"איש מזל התאומים": אוי לי!

צריך לנסות ולהיכנס לראשו של אנג לי וזאת בכדי להבין מה עמד מאחורי השאיפה שלו לכרות כל תרחיש עלילתי סביר ולהתמקד בצורה טוטאלית במימד הוויזואלי. צריך לנסות ולהבין למה שחקנים משובחים כמו וויל סמית' וקלייב אואן הפכו להיות תו תקן לאיכות בינונית עד נמוכה וכמובן להבין איך דיוויד בניוף הפך להיות מתסריטאי מבריק וזוכה שישה פרסי אמי עבור "משחקי הכס", לאדם ששמו הוכתם בשתי העונות האחרונות של סדרת המופת וכזה שגם הרתימה שלו לפרוייקט קולנועי שאפתני מסמלת עוד אבן שהתפוררה וגרמה לשיתוף הפעולה הזה לקמול ולהירקב כבר מהדקות הראשונות שלו.


לברוח מתסריטים מחורבנים! לברוח! | באדיבות סרטי פורום פילם

אין זה סוד שבקריירה של אנג לי התרסקויות מניבות הצלחה פנומנלית. שנות התשעים היו נפלאות עבורו עם "אוכל, שתייה, גבר, אישה" ו"על תבונה ורגישות" ונחתמו ב"נמר דרקון", בשנת 2000. לאחר מכן הוא חירבן הכל בענק בעזרת הגרסה שלו לענק הירוק (הפלופ שהיה קרוי "הענק" משנת 2003, בכיכובו של אריק באנה) וזאת רק בשביל לנסוק לשמיים, עם אוסקר על בימוי "הר ברוקבק" בשנת 2005. שוב דעיכה והתבוססות בבינוניות, עד להגעת הפלא הטכנולוגי שהעניק לו שוב את אוסקר הבימוי, עם "חיי פיי" הנפלא, שכמובן השיב אותו לבינוניות ועכשיו מגיע...זה.

אצל וויל סמית' הגרף הרבה יותר יציב והוא שומר על דעיכה שמתמשכת כבר יותר מעשור, כאשר קו השבר החל אי שם בשנת 2008, השנה בה הוא היה נפלא ב"שבע נשמות" ונוראי ב"הנקוק", כאשר שנה לפני כן הוא היה מועמד לאוסקר על "המרדף לאושר" (אותו הפסיד לפורסט וויטאקר על "המלך האחרון של סקוטלנד") ונראה שמאז פשוט לא אכפת לו לגבי איזה תסריט הוא מקבל, הוא פשוט לוקח את רובם. מדי פעם הוא פוגע עם סרט טוב ("בלתי הפיך", "אלאדין") או בינוני (יש כל כך הרבה כאלו) במקרה הטוב ובמקרה הגרוע הוא מלהק את בנו לסרט ("העולם אחרי") או נכנס לסרט של DC ("יחידת המתאבדים") ומשכיח את כל השנים היפות שמאחוריו.


בוא נשתגע ונצלם את זה לקולנוע | צילום: IMDB

כלומר, השמות שעל כרזת הסרט כבר לא כל כך מבטיחים ערובה לאיכות. בטח ובטח לא כאשר קלייב אואן הוא חלק מהסט. עוד דמות הוליוודית שהפכה מפוקפקת על אף שפעם הבחירות שהיו מתקשרות אליה היו נכונות וטובות וכיום הבחירות יותר מזכירות את אלו של ניק קייג'. כל סרט בהשתתפות קלייב אואן הוא סרט שלוקח על עצמו סיכון ענק, כיוון שהוא מוגדר נחלת עבר בגיל שבו שחקנים מסוימים דווקא מתחילים פריחה מחודשת. עצוב מאוד, אבל כל כך נכון במקרה של שחקן שגם היה מועמד לאוסקר והשתתף בסרטים יוצאים מן הכלל ואף הוביל אותם ב-תור הזהב הפרטי של עצמו.

כל אלו ועוד הם רק שוליים לעלילה שולית פי כמה וכמה, אשר מנסה להתבטל כמה שיותר אל מול טכנולוגיית תלת מימדית חדשה בשם +3D, המאפשרת הצגת 60 פריימים בשנייה ומייצרת תמונה חדה מכפי שהעין האנושית ראתה עד היום על המסך הגדול. אותה טכנולוגיה גורמת להרגיש בשלבים רבים כאילו אתם נמצאים במשחק מחשב הכי ריאליסטי שיכולתם לחשוב עליו ואכן הסצנות מרהיבות, יוצאות מן הכלל, מוקפדות ובאמת מזכירות לרגעים מסוימים את מיטב סרטי האקשן של שני העשורים האחרונים, אבל באמת לאחר שצופים שעברו את גיל עשרים ראו כמעט הכל בשנות חייהם איך אפשר להתעלות באופן יוצא מן הכלל ללא עלילה, שלפחות תענה על הצרכים המינימאליים ולא תהיה מגוחכת לחלוטין?


אתה צעיר, אני זקן ואנחנו אחד | באדיבות סרטי פורום פילם

בשלבים לא מועטים זה מרגיש שג'ייסון בורן פוגש תסריאטי משנות התשעים והם ממש מתאמצים שלא לשבור אף אחת מהנוסחאות שהובילו להצלחות סרטים בעשור ההוא או אחד מסרטי הטרילוגיה של ג'ייסון בורן. אין טיפה תחכום או רצון לאתגר את הצופה ואם ראיתם סרט או שניים על שיבוטים ושכפולים אנושיים, כנראה שלא תצליחו למצוא בסרט הנוכחי כלום חוץ מהחדשנות הטכנולוגית, במסגרתה וויל סמית' הופך צעיר יותר ותלת המימד הופך להיות טיפה יותר חי ומרווה.

הנוסחא הצפויה והחרושה עד כעס מספרת על הנרי ברוגן, מתנקש עילית שרק רוצה לפרוש. גוף חוץ ממשלתי רוצה לסגור את כל הקצוות אחרי ההתנקשות האחרונה של הנרי וצריך להשמיד כל זכר לקיומו וכמובן שזה בלתי אפשרי כי הוא הטוב שבטובים. כל חבריו נורים ונהרגים בזה אחר זה והנרי מוצא את עצמו עם סוכנת אחת שטרם הושחתה ובורח, לאן? לאן ש-ברון, חברו היחיד שנותר בחיים (המגולם על ידי בנדיקט וונג) ייקח אותו. מי ירדוף אחריהם? היחיד שיכול לעצור את הנרי – הגרסה הצעירה והמשופרת שלו.


אל תסתכל במי אתה יורה, זה ידפוק לך את המוח | באדיבות סרטי פורום פילם

אם חשבתם לשנייה שראיתם את "הנסיך המדליק" עם גישה רובוטית רצחנית ורצינית, הרי שלא טעיתם כלל וכלל. מדובר בטכנולוגיה שרצה לא מעט בקולנוע כעת ומצעירה את אלו שהזמן עשה את שלו והזקין אותם וקצת לפני שהם (שחקני הקולנוע) הופכים להיות לא רלוונטיים בכלל (באופן מעורר פלצות שמזכיר את עלילת "כנס העתידנים" של ארי פולמן) מכליא אותם אנג לי ועושה ניסוי כלים נוסף במספר סוגי טכנולוגיות חדשניות בניסוי קולנועי אחד, שבעיקר מצליח בחלק הטכנולוגי שלו ופחות בחלק הקולנועי והמתוסרט שלו.

הנסיך הוא המחסל, המלך (די לשעבר) הוא זה שאמור להיות מחוסל ומשם העלילה מפליאה בעיקר באקשן מרהיב ובתוכן נבוב, שמנסה בשאריות כוחותיו לפרוץ בשלבים האחרונים של הסרט, עת הסרט מפרפר וגוסס לו. ממש שם ולקראת סוף הסרט מנסה לי לשדר את המסר בצורה קצת יותר ברורה ומפתח איזה שהוא דיון חסר כל ושקוף, אותו הוא די יורק בפרצוף הצופים, שבעיקר שבעו מבחינה טכנולוגית ורצו קצת לקצר חפירות מתחסדות ומיותרות, שלא באמת מובילות לשום מקום טוב, בכל הנוגע לבשורה קולנועית שהיא מעבר לאקשן חלול.


אם את רואה אחד שדומה לי מתקרב והוא צעיר, תברחי! | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
אכזבה ענקית, בעיקר כי הציפיות משיתוף הפעולה הזה, לפחות לפני עשור, היו מרקיעות שחקים וכיום מייצרות סרט שפונה לפלח קהל שבעיקר מגיע עם מוח כבוי ולא רוצה לראות יותר מאופנועים עפים על וויל סמית'.

משפט על הבמאי:
איפה העלילה? איפה מעט תחכום מינימלי? איפה יש פה משהו חוץ מאקשן, שאפילו לא נראה מקורי? רק הטכנולוגיה והווירטואזיות הויזואלית מחזיקות וגם לא מספיק טוב.

משפט על השחקנים:
וויל סמית' נראה כמו בדיחה על עצמו בכל הנוגע ליכולות המשחק שלו, קלייב אואן מביך, וונג נראה כמו ליצן ומרי אליזבת' ווינסטד כבר הציגה יכולות משחק גבוהות הרבה יותר (ב"דרך קלוברפילד 10" למשל) מהשטאנץ הניינטיזי הזה, אליו היא נשאבה בעל כורחה.

משפט על אורך הסרט:
כאשר אין אקשן, הוא בעיקר מרדים ולפחות חצי שעה הייתה יכולה להיזרק לפח או להישאר על רצפת העריכה.