"שון כבשון: עף על החלל": צלעות כבש

אולפני ארדמן וטכניקת ה"סטופ מושן" מנסים ומצליחים להוכיח שוב ושוב את נחיצות סגנון האנימציה והקולנוע בו הם מתמחים – הזזת בובות פלסטלינה ומעט מילים או בכלל בלי. מן סרט אילם כמעט, שכל כולו מושתת על אנימציה פשוטת מראה, אבל רבת השקעה. שון הכבשון ערך את הופעת הבכורה שלו בסדרה וואלאס וגרומיט לפני כמעט 15 שנים, הופעתו השובה והמוצלחת הקנתה לו סדרה, שבה הוא היה הכוכב והיא כבר קיימת מזה 12 שנים, הבשילה לכדי סרט לפני ארבע שנים וכעת סרט ההמשך מגיע להנאת כל המשפחה.

שון הכבשון הוא תמיד הדמות שיודעת להוציא את כל חיות החווה ואת האיכר שלה מצרות ואם הסרט הראשון הזיז את שון, האיכר חסר השם, כלבו הנאמן (של האיכר) ושאר עדר הכבשים העירה, הרי שהסרט הנוכחי מנסה את מזלו בהוצאת קצת פחות דמויות אל מחוץ לאטמוספירה וגם אם לזמן קצר. הסרט הנוכחי מאוד משתדל ללמד קצת את הקטנטנים (וכמובן תמיד גם את המלווים שלהם) על סבלנות וסובלנות כלפי האחר והשונה. הסרט מלמד על חמלה, אהבת האחר וכמובן ממשיך את קו ההומור העדין (ולעיתים קצת פחות מעודן, כמו בסצנת הסופר) והסלפסטיקי עבור הילדים והוריהם.


בלי חלליות מעופפות אמרתי! | באדיבות בתי הקולנוע לב

שון וחבריו מדוכאים באופן קבוע בידי כלבו של האיכר, האמון עליהם. הם רוצים להנות והוא רוצה שהחווה תהיה במצב רגוע ומאוזן. כל השקט היחסי מופר, הן בחווה המנומנת למדי והן בסביבת העיירה המנומנמת אף יותר, בידי נחיתת חללית מהחלל החיצון. החללית מעירה את העיירה ואת האיכר, שמנסה לראות איך הוא יכול לעשות קצת כסף מהתעניינות של הסביבה במצב החדש שנוצר בעיירה בכלל ובחווה שלו בפרט. המצב גם משתנה כמובן עבור שון וחבורת הכבשים שלו, בייחוד כאשר החייזרית המתקתקה: לולה, מגיעה לביקור ובסך הכל מצהירה כי היא רוצה לחזור הביתה.

נשמע מוכר? אי.טי למתחילים וקטנטנים? כנראה שכן, רק צבעוני הרבה יותר וכמובן מצחיק ופחות עמוס וטעון רגשית, כדי שהילדים שלכם יוכלו להתמודד, בעזרת הכלים המצוים בידיהם, עם נושאים כמו הפרדה מההורים, הגעה למקום זר וחדש וכמובן הפחד מלהיות שונה, במקום שלא בטוח שיחבק זרות ושונות לא מוכרת, בעיקר עם מטענים מסוימים. אבל די מהר נכנס להצלה שון הכבשון ולוקח את לולה החייזרית תחת חסותו הצמרירית ועוזר לה לפלס את דרכה אל חללית האם (או האב) שלה, על מנת לעזור לה לשוב הביתה.


בואי חמודה, נמצא את החללית שלך ונחזיר אותך הביתה | באדיבות בתי הקולנוע לב

קשה לומר שהעלילה מרגשת, פורצת דרך או ייחודית במידת מה, אבל היא בהחלט נתנה את האופציה למתרגמים המקומיים לדחוף "עף על החלל" כדי לנסות ולהעיף את הילדים שלכם לבתי הקולנוע. בסופו של דבר מדובר בעלילה שנראית כאילו נחתכה והודבקה מהרבה סרטים טובים שראיתם פעם, בגילאים צעירים יותר או פחות, אבל עדיין מהווה מוקד משיכה עבור ילדים, שימצאו בה יצירה קולנועית קסומה ויוכיחו לכם וליוצריו של הכבשון המתקתק שלא צריך יותר מדי מילים בשביל לשבות אותם.

שון שוב מוצג בתור היצור התבוני ביותר בחווה, כאשר האיכר שלו הוא הקלולס מכולם ויזדקק לעזרתו בשביל להתיר פלונטר נוסף שאיכשהו נקשר לחיי החווה השלווים שהוא מכיר מאז ומתמיד. האנימציה שוב תוכיח כי יש לה עוד מקום בקרב המבוגרים והילדים וכמובן שהקסם של סרט אילם מצליח להוכיח שאין עבורו שנה או עידן והכל תלוי בקהל היעד וכמובן ברמת ואיכות הביצוע והכי חשוב, עבור ההורים – אין צורך בחשש מגרסה מדובבת, כי אין לה ערך אמיתי בפורמט הנוכחי.


זה היה חייב לבוא בשלב מסוים בסרט | באדיבות בתי הקולנוע לב

משפט על הסרט:
שון הכבשון עושה זאת שוב, כאשר הוא שובה וכובש את קהל המבוגרים והילדים גם יחד ולא כל כך משנה מה תוכן העלילה.

משפט על הבמאי:
וויל בצ'ר וריצ'רד פילן בהופעת הבכורה שלהם בתור במאי קולנוע, כאשר בצ'ר כבר יצר עשיריית פרקים של שון הכבשון לפני כן. בסך הכל עבודה טובה במעבר לקולנוע.

משפט על השחקנים:
קצת מצחיק לומר שחקנים על כל מיני מהמהמים ומכחכחים בגרונם עבור הסרט, אבל זה נחמד ואפילו הם קיימים עבור הסרט המתקתק הזה.

משפט על אורך הסרט:
כמעט שעה וחצי במסגרתה הילדים וגם המבוגרים, שגדשו את האולם, היו מרוצים, מאושרים וצוחקים ומה אנחנו צריכים יותר מזה?