"חיות רעות": מלך המטורללים

מידי פעם מגיעה אלינו סדרה דוקומנטרית שגורמת לשיחות מסדרון רבות בעבודה להלל את שמה ופרקיה (לאלו שלא זוכרים - פעם היה דבר כזה שנקרא שיחת מסדרון) - "הג'ינקס" היא ככל הנראה המובילה בתחום, אבל לא חסרות סדרות אחרות שיצרו באז, לא מעט מהן בנטפליקס. "חיות רעות" היא אחת כזו וגם היא מגיעה ממלכת הדוקו החדשה - "נטפליקס" והיא מתחילה עם בסיס טוב ומעניין. מדובר באמריקאים משוגעים, אשר מגדלים חיות אקזוטיות כמו נמרים, טיגריסים ואריות ואם אתם חושבים לעצמכם: "מי המשוגע שיגדל את החיות המפחידות האלו?" אתם צודקים, הוא צריך להיות משוגע אבל אף אחד לא חשב שעד כדי כך משוגע.

סדרות הדוקו לוקחות נושא מיוחד ומרתק שאנשים לא שומעים עליו כל יום ומביאות אותו על מנת לחשוף את התופעה בפני קהל מסוים. במקרה הננוכחי, מדובר בנושא כל כך מיוחד וכל כך מרתק, שיוצרי הסדרה: רבקה צ'ייקלין ואריק גוד לא ממש ידעו כנראה איך להתחיל את מרתון הטירוף הזה, אז הם התחילו מהסוף. ג'ו אקזוטיק נשלח לכלא לאחר ששכר מישהו בשביל לרצוח את קרול באסקין, בכל דוקו אחר זה היה ה"פיק" של הסדרה, אבל פה זאת באמת רק ההתחלה.

אם זאת רק ההתחלה, אז מה יש לנו בהמשך? ההמשך (שמכיל כמובן ספויילרים מהסדרה), מכיל עוד המון. "חיות רעות" לא דוגלת במשפט "כל המוסיף גורע" אלא כל המוסיף הרי זה משובח. רציתם ניסיון רצח, אז זו התחלה טובה ומעניינת, יש כמובן חיות אקזוטיות אבל בשביל שלא ישעמם נוסיף גם כת סטייל גואל רצון. לא תפסנו את תשומת לבכם? מאפיונר שטוען שעליו מבוססת הדמות של טוני מונטנה, עדיין לא הספיק לכם? יש גם חתונה של שלושה גברים ששניים מהם סטרייטים, עוד לא מלאים ויש לכם מקום לעוד מנה? אישה שרצחה את בעלה (ואולי אפילו לא רק בעל אחד) והאכילה אותו לטיגריסים שהשניים גידלו במשותף (הכל לכאורה כמובן) ואם לא שבעתם וגם אם כן, אז הרשימה עוד ארוכה מסובכת מסוגננת ומתוסבכת.


הנה מיצי מיצי מיצי...קחי קצת חלה | צילום: Imdb

בסדרה יש לא מעט עובדות ומקרים אירוניים - הראשון מתחיל כבר בשם של הכוכב הראשי. בארה"ב יש ביטוי שנקרא Regular Joe או Average Joe שהמשמעות שלהם היא מישהו רגיל ולא מיוחד כזה שנעבור לידו ברחוב ולא נשים לב אליו. ג'ו שלנו הוא הכל חוץ מרגיל ולא מיוחד הוא הרבה יותר שרייבייגל (שם המשפחה המקורי של ג'ו) או ליתר דיוק אקזוטיק מאשר ג'ו. הוא סוג של קאובוי (ולא רק בלבוש), שמחזיק ומתחזק גן חיות אקזוטיות עם עובדים שרובם עוברים סוג של שיקום לאחר שהיו בכלא. הוא מתחזק לפחות שתי מערכות יחסים רומנטיות עם פרטנרים סטרייטים והוא מנסה לעשות הכל בחיים: סקס סמים ופוליטיקה.

כמות הטעויות והרעש שג'ו עושה עד לארוחת הבוקר - האדם הרגיל עושה במהלך כל חייו, אבל את ג'ו זה לא מעניין הוא ממשיך הלאה ודואג לא לפספס שום טעות שניתן לעשות - רק שלא ישעמם, אבל האירוניה לא נגמרת רק במר אקזוטיק היא הרבה מעבר לזה. אנשים שכועסים על יחס לא טוב לחיות אך מרביעים את החיות, כאלו שמתלוננים על יחס לא טוב לחיות אך הם מכניסים אותם לכלובים קטנים וצפופים - הסדרה מלאה, רק לזרוק חתיכת בשר והאירוניה תזנק עליו.


מי בא איתי לעשות דברים הזויים בבוקר? | צילום: Imdb

לזכות יוצרי הסדרה זה שהם לא ממש קיבעו או הובילו את השיגעון - הכל טבעי ובלי חומרים נוספים, טוב בעצם עם הרבה חומרים נוספים אבל לא כאלו שקשורים דווקא לבימוי או עריכה ורובם בצבע ירוק, לבן או חום. כך אנחנו רואים בתיעוד נדיר טיגריס תוקף אישה ומוריד לה את היד - היא מחליטה שהיא רוצה לחסוך כסף וזמן אז מעדיפה שיכרתו לה את היד במקום שינסו לשקם אותה, כי מי מאיתנו לא היה מוותר על יד שמאל כדי לא להטריח.

חלק מהמרואיינים מתראיינים ללא חולצה כאילו הם יושבים בביתם וזה לא הולך להיות משודר בכל העולם, אחד הבעלים של ג'ו יושב ומתראיין ללא חולצה וחושף שתי שיניים, כאשר כל השאר הלכו להם בגלל התמכרות לסמים ואיך אפשר מבלי ראיון בזמן המקלחת, אם חשבתם שבסרטים והסדרות תמיד צחקו על "הרדנקים" האמריקאים סתם כך, ה"רדנקיות" מופיעה במלוא תפארתה, טמטומה והמחסור בשיניה.


מי צריך חולצה? או שיניים? | צילום: Imdb

לא רק "הרדנקים" מככבים בדוקו-טרלול הזה של נטפליקס, אם זאת הייתה סדרה או סרט, טים ברטון היה הבמאי ואת באסקין היו צריכים לשחק או ג'וני דפ או הלנה בונהם קרטר. עד כדי כך היא מטורללת: הרוצחת השקטה (לא הוכח מעולם אבל זה יהיה טוויסט מטורף אם היא לא רוצחת) וה"מיוחדת" הזאת נפלה בפח של עצמה, כאשר היא חשבה שהיא תהיה הדמות הטובה והנורמטיבית בשיגעון של נטפליקס ולכן הסכימה להתראיין אך כבר מהפרק הראשון ניתן לראות שהכוכבת המשנית לסדרה יכולה בקלות לקבל דוקו פרטי ואישי משלה ולא כזה שמצדד בה.

עוד נקודת זכות ליוצרי הסדרה היא העמדה הניטרלית שהם לוקחים ובזכות זה מצליחים הצופים להגיע למסקנות לבד (לא שזה קשה, אבל זה עדיף מאשר שידחפו לגרון את העובדות). אין הטעיה מסוימת נגד ג'ו או קרול, כל אחד מקבל את רגעי האהדה או השנאה שלו, כל אחד קם ונופל לפי מעשיו ולמרות שג'ו עושה לא מעט מעשים פסולים, הוא עדיין נראה סביר ויחסית אהוד לצד המפלצות האחרות שמתחרות מולו או לצידו. רוב האנשים המתועדים ב"חיות רעות" הם אנשים שבשלב מסוים רצו לעשות טוב לחיות, הבעיה כמו בכל דבר אחר (במיוחד בפוליטיקה) שהמשפט "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות" מתאים בול ללא מעט דמויות בסדרה.


"הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות" | צילום: Imdb

אומרים שהמציאות עולה על כל דמיון - "חיות רעות" היא ההוכחה הכי טובה למשפט הזה. שום טים ברטון או האחים כהן לא יכלו ליצור דמויות ותסריטים כל כך מגוונים כמו ש"חובבי החיות" האלו יצרו בחייהם. מלבד הנאה וצפייה בסדרת הדוקו הכי מטורללת שנראתה על מסכנו גם נוסיף תקווה שמישהו בממשלת ארה"ב יראה את הסדרה ויעשה משהו עם החיות האקזוטיות האלו וימשיך להכניס את החיות הרעות האמיתיות לכלובים.