"סוניק: הסרט": סוניקיפוד

הסרט, המבוסס משחק המחשב, היה אמור לראות אור מקרן קולנועי כבר לפני כשלושה חודשים, אבל הטריילר הראשון שיצא כמעט לפני שנה (באפריל, 2019) הפך את הטוקבקיסטים על יוצרי הסרט, בכל הנוגע לפרופורציות ומראהו של הקיפוד הכחול. צרור עובדות ותגובות אלו גרמו ליוצרי הסרט לשקול מספר מהלכים מחדש. קברניטי הסרט עצרו, אמרו באדיבות המון תודה על כל הארס והביקורתיות העניינית, שנשפכה וזלגה מכל מסך אפשרי והלכו לעצב מחדש.


קברתי בצד את הסוניק הישן | באדיבות סרטי פורום פילם

שלושה חודשים לפני צאתו של הסרט בתאריך החדש שוחרר לו הטריילר המשופץ, באיזור התאריך במסגרתו היה אמור לצאת הסרט במקור. הטריילר המחודש הציג סוניק שונה לעולם, מעודכן באופן הרבה יותר ידידותי לצופה השיפוטי ונאמן הרבה יותר למקור. האינטרנט הוכיח פעם נוספת ששליטת מגיביו גוררת תוצאות בהתאם לביקורת העניינית מצד צופים גם בחלונות הגבוהים ביותר והציפייה לסרט התחדשה בדיוק מהמקום בו היא נזנחה בעבר.

כל מי שחיבב ושיחק במשחק בתור ילד, בגר והביא ילדים משלו ש(מסתבר)עדיין צורכים משחקים בכיכובו של ה-ספק בחור, ספק קיפוד כחלחל וכך נוצר לו הצורך להתאים סרט לכל המשפחה, בכדי להוציא אחוז גבוה, ככל האפשר, של צופים מרוצים. ועל פי המצופה, אכן הפילוח בקהל באי הסרט, בהקרנת טרום הבכורה, נע ונד בין ילדי הגן, ילדי בתי הספר והוריהם, שהמכנה המשותף לכולם היה מבחן התוצאה, שסיפק סרט נהדר, מצחיק, אנרגטי ואפילו מרגש במידת מה במסר שלו ובתוצאה הסופית.


סוניק מחפש חבר, מכל שכבת גיל | באדיבות סרטי פורום פילם

סוניק הקיפוד מתחיל בקריינות עצמית בערך מסוף הסרט ומיד חוזר אחורה, אל המקורות ואל תחילת דרכו בתור הקיפוד, שניחן בכוחות על, במסגרתם הוא אחת הישויות המהירות ביותר במספר עולמות. כוחות העל, המאפשרים לו לטוס במהירות על, בסופו של דבר מאלצים אותו להשתמש בהם בעיקר בכדי לנוס ולהימנע מחשיפתם מפני כל גורם אפשרי, שעלול לרצות בהם או בחקירתם היסודית.

סוניק בורח לכדור הארץ, מכוכב הבית הלא ידוע שלו ומצליח להישאר מתחת לרדאר עד שפעם אחת הוא לא נזהר. סוניק מתוסכל בלא מעט שלבים מחייו, בעיקר מהבדידות שכפו עליו כוחותיו והצורך להסתירם. הוא מתמודד עם התסכול היטב, במרבית הזמן ובונה לעצמו עולם חלופי, במסגרתו הוא בעיקר מתלווה לאנשים וסיטואציות ולא יוצר לעצמו משהו אמיתי.


תמיד עדיף בשניים | באדיבות סרטי פורום פילם

מהצד השני, עומד לו השוטר ווקובסקי ומחכה להזדמנות שלו לברוח מהעיירה הקטנה, עליה הוא מופקד, כאשר נוחת לזרועותיו הברנש כחול הפרווה ומעדכן לו את המסלול מחדש. מה שהבלש פיקאצ'ו היה אמור להיות, בעזרתו האדיבה של ריאן ריינולדס, מצליח סוניק לנכס לעצמו עם המון מגניבות, בדיחות שחוצות גילאים וכמעט בלי להתאמץ יותר מדי. מסתבר שמספיק בן שוורץ ועלילה שיורדת הרבה יותר טוב בגרון בכדי לגרום לכלל הקהל להיות טיפה יותר מרוצה.

כאמור, סוניק מתגלה על ידי השוטר, המגולם היטב על ידי ג'יימס מרסדן והשניים פוצחים במסע חברי אל עבר סן פרנסיסקו בכדי לשגר את סוניק ליעד הבא שלו ועל הדרך להימלט מדוקטור רובוטניק. רובוטניק הוא רשע חצי מכאני ומשוגע על מלא, שמנסה לצוד את סוניק בחסות הממשלה ובעזרת טכנולוגיה מרשימה מאוד הוא כמעט מצליח להשתוות לסוניק, עד שמגיע גורם החברות האנושי המבדל את סוניק מרובוטניק שונא האדם וחובב המכונות.


גם אתה מוזמן לבוא ולראות את הסרט | באדיבות סרטי פורום פילם

הסרט מרגיש בלא מעט שלבים כמו אסופת שילובים של "הפלאש", בגרסה המופחתת עוד קצת עבור פלח הקהל המשתייך לבני גילאים נמוכים למדי, הגובלים בילדי הגן. עלילת הסרט ומיטב הסצנות שבו, משתמשים בלא מעט אלמנטים "קוויק סילבריים" (מסרטי "אקס-מן" האחרונים), רק שכאן מדובר בתרגום קצת יותר קומי וילדותי במידת מה, אבל כזו שגם גורמת להורים להנות ולצחוק במידה שווה לזו של ילדיהם ולמרות זאת ועל אף המגניבות והחמידות הכללית שהסרט ניחן בהם, הוא לא חף מלא מעט טעויות, חורים עלילתיים ופרטים שפשוט נמחים והולכים לאיבוד עם התקדמותו. אין באף אחד מהם מספיק טעמים בשביל לפגום בתוצאה הכללית של הסרט.

כל הומאז' וחיקוי מסרטים אחרים מעולם הקומיקס הולך לסרט הזה בצורה חלקה ועובר היטב בגרון, כי הוא פשוט....פשוט, ידידותי לסביבה ולכל הצופים ובהחלט מעניק כיף גדול לצופים בו מכל הגילאים. אפילו המסר מנסה להיות קצת יותר מתוחכם מכזה שהורגלו הצופים לצפות בסרטי ילדים בנאליים. בין צרור המסרים שיש לסרט להציע לבני הגיל הצעיר יותר תוכלו למצוא את הצורך לקבלה עצמית, הצורך להפסיק לברוח ממי שאתה ואיך אפשר בלי הרצון העז להיות מוקף באנשים מלאי הערכה לאותה ישות שיודעת להעריך את עצמה.


היי....התגעגתם אליי? | באדיבות סרטי פורום פילם

ג'ים קארי ממשיך לתת לקהל הצופים שלו בדיוק את מה שהוא מצפה לו עם מיטב תנועות הסלפסטיק הידועות שלו ומוכיח פעם נוספת שאין קארי בלי אלסטיות בלתי נגמרת וצרור פרצופים שמוכן להפעלה בכל רגע נתון. הילדים אולי יצחקקו במידת מה, אבל הוריהם, שגדלו על שלל דמויותיו מחוסרות השליטה המינימאלית, יתקשו להצניע את החיוך הענק שיתפרש על פניהם במהלך הסרט.

הצעידה הברורה לסרט נוסף, עם תום הסרט הנוכחי מוכיחה שיוצרי הסרט היו קשובים ולא בכדי, אלא בשביל לצאת מנקודת פתיחה כמה שיותר נקייה עבור סרטי ההמשך של הפרנצ'ייז. בהחלט מדובר באחד מהסרטים, מבוססי משחקי המחשב, שמצליחים להתעלות הרבה מעל הציפיות הנמוכות שהונחו עבורם בתחילת הדרך והאוזן הקשובה לרחשי הקהל באינטרנט היא הוכחה מצוינת שיש עוד אנשים בתעשייה שמזהים את כיוון הרוח המנשבת בתעשייה.


מי צריך בני אדם? מי? | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
כיף גדול ונהדר לכל המשפחה. מה שפיקאצ'ו היה אמור להיות להורים וילדיהם ודי התבוסס בבינוניות, סוניק מצליח לעשות בצורה הרבה יותר טובה.

משפט על הבמאי:
סרט הביכורים של ג'ף פאולר, שעבד במחלקת האנימציה של "ארץ יצורי הפרא" וביים סרטים קצרים עד כה ובסך הכל מבצע יופי של עבודה לסרט ראשון.

משפט על השחקנים:
למרות הצפייה בדיבוב, אי אפשר היה לאבד את עבודתם הטובה של חברי הצוות. רק היה חסר לקבל את קארי במלוא הדרו וחרצובות לשונו. קארי ומרסדן (שמסרב להתבגר) מעניקים הופעות מצוינות ונראה שיש צורך רב בצפייה נוספת, באנגלית, וזאת על מנת לשמוע את קארי ובן שוורץ, בשפת המקור.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי וקצת (שני קטעי פוסט קרדיט) שמהווים התאמה מושלמת לקהל הצופים הצעיר. בול.