"הבלתי נראה": תראו אותי...או שלא

הרברט ג'ורג' וֵלס כתב את אחד מספריו המפורסמים – "הרואה ואינו נראה", לפני 123 שנים. מאז ועד היום יצאו אינספור גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות על בסיס אותו הסיפור ועל בסיס אותו הקונספט. מה שנחשב לאחד מהסיפורים הקלאסיים, המשויכים לסוגת האימה והמדע הבדיוני, מקבל במה לאחר שזמן רב הוא נעדר בצורה די בולטת מהשיח הקולנועי - כמעט בלתי נראה כמו הכוכב הראשי שלו.

השילוב הנפלא בין העלילה, הממקמת במרכזה פחד מאויב בלתי נראה, בין במאי הסרט, שגם ידוע בתור זה שכתב את התסריטים לסרטים היותר טובים בסדרות: "המסור" ו"הרוע שבפנים" ולבסוף תחברו לפאזל הזה את אליזבת' מוס המופלאה, שגם שינתה בעצמה לא מעט בתפיסה של קהל הצופים חלק מסדרות הטלוויזיה המצליחות ביותר בעשורים הנוכחיים ותקבלו את הנוסחא המנצחת למותחן אימה מלהיב.


חושב שהיא יודעת שאנחנו מדברים עליה? | באדיבות Tulip Entertainment

לי וואנל, שכבר מזמן קנה לעצמו שם בתור אחד הדברים הטובים ביותר שקרו במאה הנוכחית לז'אנר האימה והמתח, התחיל דווקא בקטן בכל הנוגע לתפקודו בתור במאי. אחד מכוכבי "המסור" הראשון והתסריטאי של חלק נכבד מסאגת הסרטים הבלתי נגמרת דווקא החל את דרכו בתור במאי עם "הרוע שבפנים 3", שלא נחל הצלחה גדולה מדי. המשך דרכו בתור אחראי ראשי על הסט היה הניסיון המתוחכם בסרט "משודרג", אשר הוכיח בעיקר את הידוע - יש למה לצפות. בניסיונו הנוכחי והשלישי בסך הכל בתור במאי הוא מוכיח פעם נוספת שברזי הז'אנר הוא שולט באופן אבסולוטי, גם אם הסרט הנוכחי רחוק משלמות.

מבחינה קונספטואלית, כבר עשרות שנים שיוצרי קולנוע נהנים להשתעשע ברעיון שהגה ולס עצמו לפני מאה ורבע. איך מתמודדים עם כוח שמעניק לאדם את היכולת לחמוק מכל מעשה ללא ענישה? בלא מעט מקרים הכוח משך אחריו את המאווים הנסתרים, הכוחניים והחולניים של הגיבור, שהצליח להעלים את עצמו וגם המקרה הנוכחי לא שונה בהרבה, בכל הנוגע לשחרור ההפרעות הפנימיות הקשות ביותר של האדם הבלתי נראה.


אתה, אתה, מאחוריי? לאן לנעוץ את הסכין? | באדיבות Tulip Entertainment

וואנל בוחר להביט באופן שונה לחלוטין על הגדרת גיבור הסרט שלו וכמובן מתאים אותו לרוח התקופה. הגיבור הוא הפעם גיבורה ונקודת המבט שלה היא זו הקובעת את קצבו של הסרט. התאמות טכנולוגיות נעשו בכדי לייצר חיבור מלא לשנה הנוכחית ויוצאים לדרך באופן כמעט מיידי, ללא עכבות ומבלי להמתין אפילו לסיפורי רקע או הכנות מראש.

מוס מגלמת את ססיליה קאס, אישה שמחליטה ביום אחד חשוך שהיא עוזבת את כלוב הזהב המעוצב היטב של בן זוגה ונמלטת על נפשה. הסיקוונס, שבמסגרתו בורחת ססיליה מביתו של אדריאן, הוא אחד הדברים הטובים ביותר בסרט ולגמרי מעיד על הבאות, כאשר וואנל טורח מאוד להכניס את הצופים לאווירת החרדה, המצוקה והאימה עוד בשלבים הכי מוקדמים של הסרט.


אני רק קמה לשנייה ורבע להביא לי לשתות. כן? | באדיבות Tulip Entertainment

מצלמות אבטחה משתתפות בלא מעט שלבים בסרט, הסמארטפון הוא חלק בלתי נפרד ממסע הבריחה וכפי שתגלו בהמשך הסרט, הטכנולוגיה מדברת חזק מאוד בכל שלב מהעלילה. לאחר הבריחה עוברת ססיליה לבית של חבר שוטר, שמתגורר בו עם בתו המתבגרת ועוד טיפה אחר כך, תקבל ססיליה את הבשורה המשמחת עד מאוד – אדריאן, האקס, החליט לשסף את עצמו למוות.

ברגע שנטל חייו של אדריאן יורד מכתפיה של ססיליה והיא מרגישה קצת יותר ביטחון, זה הזמן המושלם שבו היא מתחילה להיות מוטרדת על ידי ישות בלתי נראית, שמטרילה אותה ללא הרף, משחקת איתה משחקים חולניים וגורמת לה לאבד את השפיות ואת האמינות אצל כל היקרים לה. מצוקתה של ססיליה בתור אישה שעברה טראומה ובתור אישה, באופן כללי, היא מצוקה שהסרט מגיע בכדי להעלותה על המוקד.


רק תן לסיים את הקפה ואני באה!!! | באדיבות Tulip Entertainment

הנערה הנרדפת של סרטי האימה הקלאסיים והקאלטיים היא גיבורת הסרט והיא חייבת להתמודד עם שדים פנימיים, חיצוניים וכמובן עם סביבה שגם אם נראית מחבקת לעיתים, מוכיחה פעם נוספת שאינה מספקת גיבוי מלא. דרך ססיליה בתור גיבורה נשית מוטרדת, מחבר וואנל את עלילת הסרט לרוח התקופה ומנסה להעמיק אותה.

בקשה לא גדולה מדי מהצופים שמגיעים לחזות בסרט, היא דווקא לפתח ציפיות מדודות דרך העובדה שלא תצפו בטריילר, שבאמת הולך לגזול מכם כמעט כל רגע הזנקה טוב בסרט. אם החלטתם שלא להקשיב להמלצה שלא לבדוק את הסרט דרך הטריילר שלו, הרי שתוכלו להסתפק בו (בטריילר) בתור גורם האימה המרכזי מהסרט, כאשר הוא עומד בעצם לעשוק מכם את הטובים שברגעים הללו כחלק משתי הדקות וחצי שלו. כן, הטריילר נפלא ומושך ביותר, אבל ברגע הצפייה בסרט הוא מהווה ספויילר ענק לכמה מרגעי האימה הטובים והמזוקקים ביותר.


פליז אל תראו את הטריילר לפני | באדיבות Tulip Entertainment

וואנל, בהיותו תסריטאי של שלושה מסרטי "המסור" דווקא מפתיע לרעה בלא מעט חורים עלילתיים ומקומות של חוסר תשומת לב לפרטים בסיסיים בסרט. הגנת הספויילרים לא תאפשר לדבר על כך, אבל יש לא מעט פרטים שממש פוגמים באמינותה של העלילה והיכולת הטהורה להנות ממותחן עשוי היטב, כאשר רסיסים כמעט מזעריים פוגמים ביכולת הצופה לבנות לוגיקה עלילתית כמעט מינימאלית בחלק מהסצנות.

ועם זאת אי אפשר לומר שהסרט הזה לא אפקטיבי. הוא מותח בצורה יוצאת מן הכלל, מבוים היטב ומצולם בצורה מרשימה, שמעניקה במה סמויה וגלויה בו זמנית לדמות בלתי נראית וכמובן אוחז בשחקנית, שהולכת והופכת לאחת הטובות שעלו בעשור האחרון. בתור מותחן אימה הוא מבוצע היטב, מדוקדק כמעט עד הפרטים הקטנים ביותר ובהחלט עשוי להיות זה שיציל את יקום המפלצות המתוכנן מכיליון מוקדם.


כבר אי אפשר להתקלח בבית, עברתי החוצה | באדיבות Tulip Entertainment

משפט על הסרט:
אחד מסרטי האימה המצוינים שיצאו לאחרונה. גם אם הוא רחוק משלמות ואף די צפוי בלא מעט מחלקיו, הוא פשוט עשוי היטב ואפקטיבי במרבית שלביו.

משפט על הבמאי:
וואנל, בסרטו השלישי בסך הכל בתור במאי, מוכיח פעם נוספת, בסרט שיודע לייצר מתח ואימה דרך צלילים, עבודת מצלמה ועריכה משובחת, שדרכו מובטחת ובסימן עלייה מתמיד. בז'אנר אימה ומתח הוא מצטיין.

משפט על השחקנים:
אליזבת' מוס, אשר ידועה בעיקר בזכות תפקידה בסדרה "סיפורה של שפחה", מחזיקה את הסרט ביד חזקה ובזרוע נטויה ומוכיחה שיכולות המשחק שלה יזכו אותם ביום מן הימים בפרס הגדול מכולם. לצידה אלדיס הודג' (מן גרסה אמריקאית תפלה וצעירה של אידריס אלבה), אוליבר ג'קסון-כהן, סטורם ריד והארייט דייר.

משפט על אורך הסרט:
מגרד את השעתיים מבפנים. לחלוטין היה יכול לקחת לעצמו עשרים דקות של חיתוכים עריכתיים.