"לשבור את הקרח 2": להמיס את הקרח

לפני שש שנים בדיוק דיסני הגישה לילדים ולהוריהם את אחד הסרטים המצליחים ביותר אי פעם, כמעט בכל פרמטר היקפי; שירים מושלמים, דמויות נהדרות ולהיט שמכר ועדיין מוכר וזאת מבלי בכלל שמישהו חשב על סרט המשך. "לשבור את הקרח" שבר את כל הקופות וגם לא מעט מוסכמות בנוגע לקונספט סרטי הנסיכות של דיסני. שתי אחיות בעלות כוחות ועוצמות משלהן, אשר מופרדות בעל כורחן ומוצאות את הדרך לחזור זו אל זו וכל זאת בלי נסיך, פחות גינונים מלכותיים, בתוספת איש שלג שאי אפשר שלא להתאהב בו ואייל ענק שעושה כמעט את אותו אפקט (של איש השלג) וזאת מבלי לומר מילה.


מרגישה מוטרדת לגבי הכמויות שימכרו מהדמות שלי השנה | באדיבות סרטי פורום פילם

עלילת הסרט הראשון הייתה ברורה למדי וכאמור, הסרט הפך ללהיט ענק בקרב ילדים ובעיקר בקרב ילדות. שש שנים שקרנן של שלגיה, בת הים, סינדרלה, יסמין ובל נמצאת בירידה חדה וזאת בעיקר בגלל צמד האחיות וכמובן איש השלג – אולף. בסרט ההמשך, שככל הנראה נועד להתרחש בסופו של דבר, חובה לומר שעלילת הסרט קצת יותר ילדותית והרבה יותר דימיונית - לא שזה רע, אבל זה לא בהכרח יותר טוב, בטח ובטח מנקודת מבט של ההורים המלווים את הילדות, הצמאות לעוד טיפת קרח מידיה של אלזה.

אחד האלמנטים החסרים והמורגשים של הסרט הוא המחסור באנטיגוניסט מובהק, לכל אורכה של העלילה. בנוסף, אלמנט החזרה לעבר לעיתים מייגע ולא תמיד ברור ודרך חוסר הבהירות העלילתית והערפול הכללי, עלילת הסרט מתאימה את עצמה לחוסר תשומת הלב של פלח הקהל הצעיר, שלא צריך יותר מדי על מנת לשמור על גחלת ההתלהבות. כנראה שהורים רבים ימצאו את עצמם מאבדים קצת עניין וזאת נוכח אובר הפנטזיה ואולי גם בגלל העובדה שהתבנית העלילתית של הסרט לא ברורה ונראית לא פעם ולא פעמיים עושה תרגילי הסתתרות מאחורי שירים של אלו שלא הספיקו לשיר בסרט הקודם או מאחורי המסע התלוש, שאולי מנסה להצפין מסרים חבויים מדי בתוכו.


נו, מה אתה יושב שם? תן יד | באדיבות סרטי פורום פילם

העלילה מחזירה את הצופים אל עבר אלזה ואנה, החיות להן את חייהן בארנדל והכל אצלן בסדר, אפילו בסדר גמור. כריסטוף מת להציע נישואין לאנה, אולף מבסוט שהוא פשוט ליד שתי הנסיכות והיחידה שלא רגועה ולא שקטה זו אלזה. היא שומעת שירה עתיקה ורחוקה, באוזניה בלבד. וכמובן לא רוצה לשתף את אחותה, כדי שלא תחשוב שהיא יוצאת מדעתה. בסופו של דבר הקולות, שלא מניחים לאלזה לחיות את חייה, משתלבים עם מצב רוח עכור של ארבעת יסודות הטבע – רוח, אש, אדמה ומים. יסודות הטבע מאחדים כוחות ביחד עם הקול המזמר ולוקחים את החבורה למסע שלפחות יתחיל במשותף, אך יילך ויתפצל בהמשכו.

המסע הוא מסע התבגרות של הדמויות, כמו גם של קהל הצופים הצעירים, שעברו משהו בששת השנים האחרונות מאז יציאת הסרט הראשון. אולף אומר זאת בצורה מובהקת במהלך הסרט ואף שר זאת בשיר מקסים הנוגע אליו ואל הלך הרוח של הסרט. גם צמד האחיות כבר נמצאות סוף סוף בשלב הבא של חייהן, כאשר האחת מולכת ואילו השנייה חווה תהליך אשר מאלץ אותה לקחת החלטות משנות כיוון, בכל הנוגע לדרך שהיא צריכה לבחור בעבור כל נתיני הממלכה ולא רק עליה ועל אחותה. קריסטוף מקבל הפעם תפקיד זניח למדי, כיאה לסרט מבליט נשיות ובולט בהיעדרו ממרבית חלקי הסרט, כאשר תפקידו הפעם צונח משמעותית בכל הנוגע לדקות בסרט אל מול הראשון ומסתכם ברצונו למצוא דרך כיצד לכרוע על ברכו ולהניע את יחסיו עם אנה לשלב הבא.


אנחנו כבר לא בארנדל, אחותי | באדיבות סרטי פורום פילם

מסע ההתבגרות של צמד האחיות והשותפים הנלווים לדרך, הוא כמובן מסע השזור במוזיקה הנפלאה מאת צמד המלחינים; בני הזוג - קריסטין אנדרסון-לופז ורוברט לופז וככל הנראה, בשבועות הקרובים תמצאו את עצמכם מאזינים יותר מפעם אחת (או מאה פעמים) לשירים שקשורים לפס הקול של הסרט. ועם זאת ומשמיעה ראשונית בלבד, קשה לומר שיש שיר אחד שלכד את האוזן (לפחות בגרסה העברית, שהייתה לא רעה בכלל) בצורה מובהקת ונצרב בתודעתו של כותב שורות אלו וניכר כי על פי צפיית (ושמיעת) הבכורה, פס הקול של הסרט הראשון מנצח בגדול, גם אם אין מילה אחת לא טובה על זה של הסרט השני.

מסע ההתבגרות של שתי האחיות הוא גם מסע בעקבות עברן והוא כולל בקרבו ניסיונות לענות על המון שאלות, שיש להן על עברן ויש לצופים עליהן. התוצאה הסופית לא נותנת תחושה מרגשת וממצה, כמו שאולי חשבתם שתהיה ובעצם מכילה בתוכה את הבעיה המרכזית של הסרט – חוסר היכולת להתרומם, בעיקר נוכח ההיסטריה והרף הגבוה שהוצב בפניו מהסרט הראשון. הנאתן של בנות (ובנים, כמובן) בגילאים רכים יותר לא תיפגם, אבל ככל הנראה הנאתם של המבוגרים שיגיעו איתן לסרט תהיה מוגבלת הרבה יותר מזו שהם חוו בסרט הראשון.


מה? סוס? במים? איך הגעת לפה? | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
המוזיקה נפלאה, אבל לא כמו בסרט הראשון. הדמויות כבר מוכרות ולא מרגיש שהתפתחו בצורה מספקת בסרט הנוכחי ובאופן כללי, המחסור בדמות אנטיגוניסטית עוזר ליצור מחסור בעניין במסען של זוג האחיות, עובדה שנמצאת לחלוטין בעוכריהן.

משפט על הבמאים:
ג'ניפר לי וכריס באק, זוכי האוסקר על הסרט הראשון, מתקשים לעמוד בסטנדרט שהציבו לעצמם, אך עדיין מספקים יופי של סרט לילדים וקצת פחות למבוגרים.

משפט על השחקנים:
קריסטן בל חוזרת לככב בתור אנה ואינדה מנזל בתור אלזה. ג'וש גאד יקבל עוד נתח בתור אולף והפעם יצורפו אליהם אוון רייצ'ל ווד ואלפרד מולינה.

משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים, לערך. לא ארוך ונמתח חלילה, אבל בהחלט היה אפשר להיצמד לתבנית הקלאסית לילדים - שעה וחצי ויאללה הביתה.