"השורקים": שריק שרק

לה גומרה, שהוא גם שם הסרט המקורי, הוא אי קטנטן המשתייך לאיים הקנריים. בגלל מבנה הקרקע ההררית, המאפיינת את האי, לימדו את עצמם תושביו לתקשר בצורה מיוחדת ויוצאת דופן – הם שורקים זה לזה. בימים קדומים, דרכי התקשורת היו קשות מאוד ועל כן תושבי האי היו שולחים את אחת האצבעות אל תוך הפה, מכופפים אותה לצורת האות האנגלית - U ומתחילים לשרוק משפטים שלמים זה לזה ודרך מרחקים שלעיתים היו מגיעים לשני קילומטרים.


נתקע לי משהו בשן, אני פשוט אשרוק אותו החוצה | באדיבות בתי קולנוע לב ו-ולאד צ'יופליאה

מהפכת התקשורת המודרנית לא פסחה על לה גומרה ותושביה ועל כן הם החליטו לשמר את המסורת העתיקה והייחודית שלהם דרך לימוד השפה המיוחדת בשם "אל-סילבו" בבתי הספר המקומיים וזאת למנוע ממנה להסתלק מהעולם, ביחד עם זקני האי ושנות ההיסטוריה המיוחדת שעטפה אותם. בסרטו העלילתי הארוך והחמישי של הבמאי הרומני – קורנליו פורומבויו, לה גומרה היא יעד, השריקות הן אמצעי, אבל המטרה היא פריסת סרט פשע ייחודי ולא וותרני בפני הצופה המרוכז.


כבר תרמנו | באדיבות בתי קולנוע לב ו-ולאד צ'יופליאה

פורומבויו מציג קווים כלליים של סרט מאפיה קשוח, אבל גם בעל לא מעט רגעים קומיים-סרקסטיים שנונים ביותר וכאילו חתרניים. בסרט הנוכחי הוא בודק את העירנות והריכוז של הצופים לא אחת, כאשר הוא מתמיד לזגזג בין קווי העלילה, זמני העלילה וגם בין הז'אנרים שהעלילה לובשת עליה בכל אחד משלבי הסרט. יש חלוקה שמית למקטעים של הסרט, אבל אין סדר כרונולוגי רציף בין כל מקטע ומקטע וגם בתוך כל מקטע בנפרד הבלאגן חוגג.

ולאד איבאנוב ("4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים", "כלבים") מגלם את דמותו של כריסטי - שוטר מושחת, המסייע למאפיה המקומית בעסקאות סמים ושקוע עד צווארו בין הפטיש המשטרתי לבין הסדן המאפיונרי. בגלל תפקידו הייחודי בעבור המאפיה הוא עושה את דרכו אל האיים הקנריים וזאת על מנת ללמוד את שפת השורקים – "אל-סילבו". המסלול הכפול, במסגרתו פוסע כריסטי במהלך הסרט מקבל תפנית נוספת, כאשר הוא מופעל על ידי גילדה, צעירה יפיפיה שמטרתה היא לשחרר את בן זוגה מהכלא וכמובן משמשת בתור פאם פאטאל עבור כריסטי, שהולך ומתאהב בה, בכל רגע שחולף בסרט.


יפה מאוד, שבא לבכות | באדיבות בתי קולנוע לב ו-ולאד צ'יופליאה

דמותה של גילדה היא עוגן חזק מאוד בסרט ולא בכדי היא מופיעה על כרזתו, במהלך מבריק לחובבי הנואר. היא אחת הדמויות החזקות בסרט ופשוט מקרינה רוגע, סקס אפיל וקסם שעובד גם על קהל הצופים, מעבר לדמויות בסרט עצמו. גילדה מגולמת על ידי השחקנית הרומניה המוכשרת קטרינל מרלון, שעד כה לא פרצה את גבולות הקולנוע המקומי (מלבד תפקיד קטן ב-CSI לפני שבע שנים - ממש לא ההגדרה לפריצה באף מילון מונחים שהוא) ונדמה כי ההופעה הזו יכולה להקנות לה כרטיס למחוזות ויעדים גדולים יותר מאשר אלו של הקולנוע הרומני.

דמויות הולכות ונכנסות, הלוקיישנים מטלטלים את הצופה מצד לצד וגם השפות לא תמיד נותרות אחידות, חוץ משפת השריקות שמפציעה מפעם לפעם בשביל להזכיר לצופים את המקור לשם (או שמות) הסרט. מעבר לכך שהסרט הוא סרט פשע מובהק, הוא גם, כאמור, משתמש בלא מעט אלמנטים נואריים ואפילו כרזת הפוסטר נראית כל כך מזמינה עבור חובבי הפילם נואר ובהחלט לא תירשם אכזבה בכל הנוגע להתפתחויות העלילתיות, הנובעות מתכתיבי סוגת הנואר, בעבור הצופים.


תן לי קונטרה עם הגב, טוב? | באדיבות בתי קולנוע לב ו-ולאד צ'יופליאה

פורומבויו משתמש במוזיקה אופראית, בדמויות בעלות אופי מוקצן וסיטואציות הגובלות בביזאר בכדי להפיח חיים בסרטו. הקצב העלילתי של הסרט רק מרגיש רגוע על גבול הנינוח, אבל הוא הכל חוץ מצמד המונחים הללו. כולם מנסים לדפוק את כולם וכל אחד דואג בסופו של דבר לעצמו מלבד הגיבור המרכזי של הסרט וגם במאי הסרט דואג להכניס פרשנויות שלו לסיטואציות, אשר מאבדות את האחיזה בתכתיבים העלילתיים של הצטלבות הדרכים בין פשע ובין נואר.

זו לא היצירה המורכבת והמאתגרת ביותר שהציב פורומבויו בפני קהל הצופים שלו עד עכשיו, אבל היא בהחלט יצירה מעניינת וסרט שלא חושש לבחון את צופיו, בכל הנוגע להבנת הסאבטקסט וכמובן בחיבור לדמויות והעלילה והוא בהחלט ממצב את עצמו במקום טוב וגבוה כאשר מגיעים לבחון יוצרים שהוליווד עדיין לא חירבה את היצירתיות והקסם האירופאי שלהם.


בוא חבר, נוסעים לסיבוב דאווין | באדיבות בתי קולנוע לב ו-ולאד צ'יופליאה

משפט על הסרט:
משלב הז'אנרים והסיבוכים העלילתיים לא תמיד יטיבו עם הצופים, אבל בהחלט שווה לנסות ולעמוד באתגר שמציב פורומבויו, כי התוצאה משתלמת לחלוטין.

משפט על הבמאי:
כאמור, סרטו החמישי של הבמאי הרומני שעד כה לא חס על צופיו, בכל הנוגע למורכבויות עלילתיות וגם הפעם לא חורג ממנהגו, למרות שהוא מבצע הקלות והתאמות וזאת בכדי להנגיש קצת יותר את תכניו, הוא לא מוותר על סגנונו הייחודי ומצליח לעמוד במשימה בהצלחה.

משפט על השחקנים:
איבאנוב בהופעה טובה וסולידית. מרלון נפלאה וכובשת וגם שאר שחקני המשנה בהופעות טובות, אשר מעניקות ערך מוסף להלך רוחו של הסרט.

משפט על אורך הסרט:
טיפה יותר משעה וחצי (שנדמה כי סצנת הסיום משכה אותו עוד קצת לקצה) משרתת היטב את הסרט ואת הצופים בו.