"יוצאים מן הכלל": כי אין הגדרה אחרת עבורם

צמד הבמאים הצרפתים-יהודים נחשפו לראשונה אל הצופים המקומיים ובכלל, כאשר הביאו לעולם את "מחוברים לחיים", בכיכובם של פרנסואה קלוזה ועומר סיי, לפני כמעט עשור. מאז הם מקפידים להוציא סרט בכל שלוש שנים ואם לומר את האמת הרף שהורם בזמנו הקשה בהחלט עמידה בציפיות של אותו להיט יוצא הדופן שהביא למסך סיפור מרטיט, מרגש וגם מצחיק במידה נכונה מספיק בשביל לשכוח הרבה פעמים שמדובר בסיפור קורע לב. כזה היה "מחוברים לחיים" ובניסיון השלישי מאז צאתו של הסרט המוצלח, ניכר כי צמד הבמאים מצליחים לשחזר את המרכיבים, או לפחות חלק מהם, מאותה הצלחה היסטרית.


בוא, אנחנו עושים ניסיון נוסף להצליח עם אותו המתכון | באדיבות בתי הקולנוע לב

"סמבה" ו"סה לה וי!" היו סרטים נהדים, אבל לא עמדו בציפיות ובסטנדרט הגבוה שהציבו צמד הבמאים, שהפעם הם חוזרים לכור מחצבתם ומעניקים לצופים טעימה נוספת מעלילה עמוסה בכובד רגשי, שמתמוסס בהמון שלבים של הסרט בעזרת שימוש בצחוק שנע במנעדים קלילים ובאופן קבוע עד שניתן יהיה להגיע לכדי התפרצויות כמעט בלתי נשלטות. נקש וטולדנו מוכיחים פעם נוספת שהם רחוקים מלאבד את מגע הקסם ויודעים בדיוק כיצד לתבל את המנה הלא פשוטה שהם מגישים לצופים.

גם הפעם הם נעזרים בכישוריהם של שחקנים שיודעים לתרגם את החזון הדרמטי-קומי שלהם לכדי יצירה משובבת נפש שמתבססת בעיקרה על עקרונותיו של ריאליזם גרידא. ונסן קאסל בהופעה פשוט יוצאת מן הכלל, שמרגישה בשלבים רבים כאילו הוא כבר לא צריך את הפוקוס עליו, כי גם אם הוא אינו נמצא במרכז העלילה והתמונה, הוא יודע בדיוק כיצד למרכז את עצמו שוב אל תשומת ליבו של הצופה.


הלו, הלו...לא לשם. תמרכז את המצלמה אליי | באדיבות בתי הקולנוע לב

"יוצאים מן הכלל" בעברית או "המיוחדים" באנגלית מתייחס לא רק לגיבורים שלו, כי גם לגיבורים שבהם מטפלים שני הגיבורים הראשיים של הסרט. עלילתו של הסרט מיוחדת מכל כך הרבה בחינות, שלא נעוצות רק בתוכנו של הסרט, כי אם בסיפורים שמחוץ למצלמה והתסריט. שני הגיבורים הראשיים מבוססים על אנשים אמיתיים, אותם פגשו נקש וטולדנו לפני שנים רבות. שניים משחקני המשנה, המגלמים דמויות של אוטיסטים נמצאים על הסט ולא בכדי, אלא משתי סיבות: האחד אוטיסט שמגלם את עצמו במידה מסוימת ואילו השני מגלם את תפקידו בהשראת אחיו, שהוא אוטיסט במציאות.

הסרט מביא מספר נקודות מבט מעניינות, שחודרות בכל פעם לעולמו של גיבור אחר מהסרט ובעיקר הגיבורים המתפעלים את המצב. שני חברים – ברונו ומאליק, האחד יהודי והשני מוסלמי ושניהם ביחד מנהלים מוסדות פרטיים, לטיפול בנערים עם אוטיזם קשה, שהממסד מסרב לטפל בהם ולקלוט אותם. נוער השוליים שאוצר בתוכו את המקרים הקשים ביותר מופנה כלאחר כבוד למוסד, שמנוהל בעיקר על רצון עז, לב זהב ושיתוף פעולה יוצא מן הכלל, של אנשים יוצאים מן הכלל.


אל תבכה, אצלנו תמיד תמצא מיטה לישון בה וכתף לשים עליה את הראש | באדיבות בתי הקולנוע לב

בתחילת הסרט נחשפים הצופים לסצנה, שנראית כמו סצנת חטיפה. בפועל מציגים צמד הבמאים את מה שחווים על בשרם אותם מטפלים, שצריכים לרדוף אחרי אחד מבני הנוער האוטיסטים שברחו מה"מוסדות" הארעיים, שהוקמו בכדי לשמור על בריאותם של אותם ילדים הסובלים מאוטיזם ותופעות לא פשוטות כלל. בהמשך הסרט צוללים צמד הבמאים אל תוך שגרת היום של המוסדות ומפעיליהם, בכדי לגלות כי מה שנראה, לצופים מבחוץ כמו השתלטות עוינת, הוא רק גרגירי החול שמעל פני השטח וכאשר ניגשים להכיר את הנפשות הפועלות, אי אפשר שלא להתפעל.

ברונו הוא יהודי דתי, שלא יודע כיצד לומר "לא" למקרים הקשים ביותר ולוקח על עצמו יותר מאשר הוא מסוגל והוא "המיוחד" הראשון. מאליק המוסלמי נראה כמו עזר כנגדו של ברונו מתוך הארגון של ברונו, אך הוא בעצם מפעיל ארגון די דומה ואכן משמש בתור עזר גדול לברונו ולאותם בני נוער ואנשים בסיכון. השניים גם פורשים את חסותם על בני נוער, הנחשבים בעייתיים, שהחברה ירקה אותם החוצה ובעצם משלבים את הטיפול בהם ובמטופלים האוטיסטים, בכדי ליצור עבור שני הצדדים שייכות וכמובן אופן להושיע אותם מהמצב בו הם נמצאים, כל אחד באיזור המוגדר שלו.


יאללה, עוד סיבוב וחוזרים הבית | באדיבות בתי הקולנוע לב

מעבר לכך שהסרט מציג את חיי היום יום של כל המעורבים בדבר, הוא מעלה לדיון את העובדה שעסק לא מרוויח שכזה עומד במוקד של צמד מבקרים, שרוצים להוריד את השאלטר על הפעילות המבורכת הזו. סרטם של צמד הבמאים הוא זעקה לעזרה עבור מוסדות שכאלו, שחובה עליהם להמשיך להתקיים והוא גם סרט שרוצה לדון בכמה זוויות; בין אם מדובר בזווית המטפלים, שלא אומרים או לא מסוגלים לסרט לאנשים בסיכון, אבל אומרים "לא" לסיכוי להקמת משהו שנראה דומה למשפחה. נקש וטולדנו מביאים גם את זווית שני סוגי המטופלים שמקבלים תקווה וישועה בזכות אותם מוסדות. מצד אחד, בני הנוער שהחברה די פלטה החוצה המקבלים הזדמנות נוספת להיקלט אל החברה בחזרה ולפתח אחריות כלפי מישהו אחר מלבד עצמם.

הזווית האחרונה, היא זו המובאת במידה הנמוכה ביותר והיא מתייחסת לפיסות מעולמם של אותם אנשים בעלי אוטיזם. נקש וטולדנו מספקים הבלחות קלות והצצות קטנות בכל הנוגע לכיצד תופסים המטופלים את השטח והמרחב שלהם. גם אם מדובר בנגיעות קלות, הצופה זוכה לקבל מושג, קלוש ככל שלא יהיה, איך מרגיש מטופל אוטיסט בלא מעט מסגרות, ביניהן הוא מטלטל ללא הרף.


גם זווית מעולמו נכנסת למשוואה | באדיבות בתי הקולנוע לב

המצלמות של נקש וטולדנו מהלכות מאחורי ולפני אובייקט הצילום. נכנסות בעקשנות אל תוך הטנדרים, איתם מבצעים איסופים וחיפושים, במידת הצורך. דרמה טעונה ומעוררת עניין כמעט לאורך כל הדרך, שנשברת בלי שום בעיה וביתר אלגנטיות כאשר מחליטים צמד הבמאים להכניס אי אלו אלמנטים קומיים לקלחת, כמו למשל את עובדת ה"שידוך" עבור ברונו הרווק, שלא מצליח לצאת ולפגוש נשים, בכדי למלא את חייו עוד קצת מעבר לתרומתו היום יומית והעצומה.

החיפוש המתמיד של שידוך עבור הגיבור הראשי אולי איננו מרכז עלילתי, אך בהחלט מעלה תהיות, עליהן לא תקבלו תשובות רבות. שם נעוצים המוקדים הקומיים של הסרט, שמהווים בסיס ללא מעט הפוגות ואתנחתאות קומיות. בעצם העובדה שהסרט נע ונד בין דרמה קורעת לב לבין קומדיה, שעוזרת להפחית את מפלס הדאגה, מייצרים צמד הבמאים סרט כבד משקל, שמנסה להראות שאפשר לקחת נושאים כבדים, להישאר רציניים ועדיין לצחוק לא מעט (או אפילו הרבה יותר מכל קומדיה סבירה שיצאה בשנים האחרונות).


יאללה, בוא נצא לסיבוב | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
מרגש ונוגע, בדיוק כמו שתכננו הבמאים הצרפתיים שיהיה. טעון רגשית ומאוזן קומית. מהול בצורה נכונה מכמה סוגי ז'אנר ופשוט סרט שאתם לא רוצים לפספס.

משפט על הבמאים:
עוד בינגו של צמד הבמאים הצרפתי. נקש וטולדנו מראים שיש חיים אחרי "מחוברים לחיים" ובעצם מייצרים להיט נוסף, שגם הוא לא יישכח לתקופה ארוכה.

משפט על השחקנים:
ונסן קאסל מדהים לאורך כל הסרט ובעצם מהווה סוג של מיקרו למאקרו, שהוא הסרט כולו. רדה קאטב נפלא גם הוא ואי אפשר להתעלם מהשחקנים הלא מקצועיים, שהיו הכי מקצועיים בסרט. פעילות מבורכת שמיתרגמת לתוצר ריאליסטי יותר בסופו של יום.

משפט על אורך הסרט:
מגרד את השעתיים, אבל אין בו דקה מיותרת. מדוד ומדויק.