"1917": ווינר שוט!

אין שום ספק שהסרט של סם מנדס הולך להיכנס לנישת סרטי המלחמה בעלי הגימיק, אבל הגימיק הזה מצדיק את עצמו ופורע שטרות כבר בשלבים מאוד מוקדמים של הסרט. הבאז שהסרט הזה יצר, כמו גם הציפיות העצומות שהורמו יכולים לפגוע בסופו של דבר בחוויית הצפייה וללא ספק כדאי לנרמל חלק מהציפיות הללו, כאשר ניגשים לצפות בסרט שכל תכליתו היא לאפשר לקהל הצופים חוויה קולנועית, אותנטית ומחברת, אבל כזו שלא מצריכה שימוש במשקפי תלת מימד או בכסאות רוטטים, מנשבים ומתיזים.


נו, הכסא הזה יזיז או יתיז? | באדיבות סרטי יונייטד קינג

כריסטופר נולאן לקח את הקונספט הזה כמה שלבים למעלה ב"דנקרק" המשובח שלו, כאשר זנח את המורכבות של גיבוריו והתמקד בעיקר בטכניקות. טכניקות צילום מופתיות, סאונד רועם, לוקיישנים משתנים, דילוגים עלילתיים וכמובן אפקטים מינימליים בכל הנוגע למובן הגרנדיוזי של המילה, כי הכל היה חייב להיות אותנטי ככל האפשר. מנדס החליט לקחת את האתגר הזה לשלב הבא ובעזרתו של הצלם, זוכה האוסקר, רוג'ר דיקינס גם שכלל את האלמנט הוויזואלי, כאשר אפשר לצלם הבית של האחים כהן (ושל "חומות של תקווה") לצלם בטכניקה שתשווה לסרט מראה של One Shot, רציף ו(כמעט) בלתי נגמר.

אי אפשר לומר שרעיון השוט הרציף בקולנוע הוא חדש או מהפכני ולא מעטים הצופים והמבקרים מתקשים לעכל את ההצהרה האומנותית בתור משהו שהוא קצת יותר מגימיק. מבקרי הסרט יחשיבו את קונספט השוט הרציף בהחלט בתור גימיק אשר נועד לתת עיבוי בפן הויזואלי לסרט בעל רעיון מוגבל ועלילה דלה, אבל מנדס ודיקינס גורמים לעניין הזה לעבוד בצורה כמעט מושלמת, במהלך מרבית דקות הסרט, כאשר הם פשוט מאפשרים לצופה להיות חלק כמעט פעיל בעלילה – מלפנים, מאחור, מהצדדים וכמעט בכל איזור אפשרי, לצד צמד השחקנים הראשיים וזאת מבלי להשתמש בעזרים חיצוניים.


איפה ההוא שמלווה אותנו מאחור? | באדיבות סרטי יונייטד קינג

בסרט שהצופה הופך להיות בו חלק כמעט פעיל, אין אפשרות תמרון רבה, בכל הנוגע לעלילתו. הגיבורים מצומצמים למינימום, הצופה מיועד להיות גיבור נוסף וככל שהסרט מתקדם, אי אפשר להימנע מהישאבות כמעט טוטאלית למתרחש על המסך. האינסטיקנטים האנושיים הבריאים כמעט מחייבים את הצופה להגיב למתרחש בסרט ברמה מאוד אישית. ודווקא בניגוד יחסי לחיבור הכמעט תלוש שיצר נולאן בסרטו, בכל הנוגע להזדהות איתן, מצליח מנדס לקיים חיבור הדוק יותר וזאת עקב המיעוט בגיבורים המופיעים בסרט. תורמת לכך גם העובדה שבשלבים מסוימים ההתממשקות לסרט הופכת להיות כמעט ברמת משחק VR ממש ריאליסטי ומזכירה קונספט עלילתי של משהו שעשוי להיות פרק מהעונות הבאות של "מראה שחורה".


יאללה בוא פרטנר, ממשיכים בטיול המודרך | באדיבות סרטי יונייטד קינג

עלילת הסרט מצרפת את הצופים אל שני גיבוריו – חיילים צעירים בשירות הוד מלכותה, למסע מפרך ומסוכן בעקבות גדוד שנמצא הרחק מהם ומתוכנן לתקוף עם עלות השחר. המסע מחייב זריזות והתמצאות בשטח, שכן צמד החיילים צריך למסור הודעה בנוגע לצורך בשינוי תוכנית התקיפה שאמורה לצאת לפועל בתוך 24 שעות. בשביל לתת תמריץ לאחד מהם - רב טוראי בלייק (המגולם על ידי דין-צ'ארלס צ'פמן, שהוא לא אחר מ-טומן באראת'יאן מ"משחקי הכס"), מגלה לו מפקדו כי אחיו (לא, לא ג'ופרי, אבל דווקא דמות אחרת מאותה הסדרה) הוא חלק מהגדוד שמתוכנן לתקוף וחשוב שיקבל את ההזהרה מוקדם ככל האפשר.

חייהם של 1,600 חיילים (ואחיו של בלייק הוא רק אחד מהם) מוטלים על הכף, סלולרי עדיין לא בנמצא והגרמנים, אשר נסגו מאיזור לחימה מסוים, עשו זאת כחלק מתחבולה אסטרטגית ערמומית, על פי מפקדם של צמד החיילים - גנרל ארינמור (המגולם על ידי קולין פירת'). כתוצאה מכך ההודעה חייבת להימסר בדחיפות ובמהירות, על מנת שהגדוד לא ייפול במלכודת הגרמנית ועד שיצליחו לאלף יונים, בשביל למסור הודעות חשובות או לפתח את אפליקציית וואטסאטפ, גורל המתקפה והחיילים העומדים בתוכה מוטל על כתפיהם הצנומות של שני הרב"טים: סקופילד (לא, לא מייקל) ובלייק, שאחיו עשוי להינצל בהינתן וימסור את ההודעה לקולונל מקנזי, אי שם בגבול קווי האויב המחודשים.


הפעם טומן מחפש אח שאינו התגלמות הרשע המוחלטת | באדיבות סרטי יונייטד קינג

כך יוצאים להם לדרך שני החיילים, מלווים בשותף נוסף – צלם צמוד, שלא הגיע סתם לתעד את מסעם, אלא להעניק את המפתח לאלו היושבים מהצד השני של המסך ובהחלט אולם קולנוע שלם עומד בפני חוויה של מסע, שפשוט לא פוסק באף שלב, בדרך אל מטרת העל הנכספת – הצלת הגדוד, שחיי כל חבריו נמצאים בסכנת כיליון מיותרת. אם זה לא היה קולנוע עלילתי, סרטו של מנדס היה כמעט גובל במחוזות הדוקומנטרי, אבל הוא לא באמת מעוניין באלמנטים של דוקו, כי אם בחיבור יותר זהה לזה שנוצר עם גיימר. הבימוי והצילום המיומנים והמוקפדים גורמים להעצמת כל סיטואציה ובעזרת פסקול מאלף ומתוכנן בקפידה רבה, מצליח מנדס למתוח את הדרמה באופן טוטאלי ואת הצופה עד לקצה גבולות היכולת שלו, בכל הנוגע לסיטואציות אותן חווים הגיבורים הראשיים ואיתם הצופים באולם הקולנוע.

אי אפשר לתאר את צרור התחושות המוגברות אשר מתרחשות בזכות ה"גימיק", הנובע מהדרך שבה בחרו מנדס ודיקינס להציג את הסרט לצופיהם, כאשר הצופים מלווים את צמד החיילים בתוך השוחות למשך פרק זמן לא קצר בכלל, חוצים איתם תעלות ונכנסים איתם למקומות סגורים, אשר מוציאים כל אלמנט קלסטרופובי חבוי, המתקיים בלבבות הצופים. ישנם רגעים מועטים ש-מנדס מאפשר לעצמו הנחה או הקלה, הדומה ליצירת רגע המקביל ל"קאט", במונח קולנועי קלאסי ומובהק, אך מרבית שלביו של הסרט לא מאפשרים שום דרך לפקפק ברציפותו של הצילום והמסע הייחודי, אותו חווים החיילים ביחד עם צופי הסרט.


רוץ על זה! בלי אף קאט בדרך | באדיבות סרטי יונייטד קינג

מנדס מודע לכוחו של הצילום ועל כן הוא גייס למשימה את אחד מהוותיקים והמוצלחים במקצוע. דיקינס, בעל העבר המפואר שכולל 14 מועמדויות וזכייה, סוף כל סוף, עבור "בלייד ראנר 2049", בהחלט יכול לזכות גם הפעם, גם אם הוליווד חושבת שסגרה את החובות איתו. והבמאי המיומן והוותיק בהחלט לא מאכזב, כאשר הוא הופך סרט מצוין, בכל הנוגע לפוטנציאל שלו, להופעה אקסטרווגנטית ויוצאת מן הכלל, בכל הקשור לצילום והוויזואליות של הסרט, שכמובן מאפשרת לחוות אותו בצורה שונה לחלוטין.

אי אפשר להגיע לסרט כזה, שככל הנראה יתחרה על כל הקופה בטקס האוסקרים ההולך ומתקרב, כאשר רף הציפיות גבוה או נמוך מדי. הוא חייב להיות מי שהוא: אחד מהסרטים הבולטים והחשובים של השנה החולפת וזה שפותח את השנה הנוכחית בישראל וראוי בהחלט להיכלל בתור אחד המועמדים הבולטים ללכת עד הסוף במירוץ לא פשוט השנה. אז הרימו ציפיות, כבו פלאפונים והיכונו להתמסר לחוויה הקולנועית ויוצאת דופן.


מביט רחוק, אבל לא רחוק מדי, אל טקס האוסקר הקרוב | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
פנטסטי! בדיוק מה שהקולנוע של היום זקוק לו. גם אם הוא לוקה בהוליוודיות יתרה, לקראת סופו, הוא מתגבר על כל מכשול הקשור לציפיות ממנו (גבוהות או נמוכות) ולוקח את הצופים בו למסע מופלא ומהפנט.

משפט על במאי הסרט:
מנדס, במאי "אמריקן ביוטי" וחלק ניכר מסרטי ג'יימס בונד האחרונים עם אחד הסרטים הגדולים ביותר שלו, כמעט בכל פרמטר אפשרי.

משפט על השחקנים:
מעבר לצמד הכוכבים הראשיים – דין-צ'ארלס צ'פמן (ההוא שזינק מהחלון ב"משחקי הכס") וג'ורג' מקיי ("גאווה", "קפטן פנטסטיק"), מעטרים את הקאסט שחקנים מופלאים בהופעות קצרות עד כדי גיחוך: קולין פירת', בנדיקט קמברבאץ', אנדרו סקוט (שגילם את מוריארטי של בונד בסדרה, בכיכובו של קמברבאץ'), מארק סטרונג וריצ'ארד מאדן (המלך בצפון - רוב סטארק).

משפט על אורך הסרט:
שעתיים, קצת פחות, לסרט מהז'אנר של סרטי מלחמת העולם, זו בהחלט המשכיות להצהרה של נולאן בכל הנוגע לזמנים בסרטי מלחמה וההתעקשות למרוח אותם בצורה יוצאת דופן. מדויק וקולע.