שובו של פסטיבל הסרטים הצרפתי - "או לה לה!"
קולנוע
או לה לה! הפסטיבל החמישי לקומדיות צרפתיות יפתח ביום חמישי (ה-14 בנובמבר) עם הקומדיה החדשה "תנו לפרוש בשקט", בכיכובם של תיירי לרמיט ומישל לרוק. הבמאי מישל לקלר, יוצר הסרט "מלחמת המעמדות" יגיע כאורח הפסטיבל להציג את סרטו
יום רביעי, 13 בנובמבר 2019
שובו של פסטיבל הסרטים הצרפתי - "או לה לה!"
פסטיבל הקומדיות הצרפתיות או לה לה! חוזר אלינו במהדורתו החמישית. גם השנה נציג את מיטב הקומדיות הצרפתיות העכשוויות לצד קלאסיקות בלתי נשכחות. הפסטיבל מאורגן ומופק על ידי קרולין בונה מנכ"לית עדן סינמה ובתמיכת המכון הצרפתי בישראל וחברת יוניפרנס פילמס. הפסטיבל יתקיים בסינמטקים של תל אביב, ירושלים, חיפה, שדרות, הרצליה, חולון, בבית התרבות בסביון, בהוט סינמה אשדוד ואולם זוהר טבעון. ההקרנות תמשכנה בתל אביב עד 23 בנובמבר ובשאר הסינמטקים יימשכו ההקרנות גם אחר כך.
במהלך הפסטיבל יוצגו 16 סרטים: 14 סרטים מן השנה האחרונה ושני סרטים קלאסיים. סרט הפתיחה "תנו לפרוש בשקט" סרטו של פבריס בראק, עוסק בנושא שידבר על ליבם של הורים רבים המתמודדים מדי יום עם הבעיה של הדור הנוכחי, הסבים והסבתות שנדרשים לגדל את הילדים. מרילו ופיליפ, צמד השחקנים מישל לרוק ותיירי לרמיט, עומדים סוף סוף לצאת לפנסיה. והם כבר לא יכולים לחכות ליום הזה בו יוכלו לעשות ככל שעולה על רוחם, אבל אז הם מגלים שזו אות הפתיחה עבור הילדים שלהם ועבור החברים לבקש בקשות רבות לעזרה, הרי עכשיו יש להם המון זמן פנוי, לא? מרילו ופיליפ מגלים שאין דבר כזה חופש מהמשפחה. הקרנות הבכורה בישראל של הקומדיה המשעשעת יערכו בפסטיבל במקביל ליציאתה לאקרנים בצרפת. בתום הפסטיבל הסרט יופץ בכל רחבי הארץ על ידי חברת רד קייפ.
הבמאי מישל לקלר יגיע כאורח הפסטיבל להציג את סרט "מלחמת המעמדות". לקלר הוא במאי, תסריטאי, מוזיקאי, תמלילן ומלחין. הוא עובד עם זוגתו התסריטאית/במאית באיה קסמי. איתה גם הקים צמד מוזיקלי. בארץ זכה להצלחה גדולה סרטם "שמות של אהבה". זו היתה דרמה קומית, המבוססת על סיפור חייהם של השניים, הוא בן לאב צרפתי ואמא יהודייה ניצולת שואה, היא בת למהגרים מצפון אפריקה. הסרט המקסים זוכה הפרסים הסתיים בשיר אותו שרו השניים ביחד. לקלר יגיע להציג את הקומדיה האחרונה שכתבו השניים, העוסקת גם היא במערכת יחסים בין בני זוג מרקעים שונים, היא ממוצא צפון אפריקאי הוא צרפתי אנרכיסט והם יוצאים להגן על בנם מול חוסר השיוויון במערכת החינוך בסרטם, ובדרכם המקורית ולעיתים צינית מביטים על החברה הצרפתית.
יאללה, תנו לפרוש כנפיים ולעוף | באדיבות סרטי הרד קייפ
הפסטיבל מזמן אפשרות להנות מכמה מן הסרטים המשעשעים שהוצגו השנה בצרפת, אבל יחד עם זאת הקומדיות שבחרנו להציג בפסטיבל השנה עוסקות בדרך קומית בנושאים המטרידים את החברה הצרפתית היום, הבדלי מעמדות, זרים, משפחה, מערכת החינוך ובעזרת הומור מעבירות מסרים חשובים על הבנה, קבלה ומלחמה בדעות קדומות וגזענות. וכמה סרטים מיוחדים בסגנון ובאמירה שלהם. ז'ראר דפרדייה, כריסטיאן קלבייה, ז'וזיאן בלסקו, קד מראד, ז'אן דוז'ארדן, תיירי לרמיט, מישל לרוק, אדוארד בר, בנואה פולוורד הם רק מקצת השחקנים והקומיקאים הצרפתיים שיצחיקו אותנו על המסך בפסטיבל השנה.
סרטי הפסטיבל:
"עושים שכונה" יצירתו החדשה של הבמאי מוחמד חמידי, שהפליא עם סרטו "הפרה ז'קלין". גם הפעם עוסק חמידי במפגש בין תרבויות ומעמדות, ומציג סיטואציה משעשעת כשמשרד פרסום מפונפן נאלץ בהוראת רשויות המס להעביר את משרדיו ללב פרבר פריזאי ידוע לשמצה. תמה מרכזית בפסטיבל השנה תהיה היחסים במשפחה, קרקע פוריה לסיטואציות משעשעות. יוצרי לאמץ אלמן חוזרים עם קומדיה מצחיקה המפגישה את הקומיקאי קד מראד, עם "החתן האידיאלי" בשבילו, שחקן רוגבי צעיר שמגלם את כל החלומות שלו כאב לשלוש בנות שתמיד חלם על בן, אלא שלבתו הצעירה יש תוכניות רומנטיות אחרות, והגיבור שלנו לא יוותר בקלות.
התסריטאי הקטור קבאיילו רוס מביים בפעם שנייה ומציג בסרטו "חותנים ומחותנים" מצב דומה במקצת, ועוסק בהורים המאוהבים בחתן יותר מאשר בבת שלהם, ולמרות שהבת נפרדה מהחתן הם לא, והם יעשו הכל כדי לראות אותו בסתר שוב ושוב. ב"וונציה לא נמצאת באיטליה", משתפים פעולה שני קומיקאים נהדרים בנואה פולוורד וואלרי בונטון. זוהי קומדיה מחממת לב על התבגרות, אהבה ראשונה ונוגעת גם היא בפערים מעמדיים.
"ירח דבש פולני" הוא הסרט היהודי בפסטיבל שלנו, אליס אוצנברגר שולחת את גיבוריה הזוג הצעיר היהודי למסע שורשים לפולין, מסע בעקבות הזיכרונות, המשפחה, השואה ובעיקר מסע אל עצמם ואל השורשים שלהם, ואל היהדות, עם הרבה הומור, רגש ואוכל פולני. בקומדיה "שני בנים" השחקן הצעיר פליקס מואטי הזכור מהסרטים "סיפור כיסוי" ו"לשחות או לא להיות" עובר לצידה השני של המצלמה ומציב את בנואה פולוורד מול הכוכב העולה ונסן לקוסט בקומדיה משפחתית על אב ושני בניו המתמודדים עם מצבים חדשים ומחפשים אחר אהבה.
חלאס כבר לעשות שכונה! | באדיבות סרטי עדן סינמה
את פרדריק צ'או מכיר הקהל הישראלי כחתן הסיני מהלהיט "למה זה מגיע לי?" הוא מחבר אליו את מי שגילם את החתן המוסלמי באותו סרט מדי סדון וביחד הם יוצאים להרפתקה מצחיקה בסין בסרט "מייד אין צ'יינה". ואיך אפשר בלי התייחסות לסיראנו דה ברז'ראק, בסרט "רוקסאן", זהו שמה של התרנגולת האהובה על ריימון לולן המשווק ביצים אורגניות, והסוד שלו לטיפוח התרנגולות הוא לקרוא באוזניהן קטעים מסיראנו דה ברז'ראק. איך יצליח ריימון להציל את החווה שלו הנמצאת בסכנת פשיטת רגל.
"השרימפס הנוצצים" היא קומדיה שזכתה בפרס בפסטיבל הקומדיה השנתי המתקיים באלפ דהוז. לאחר כמה הערות הומופוביות נשלח מתיאס סגן אלוף שחייה אולימפית לאמן את השרימפים הנוצצים, קבוצת כדור מים להט"בית. והוא נאלץ להצטרף אליהם למשחקים האולימפיים הלהט"ביים בקרואטיה. זהו מסע מצחיק ומטלטל. הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע הגאה ועתה ניתנת הזדמנות נוספת לצפות בו. סרט הנעילה הוא סרטה של ליסה אזואלוס "עוף גוזל" סנדרין קיברלן הנפלאה מנסה להיאחז בביתה העומדת לעזוב את הבית ולנסוע ללימודים בחו"ל כדי שתוכל להמשיך לחוות את הדבר הממלא אותה באושר הגדול ביותר, להיות אמא.
שני סרטים מיוחדים ויוצאי דופן יוצג בפסטיבל: בסרט "רצון חופשי" הבמאי הוותיק בן ה- 80 ברטראן בלייה חוזר לשתף פעולה עם ז'ראר דפרדייה איתו יצר כמה מן הקלאסיקות של הקולנוע הצרפתי, ביניהם "הפרחחים", "חליפת ערב", "יותר מדי יפה בשבילך" ועוד. אל דפרדייה מצטרף כריסטיאן קלבייה וביחד יוצאים השניים למסע מיוחד וסהרורי בניסיון לשנות את גורלם שכתוב בתסריט מראש. "עור צבי" סרטו החדש של הבמאי הסוראליסטי קוונטין דופווה, שפתח השנה את המסגרת היוקרתית "השבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן האחרון, ז'אן דוז'ארדן המופלא בעוד בחירה מעניינת ומאתגרת ולא שגרתית, כמתבודד אובססיבי, בקומדיה שחורה המציגה תובנות מפתיעות על גבריות במצוקה.
ולסיום הקלאסיקות:
מתוך "הקמצן" | צילום: יח"צ
"הדוכסים הגדולים" של פטריס לקונט הקומדיה משנת 1996 שכבר קיבלה מעמד של קלאסיקה. שלושה קומיקאים כושלים יוצאים לדרך פעם נוספת עם הפקה נוראית בתיאטרון העממי למחזה איום ובתנאים בלתי אפשריים. ז'אן רושפור, פיליפ נוארה וז'אן פייר מריאל זוהרים בקומדיה נפלאה זו. בפסטיבל הראשון התחלנו במסורת, הצגתה של קומדיה של לואי דה פינס בכל מהדורה, והשנה זו גרסתו של דה פינס למחזה "הקמצן" של מולייר. נדמה שדמותו הידועה של הרפגון כאילו נתפרה למידותיו של דה פינס והטקסט של מולייר מקבל עיבוד וביצוע משובחים.
סיכום המבקר
10/
5.5