטוש ותרגול, אבל היי...נראה שהקוביות ושרירי הידיים (וכל שאר הסנטימטרים בגוף) חזרו למקומם.


לאן שאתה הולך, אני מאחוריך | צילום: IMDB

מה שכן מסתבר בתור הבדיחה הגדולה ביותר של הסרט – התרגום שלו. מה שנקרא בתרגום גוגל טרנסלייט פשוט: "חילוץ", הפך להיות שם הגיבור והמילה "חילוץ". התוספת הזו מצביעה שאולי תקופת הקורונה הצליחה לשבש עוד יותר את דעתם של המפיצים המקומיים, כאשר הוכיחה פעם נוספת כי בכל הנוגע לשמות סרטים, אולי עדיף לחשוב על אסטרטגיית הנגשה טובה יותר עבור קהל המטומטמים אליהם נדמה שישנה פנייה מאת האחראיים על מתן השמות המקומיים.

קשה לומר שהיו ציפיות גבוהות ממה שנראה כמו סרט גנרי לחלוטין ומסתבר שהרגרייב את המסוורת' עמדו בציפייה ואף התעלו עליה, כאשר הם יצרו סרט מהנה ומרשים מאוד, בכל הנוגע לאקשן ולהיותו מדמם וחסר רחמים, אבל בד בבד גם מדובר בסרט שלא יוציא אף צופה מכליו. בעידן הנוכחי, שהמסך הכי גדול שתוכלו לראות עליו סרט הוא זה בו ספריית נטפליקס שולטת, חוסר הציפייה מתמוסס ואפשר לומר שישנה תמורה מלאה לתשלום חודשי, כאשר אין צורך לעזוב את הספה בשביל מוצר רגיל למדי כמו זה.


וגם לאן שאני הולך, אתה מאחורי...למרות הריח | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
סרט אקשן גנרי נוסף מבית היוצר של נטפליקס. הוא לגמרי ממלא אחר כל הציפיות ונותן אפשרות לכבות את המוח מצרות וסטטיסטיקות היום ולהתמסר באופן מלא.

משפט על הבמאי:
סרט הבכורה של סם הרגרייב הוא הצלחה יחסית גדולה. מאפס ציפיות הוא מצליח ליצור סרט אקשן אינטנסיבי, מדמם ומרתק והוא אפילו משתחל לתפקיד קטן בסרטו הוא.

משפט על השחקנים:
המסוורת' בתפקיד עציצי למדי, עם גרם של דרמה. פרהאני חסרת מעוף והשראה וגם דיוויד הארבור לא יזכור שום דבר מלבד ההמחאה מהסרט הזה. רודראקש ג'אייסוואל, הילד הצעיר וגיבור המשנה בהופעה נהדרת ומפתיעה.

משפט על אורך הסרט:
טיפה'לה פחות משעתיים. אין אף רגע מת ואין ולא אף תלונה אחת בנוגע לאורכו של הסרט.