"21 גשרים": בסך הכל, סרט אקשן לא רע

חובה לציין שהציפייה מהסרט הזה לעולם לא התכוונה להתעלות למשהו גבוה יותר מרמת הבינוניות שהוא אמור להציג ואכן סרט האקשן החדש בכיכובו של צ'דוויק בוסמן עונה בדיוק על הציפיות ואף מצליח לעתים להפתיע. הוא מורכב מכל כך הרבה שאריות שנשכחו על רצפות העריכה בסרטים מהניינטיז, שזה באמת מפתיע שהוא בכלל מופק בימים (מודרניים ומתקמדים, לכאורה) אלו, חודש וטיפה לפני שמתחילה שנת 2020. הדפוס כל כך מוכר ושיטות הפעולה לא השתנו, שאפילו הטכנולוגיה העכשווית לא מורגשת ולו לשנייה, מלבד העובדה שמשתמשים שם בפלאפונים בשביל שיחה או שתיים. הביצוע דומה לעוד עשרות סרטים שיצאו מתחילת שנות התשעים ועד היום ורק העידן והשנה השתנו ואיתם גם המיקום של הסרט בגרף ההצלחה.

אם בשנות התשעים הוא היה מקבל אהבה הרבה יותר גדולה ויחס שונה לחלוטין, בכל הנוגע להתלהבות מקצבו וההילוך הגבוה של עלילתו, הרי שהיום הוא בעיקר יואשם בכך שהדמויות בו שטוחות כמו דף A4, העלילה בו לא קרובה אפילו להיות מורכבת, את הטוויסטים וההפתעות אפשר להריח מקילומטרים והכימיה והמורכבות בין הדמויות כמעט ולא מתקיימים. ליאם ניסן החייה לתקופה מסוימת את הז'אנר וגם הכניס את עצמו לסרט שכל כולו מרדף לילי (לא שלא עשו זאת לפניו, אבל בכל זאת - ליאם ניסן) ועתה צ'דוויק בוסמן פשוט מנסה את מזלו להרוויח עוד קצת הכרה (וכסף) במה שהופך להפוגה שלו, לראשונה מזה כמעט שלוש שנים, מגילום דמותו של טצ'אלה - מלך וואקנדה, הידוע בכינויו "הפנתר השחור".


למי קראת (פנתר) שחור?! | באדיבות סרטי פורום פילם

ירים את ידו הצופה שלא שילב את ידיו בצורת X על החזה ולחש Wakanda Forever עם תחילת הסרט; אנחנו לא רואים הרבה ידיים מורמות, אז כנראה שנותרתם כנים עם עצמכם ואיתנו. ואכן בוסמן הלך והפך להיות מזוהה, בשנים האחרונות, בתור "הפנתר השחור" ולא בגלל שלא ביצע לפני כן תפקידים מרשימים (ולא מעטים), פשוט מארוול וזה. "הדרך היחידה היא דרכו" זועקת כרזת הסרט, כאשר קצת פחות מגודל המשפט מגיעות אותיות גדולות שמבליטות שחור על גבי לבן (ולהפך) את שמו של בוסמן ואי שם, בין לבין, מופיעים גם שמותיהם של האחים ג'ו ואנת'וני רוסו, שביימו כמעט את כל סרטי "הנוקמים" והפעם הם בצד המפיק.

שיתוף פעולה מעניין, אבל לא בפרויקט כזה, מעבר לעובדה שהם פשוט מושכים אחריהם שמות גדולים. הסרט הזה יכול היה להציג באותה המידה את ניקולס קייג' וברוס וויליס בתור שחקנים ראשיים ואז היחס אליו היה יורד פלאים, כשם שכל הפקה בה שותפים השחקנים הללו, בעיקר מורידה מערכה ולא מעלה אותו, בגין השימוש בשמותיהם ומעצם העובדה שהם שותפים פעילים בסרט. בוסמן מעניק מעט ערך מוסף לסרט, שכנראה היה יכול להתקיים בשקט בלעדיו, בכל הנוגע לרמת הביצוע, אבל הוא מעניק הופעה סולידית וטובה, כשם שמצופה משחקן בסדר הגודל שלו.


שמע, לא באמת צריכים אותנו פה. כלומר, חוץ מהשם | באדיבות סרטי פורום פילם

העלילה פשוטה למדי, כאשר בוסמן מוצג עם תחילת הסרט בתור שוטר שידו קלה על ההדק והוא נחקר על ידי מח"ש, בגין העובדה הזו. כמה שעות לאחר מכן משתבש לו שוד בחנות בלב ברוקלין, שוטרים מוזעקים למקום, נורים ובהמוניהם והרוצחים נמלטים. בתחנת המשטרה בודקים היטב מי השוטר הכשיר ביותר לבצע את המרדף, על מנת ללכוד את שני השודדים-רוצחים וכמובן שהשם הראשון שעולה, הוא שמו של אותו השוטר, אשר ידו קלה על ההדק ונחקר בשעות הבוקר בגלל העובדה שיש לו בעיה קלה, עד כבדה, בכל הנוגע למגע עם האקדח בידיו.

נשמע הגיוני? ממש לא, אבל למי דה פאק אכפת, כל עוד המרדף יוצא לדרך והטובים דולקים בעקבות הרעים ומגלים שהקווים בין טוב לרע מטושטשים כל כך, שאי אפשר כבר לדעת על מי לסמוך. מופתעים? לא כל כך. נהנים? דווקא כן. הסרט מותח, קצבי ולמרות שמשולל לעתים כל הגיון עלילתי מינימלי, הוא בהחלט שומר על דופק גבוה, נעזר במוזיקה מתאימה וכמובן בהופעה לא רעה של בוסמן, שפשוט עוזר לשמור על העירנות של הסרט, בכל הנוגע לנוכחותו הבולטת בתור הגיבור הראשי.


תנחשו לאיזה צד אני משתייך | באדיבות סרטי פורום פילם

כל בדל עלילתי וכל פיסת התפתחות זועקת ניינטיז. אי אפשר להתנתק מהעובדה שהסרט הזה הוא פשוט גרסה אחרת לעוד מאות סרטים אחרים, שקדמו לו באספקט העלילתי, האקשן, המרדפים, המתח וכמובן הטוויסטים. החורים העלילתיים בולטים בחלקים לא מועטים במהלך הסרט, אבל הם זניחים ונספגים. הדמויות לא מקבלות פיתוח וזה גם מובן, כיוון שהתוצאה הסופית דורשת אקשן בהילוך גבוה ופחות נגיעה עמוקה בדמויות. הטקסטים המנוכרים, כמו גם חלק מהשחקנים והופעותיהם, התסריטאים פשוט מציגים כתיבה עצלה וחסרת השראה ועם זאת, התוצאה הסופית היא בבחינת נסבלת עד מהנה.

כי כאשר הצופים מגיעים לסרט אקשן, שהכל זועק בו "מחסור ביצירתיות", הם לא מצפים ליצירת מופת. הציפייה המרכזית היא אסקפיזם; להתבדר בקולנוע ברמה הבסיסית ביותר וגם שהסרט יתחבר בצורה סבירה ואת זה הוא עושה היטב. אם העניין נשמר מתחילתו ועד סופו, העלילה מסתיימת באופן משביע רצון ואתם נהנים מהדרך, סימן שמשהו כאן עבד, גם אם לא מדובר כאן על סרט שטורף את חוקי הבסיס של הז'אנר. בשביל זה לא היה צריך להביא את צמד האחים רוסו וצ'דוויק בוסמן, כי בוודאות ניתן היה להסתפק בהרבה פחות.


מסוג השחקנים שתפורים על הבינוניות של הסרט - קיטש | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
פשוט עובד, גם אם לא ברמה גבוהה - הוא מספק את הסחורה. אקשן קליל, אשר הדרישה המרכזית שלו מהצופה היא כיבוי קליל של המוח, עם תחילתו.

משפט על במאי הסרט:
בריאן קירק ביים לא מעט פרקים בסדרות מוכרות יותר ("דקסטר" ו"משחקי הכס") ופחות ואפילו סרט או שניים. נדמה שהוא עדיין מתקשה.

משפט על השחקנים:
בוסמן נהדר, סיינה מילר עגמומית וג'יי קיי סימונס נראה כאילו שלחו אותו לסרט הזה בתור מחויבות אישית. קית' דיוויד משלים את הקאסט הסביר הזה, אשר מספק תצוגות משחק סבירות.

משפט על עורך הסרט:
שעה וחצי. קללללללל. לא צריך שנייה אחת יותר מדי ואפילו כאן מרגיש שאפשר היה לקצץ מעט מתחת לגבול השעה וחצי.