"פורד נגד פרארי": דוהר בדרך הבטוחה

אי אפשר להנמיך ציפיות כאשר מדובר בקאסט הכולל שני זוכי אוסקר (כריסטיאן בייל, בעבור תפקיד המשנה שלו ב"פייטר" ומאט דיימון, בעבור תפקידו ב"סיפורו של וויל האנטינג"), אשר מובלים על ידי במאי שהיה לא מזמן מועמד לאוסקר, בפעם הראשונה (ג'יימס מנגולנד, על התסריט המעובד ב"לוגאן") וסביר להניח שזו לא תהיה לו הפעם האחרונה. ובאמת למה להנמיך ציפיות, במה שעושה רושם בתור סרט עם סיפור מעניין וכזה שבהחלט הולך לאחד קהלים רבים תחת מטרייה אחת, אותה אוחז מנגולד. קהלים רבים שהולכים פשוט להנות מהקצב המצוין של הסרט הזה, מהסיפור המרתק שלו ובעיקר מהלב הענק, שנעוץ בבתי החזה של בייל ודיימון.

דרמות ספורט פונות, בדרך כלל, לקהל יעד רחב, שלא חייב דווקא להימנות על חובבי ספורט וזאת בעיקר כאשר הסיפור המסופר איננו נוגע לספורט שבאמת מרתק צופים רבים. כי אם לומר את האמת, מרוצי מכוניות הן פחות כוס התה של צופים רבים ועל כן ישנו אלמנט מאתגר, בכל הנוגע ללכידת הצופים, בהצגת ספורט שהדרמה בו מתרחשת בתום עשרות הקפות, בטח ובטח כאשר מדובר במירוץ שאורכו הכולל מגיע ליממה שלמה. זה לא כדורגל, פוטבול או כדורסל, שם הדרמה והשיאים מרוכזים הרבה יותר ומנגולד בהחלט מייחס חשיבות רבה למתרחש סביב המירוץ לא פחות מאשר למירוץ עצמו, כמו בתהליך בנייה קלאסי של דרמות הספורט הגדולות באמת.


מה עכשיו? מירוץ של 24 שעות?! נשמע מייאש | באדיבות סרטי פורום פילם

נדמה כי בסרט הנוכחי ישנו דגש חזק מאוד על האנושיות והחום של הדמויות הראשיות וזאת בעיקר הודות לצמד השחקנים המוכשר, אשר בהחלט יוצקים את נשמתם אל תוך התפקיד. אין מבט, בעיניו החודרות של כריסטיאן בייל, שיכול ללמד אחרת מעבר למכוונות שלו והמחויבות שלו בתור נהג, שמרגיש את רכבו, כשם שרוכב מרגיש את סוסו. אי אפשר שלא ללכת לאיבוד בין שלל מצבי הרוח שמפגין מאט דיימון, על מנת להבין את הלך רוחו בכל שלב ושלב, במהלכו של הסרט וגם אי אפשר שלא להתרשם מהתפקוד של הצוות המסייע שלהם, המורכב ממיטב בניה ובנותיה של הוליווד וכזה המהווה הרבה יותר מסתם קישוט לפוסטר מרשים.

קרול שלבי היה נהג מרוצים ואחד כזה שזכה במירוץ לה-מאן, במסגרת המירוץ המסלול אורך כעשרים וארבע שעות ובוחן את סיבולת הנהג ורכבו ועל כן נחשב לאחד הקשים בתחום. מאז שחווה בעיות בליבו, אולץ שלבי להפסיק להתחרות והצצה לכך מקבלים הצופים בתחילתו של הסרט. קן מיילס היה נהג מירוצים שאולץ לפרוש בגלל שהבטיח לאשתו וכך כל אחד מהם נותר מלווה את מסלול המירוצים האהוב בקנה מידה מופחת, במידה ניכרת. בעוד שלבי הפך לבעל בית ספר לנהיגת מירוצים ובעל סדנת שיפורי רכב, מיילס נותר מוסכניק ונהג חובב, בזמנו הפנוי. לצד וברקע סיפורם של שני הגיבורים הראשיים, מסתובב לו סיפור לא פחות חשוב, שבעצם מניע את העלילה כאשר הנרי פורד השני (נכדו של הנרי פורד הראשון) מרגיש שחברת פורד שלו נמצאת במשבר קיומי ובעיקר משבר דימוי, הוא מחפש דרך לצאת מהמשבר ולמצוא דרכים יצירתיות לעשות זאת - בדרכו הגסה מאוד.


עזוב אותך ממירוצים, תן לי לתקן רכבים | באדיבות סרטי פורום פילם

לי איאקוקה (לימים יושב ראש חברת קרייזלר וזה שהציל אותה מפשיטת רגל), אחד מעובדיו של פורד, מציע הצעה פשוטה למדי; להכניס את חברת פורד לעסקי המירוצים ולעשות כך דרך רכישת חברת פרארי המדשדשת בהכל חוץ ממירוצים. אנזו פרארי ייעלב מההצעה האמריקאית הטראמפית והיהירה ויעצים את זעמו של פורד, עניין ועובדה שתתועל לכדי ניסיונותיו של בעל חברת הרכב האמריקאית לקנות במיטב כספו את הזכייה במסלול המירוצים הקשה בעולם, בכל הנוגע לסיבולת הרכב והנהגים וזאת דרך בניית רכב מירוצים מקומי, שייתן פייט וישאיר אבק לפרארים האיטלקים, בעלי הכבוד העצמי והעקרונות המינימליים. לפני שתכירו את הסיפור האמיתי שהולך להתגלגל לכם בסרט, אתם תחשבו על מאבק רגיל של אמריקאים באויבים שלהם, בשנה מסוימת וממש לא כך הדבר.

ההתנהלות של פורד ובעיקר של צוות המנהלים הקר שלו, הופכת את דבוקת האנשים הללו לאנטיגוניסט של הסרט, אנטיגוניסט שהוא בכלל דווקא הצד הפורש את חסותו על הפרוטוגוניסט של הסרט. המפעילים של צמד הגיבורים הם אלו שבעצם מנסים לטרפד אותם מזכייה נקייה במירוץ לה-מאן, אליו מכוון פורד בשביל להשפיל את יריבו וזה טוויסט עלילתי חשוב, כיוון שהוא מבליט בצורה טהורה את הפער העצום בין הנהג הפשוט, שפועל מהלב, הרגש והתחושות לבין ראש התאגיד הקר, שכל מה שמעניין אותו הוא לדרוס ולרמוס את יריביו. המוטיבציה של פורד לזכות במירוץ מתרחשת לא רק בשם ההצלחה, כי אם גם בשם הכוחניות, הנקמה וכמובן צבירת הון ופרסום נוספים, ללא קשר למה שיש באמתחתו.


צריכים להתגבר על קצת יותר ממכוניות של פרארי | באדיבות סרטי פורום פילם

הקפיטליזם הקלאסי נגד הצווארון הכחול והכי מרתק, ששני הצדדים נמצאים באותה קבוצה, בעלי אותה המטרה הסופית הנראית לעין בלתי מזוינת, אך עם דרך שונה, מוטיבציה ומטרה אמיתית שונות לחלוטין. ייתכן וזה בעצם סוד הקסם של הסרט הזה, שעמוס בלא מעט קלישאות לכל אורכו ורוחבו, אבל כאלו שדווקא לא יגרמו לקהל הצופים להרגיש רווי, כי אם מרוצה. כי בסרט, בו הצופה חש כי הוא מכיר את המסלול העלילתי היטב, חובה שתהיינה פסיעות קטנות ושונות מהמקובל ועל כן המאבק בין הכרישים, צמאי הדם, לבין הדגיגים, מייצג מאבק פנימי בין שתי קבוצות שמייצגות את אותה מטרת העל, אך עושות זאת באופן כל כך שונה, שמעורר קשת תגובות שונה לחלוטין מקהל הצופים.

מנגולד משרטט את דמויותיהם של הגיבורים הראשיים ללא דופי וכמובן נעזר בבנייה האמינה של צמד השחקנים עצמו, כאשר בייל מגלם טיפוס מורכב, שמצד אחד הוא אב ובעל מסור, שהדבר היחיד שיכול להוציא אותו מדעתו הוא העובדה שמישהו לא נוהג נכון ברכב מסוים. בייל מסור לתפקיד, בדיוק כמו ליתר התפקידים שעשה במהלך השנים וגם אם הפעם לא נדרש לעבור תמורה רצינית במשקלו, כפי שעבר לא פעם ולא פעמיים, בין תפקידיו. דיימון מגלם דמות מורכבת לא פחות, כאשר הוא חייב ללהטט בין שמירה על קור הרוח של דמותו, לבין סערת הרגשות שגודשת אותו על בסיס קבוע, עקב ההתעמרות של בעלי המניות בו ובחברו הטוב. השניים מצליחים להעביר בדיוק את הלך רוח התקופה ובעיקר הלך הרוח המקצועי של דמויותיהם וזאת ללא דופי וללא רבב.

ההצלחה הגדולה של מנגולד נמדדת בעצם העובדה שהוא מצליח למתוח יריעה עלילתית רחבה ולא לאבד מהעניין, לכל אורכו של הסרט, שאינו משעמם אף לא לשנייה אחת. יש בו את כל המרכיבים החשובים בדרמת ספורט - תחרותיות, סיפור חברות אמיץ, יחסי אב ובן, ניסיון לנצח כנגד כל הסיכויים וכמובן סוללת נבלים פקידותיים ומחויטים, שעוזרים לקהל הצופים להדגיש את חשיבות מטרתם העילית של גיבורי הסרט - בייל ודיימון, שהם בעצמם אחת הסיבות המרכזיות להצלחת סרטו של מנגולד.


נו, נראה לך שנרכב עם זה לאיזה אוסקר? | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
כמו ש"ספר ירוק" עשה לנו טוב על הלב, גם אם היה צפוי במידת מה ועדיין היה מדהים ומרגש, כך בדיוק גם הסרט הזה מתפקד ועשוי למצוא את עצמו בסוף טקסי הפרסים גורף לא מעט פסלונים ושבחים.

משפט על הבמאי:
מה עוד אפשר לומר על ג'יימס מנגולד שלא נאמר? מעבר לכך שביים את "לוגאן: וולברין" והוכיח את עצמו בתור אחד הבמאים הטובים והלא מוערכים בהוליווד, הוא מצליח לייצר עוד פוטנציאל ענק ולאחר שכבר עבד עם בייל (ב-"3:10 ליומה"), הוא מוציא ממנו הפעם עוד כמה אקסטרות, שעשויות להקנות לפחות מועמדות נוספת.

משפט על השחקנים:
בייל מכשף את המסך, בדיוק כמו שעשה בכל סרט שקדם לסרט הנוכחי. דיימון נפלא והשניים עובדים בכימיה זוגית יוצאת מן הכלל ועשויים לצבור שתי מועמדויות נוספות. איתם ג'וש לוקאס, שהוא פשוט נפלא בתור המנוול הראשי וכמובן ג'ון ברנטל שמתפקד נפלא בתפקיד לי איאקוקה.


אז מה? בא לפה הרבה? | צילום עצמי

משפט על אורך הסרט:
לא פעמים רבות תזכו לומר על סרט שהוא מעל שעתיים (שעתיים וחצי), שמדובר ביצירה כל כך מרתקת עד כי לא התחשק לכם שתיגמר וזו עובדה שפשוט אומרת הכל.