מהג'וקר ועד הג'וקר לא היה כמו...הג'וקר - חלק א'

הג'וקר עושה עלייה גם ארצה ויחד איתו עולה השאלה – "מתי בדיוק פרץ לחיינו הגו'קר ואיך הוא נשאר מסתורי אחרי כל כך הרבה שנים?". התשובה מסובכת להפליא. הגירסא האחרונה טוענת שקיימים שלושה ג'וקרים, הפועלים במקביל תחת המעטה של ה-ג'וקר. ועדיין, כל אחד משלושת הסרטים, בהם כיכב הגו'קר בחר לספר סיפור אחר. בשורות הבאות ננסה לבחון את הסגנון הייחודי שהושת על הדמות המיתית הזו בכל אחד מהם ואת סיפור הרקע שאותו בחרו לספר לנו.

המקור – קומיקס
הגו'קר החל כחלק מ-"עוד אחד מהרשעים", שמולם התמודד איש העטלף ורשעים כאלו שמתו בסוף הקומיקס, אבל העורך של DC זיהה ניצוץ מעט שונה בג'וקר ולכן ביקש להשאיר פתח לחזרתו של הגו'קר והשאר... היסטוריה. הסיפור הראשון (שגם אומץ על ידי הכותב סם הם) מספר על פושע בעל עווית מוזרה בפרצוף שנופל לתוך חומצה ומאבד את מעט הרסן שעוד היה לו וגם את צבע הפנים והשיער שלו. הפרקים הקולנועיים החשובים שהגיעו בהמשך הציגו את ניקולסון מהמר על קומיקס ואת הית' לדג'ר מהמר על אוסקר.

ניקולסון וההימור על טים ברטון
אחרי שהסידרה המשעשעת והמוזרה של באטמן זכתה לקהל מעריצים נאמן החליטו ב-WB לבחון את הנושא והוציאו לאור את הפקת הקומיקס היקרה ביותר שנעשתה עד אז ובה גולת הכותרת – הגו'קר בכיכובו של ניקולסון שהדי ה- Here’s johny שלו מ"הניצוץ" המופתי של קובריק עדיין הידהד (ובעיתוי כמעט ביזארי, סרט ההמשך לניצוץ - "דוקטור סליפ" גם הוא עומד לצאת לאקרנים ממש בקרוב). ניקולסון נכנס לנעליים בשמחה ובמשחק מוגזם, שתואם את הסרט ואת הגישה של טים ברטון, העלה לראשונה את הגו'קר למסך הגדול (היו מספר סרטים קטנים שקדמו, אבל אף אחד מהם לא היה בסדר גודל כזה).


תקפצי, אני בא אחרייך | צילום: IMDB

הסרט הפך להצלחה ענקית והיה לסרט הרווחי ה-5 בכל הזמנים (לאותה התקופה), זכה למועמדויות רבות וביניהן – גלובס הזהב ואפילו זכה באוסקר על עיצוב סט. אבל ההשפעה המרכזית ביותר שלו היה בכך שלראשונה, סרט מבוסס קומיקס ודמויות גיבורי על הפך לסרט מן המניין ושינה את יחסה של הוליווד אל הז'אנר המתפתח.

הג'וקר של ניקולסון היה מבולגן, כמעט מצוייר עם תנועות ירי ביזאריות (בין הרגליים) ספק משוגע, ספק גאון; הצליח ניקולסון להפחיד, לרגש ואפילו להקסים את הצופים ונחשב לקלאסיקה. הג'וקר הופיע כשרצה, נעלם כשרצה, גייס צבא ובאף שלב לא עצר כדי להתנצל או להסביר איך כל זה קרה. את סידרת הסרטים הזו המשיכו לעוד ארבעה נוספים (בלי הגו'קר), שהלכו והתדרדרו מאחד לשני עד לזניחת הזיכיון ב-1997, לאחר אחד הסרטים הגרועים ביותר שנעשו בסדרת הבאטמן אי פעם – "באטמן ורובין".

האביר האפל, הית' לדג'ר וההימור השני על באטמן
לאחר שזנחו אותו נותר הפער הלא ברור בין ההצלחה הכללית של גיבור העל (סידרה מצויירת מאוד מוצלחת) והאהדה הכללית שאליה זכה הגיבור לבין הכישלונות הקולנועיים שלה. הפעם בתור האביר על הסוס הלבן (יותר נכון האביר האפל) הגיע...כריסטופר נולאן. בתור אחד ממספרי הסיפורים הטובים של ימינו לקח נולאן את הסיפור וניסה להפוך אותו למשהו שאנשים יוכלו יותר להתחבר אליו. כן, גיבור על, אבל אנושי. כזה עם עבר בעייתי ובעיות שכולנו יכולים להזדהות איתן.


רק...תן...להגיע...לט קס...פרסי...האוסקר | צילום: IMDB

וכך, לאחר הצלחתו של "באטמן מתחיל" הגיע תורו של "האביר האפל", אחת מיצירות המופת של עולם הקומיקס ומחוצה לה. הרבה בגלל נולאן, הרבה בגלל כריסטיאן בייל אבל בעיקר בגלל אחד יחיד ומיוחד – הית' לדג'ר. אם להפוך את גיבור העל ל"אחד מאיתנו" היה קשה מאוד, להפוך את הגו'קר לדמות כזו היה בלתי אפשרי. ברגישות וחוכמה אינסופית ניגש הית' לדג'ר למלאכה ובהיותו שחקן טוטאלי ויוצא דופן, כפי שהיה, רצה להיכנס עמוק לתוך הדמות ולבדל עצמו מכל מה שנעשה עד כה. כדי לעשות זאת בודד את עצמו ל-6 שבועות במלון בלונדון בחיפוש אחר "הקול והטון הנכון" עבור הג'וקר שאותו שיחק. הוא דרש להיות מעורב יותר ויותר בלבוש ובאיפור של הגו'קר והחל ללמוד סרטים (בהמלצתו של נולאן) כמו התפוז המכני ועוד.

הית' לדג'ר נכנס כל כך עמוק לתוך הג'וקר, שאותו יצר, שיכולת האילתור שלו הגיעה לגבהים חדשים. חלק מהרגעים הכי זכורים לנו כלל לא היו כתובים בתסריט אבל לדג'ר בהיותו עמוק בדמות, מצא לנכון להכניס פנימה ויצר רגעים מונומנטליים כמו מחיאת הכפיים לקומישינר גורדון מתוך תא הכלא במשטרה. כל אלה הובילו לכך שלדג'ר יצר ג'וקר יוצא דופן. ג'וקר שאומנם נחת עלינו בלי הסברי רקע, אבל בדיוק כמו הדמות שלו – כל דבר בו היה כרוך בפרודוקס. במהלך הסרט אנחנו נחשפים לשני סיפורים שונים על "כיצד קיבל את החיוך שלו" שכל אחד מהם שונה במהותו.


לא לישון. לא לישון. לא לישון! | צילום: IMDB

הסיפור הראשון מספר על האב המתעלל שלו שיצר לו את החיוך עם סכין, השני מספר על חברתו של הג'וקר, שעוברת נקמה אלימה בעקבות חוב הימורים שאליו נקלעה וברצון לגרום לה להרגיש טוב יותר ולהוכיח את אהבתו הוא חותך את עצמו עם סכין והיא...עוזבת אותו. הגו'קר של לדג'ר הוא התגלמות הכאוס והפחד. דמות שרק המבט שלה יכול להעביר בך חלחלה; החל מהקול ועד התנועות אשר שידרו אדם על הקצה וזה היה פשוט מהפנט.

לדג'ר נפטר באותה השנה ולא זכה להגיע לבכורה של מה שככל הנראה הייתה היצירה הגדולה ביותר שלו. שמועות רבות עלו לגבי המוות שלו והסברה השגורה כיום מדברת על נדודי שינה חמורים, שהחלו כתוצאה מההליך הטוטאלי שלקח על עצמו בהפיכתו לג'וקר. נדודי השינה הובילו לשימוש מתמיד בכדורי שינה שבסופו של דבר הובילו למותו באמצעות מנת יתר. הדמות המדהימה שיצר, הטוטאליות והמשחק שלו הפכו את הסיפור של הג'וקר לאגדה ואת הציפיות מהג'וקר הבא לכמעט בלתי אפשריות... ולתוך זה נכנס ג'ארד לטו.


נשק אותי כאילו זו הפעם האחרונה שאתה רואה אותי על הסט | צילום: IMDB

בפרק הבא נגלה איך ולמה היה כל כך קשה לג'ראד לטו לרשת את התפקיד וכיצד הקשיים הללו הכינו כר פורה עבור חואקין פיניקס, שימציא את תפקיד הג'וקר בפעם השלישית מחדש. בסגנון הכה ייחודי שלו.