"שכחו אותי בגלקסיה": ממתק בחלל

משהו בסרט הזה מרגיש כמו שילוב בין סרטי הישרדות, חברות וכמובן הענקת אנושיות למי שזו חסרה לו. כש-"וול אי" פוגש את "6 גיבורים" ואז שניהם פוגשים את "להתחיל מחדש" אז יוצא משהו קצת פחות טוב בסיכום הכללי מסך החלקים המחברים את המפגש, אבל בהחלט תקבלו סרט קיץ נהדר, כיפי ועשוי היטב עבור ילדיכם. סרט שמאניש רובוט, יוצר גיבור שעובר תהליך התבגרות מואץ וכמובן השיא ונקודת החוזק הבולטת בסרט, בדיוק כמו הכרס של ביימאקס מששת הגיבורים, היא הצבעוניות המשכרת שלו והיצורים המופלאים שהשכיל לייצר במאי הסרט – אריק טוסטי.


אתה כלב? אתה...מה אתה? חמודי... | באדיבות בתי הקולנוע לב

ל-טוסטי, בעל השם הגבינתי במיוחד, זוהי הופעת הבכורה בתור במאי קולנוע, כאשר עד כה הוא בעיקר שכן בין קירותיו המוקטנים והמוגבלים של מסך הטלוויזיה. טוסטי, לא במאי מוכר מדי או יוצא דופן, גם יוצר סרט ילדים שכנראה לא יכול לעקוף או לדגדג את המיני מפלצות הדיסניות-פיקסארי ות, אבל בהחלט להשאיר אבק לכל מיני סרטים מדרג נמוך וגם שמקורם לא בהוליווד. טוסטי הצרפתי ישאיר אבק למתחרים שלו, שהגיעו לישראל מכל קצוות תבל וביניהם הנציגים מגרמניה ("טבאלוגה"), רוסיה ("תעלול של טיול"), נורווגיה ("אגדה עם זנב") ושאר אמריקאיים חסרי מעוף ("אגלי דולס" שהתרסק ללא רחמים ותנאים מקדמים בקופות ובציונים).

אבל באמת לפני כל המחמאות לסרט עצמו, מגיעות הפעם גם קצת ברכות למתרגמים המקומיים שהצליחו לכבוש את יצרם והשכילו שלא לשלב את המילה "לעוף" בסרט שדווקא כמעט ירד על הברכיים והתחנן שיתרגמו אותו ל"עף על הגלקסיה" או "לעוף על הגלקסיה" בין שלל הדוגמאות. אמנם ווילי, שבמקור הוא "טרה ווילי" או "אסטרו בוי", לא נשכח בגלקסיה בדיוק, אם נכנסים לפרטי פרטים של הסרט, אבל בהחלט ההשאלה נכונה אם לוקחים את המקור, על פיו הגיעה ההשראה לשם הסרט המקומי. "שכחו אותי בבית" היה "Home alone" ובמקרה הזה ווילי היה בעולם אחר לבדו וזה מספיק טוב ומספיק קרוב בשביל להיות נשכח וזנוח.


איך נראה לכם שמישהו שכח אותי, אם יש איתי את באק? | באדיבות בתי הקולנוע לב

ועם כל האמור; ווילי יותר מתחיל מחדש מאשר נעזב. הוריו, המדענים וחוקרי החלל נמצאים בקצה המסע שלהם לחלל החיצון והם כבר מתחילים לחשב את הדרך הביתה. המשימה האחרונה שמוטלת על ווילי הצעיר נזנחת לטובת משחק וידאו ובעת שהמסלול הביתה כבר החל, החללית עושה את דרכה בתוך יער אסטרואידים וכמובן, כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם (וגם הקטנטנים איתם הגעתם), דרכו של ווילי ודרכם של הוריו מתפצלות והוא משוגר לכוכב לא מוכר, שכל שבאמתחתו היא תכולתה של חללית ההצלה, שנועדה להצניח אותו עם אספקה למקום חדש, בו הוא יוכל לשרוד, עד שלוויין סיור יקלוט את אות המצוקה שלו וישגר אליו חללית הצלה נוספת, שתחזיר אותו להוריו.

מסגרת הסרט מאוד ברורה לאלו מהגיל הרך וכמובן למשגיחים שלהם ומשם אפשר לצאת להרפתקה גדושה בצבעים, יצורים, תפניות, תסבוכות וכמובן חברויות ומונטאז'ים אין קץ. ווילי נוחת ובעצם מבין שמעבר לזמן ארוך, במקרה הטוב, או לא ידוע בכלל, במקרה הרע, שהוא צריך להמתין שמישהו יחלץ אותו. הוא צריך ללמוד איך לשרוד בעולם שונה ממה שהכיר עד כה. כאשר לצידו אמנם יושב רובוט שכל תכליתו הוא להגן ולשמור עליו, אבל מולו ניצב אתגר חקר עולם שלם ועמוס יצורים שחלקם ידידותיים יותר וחלקם הרבה הרבה פחות.


הנה, הנה, באים לקחת אותי | באדיבות בתי הקולנוע לב

בסיסו של הסרט ומהותו העיקרית נעוצים בחברויות האמיצות שווילי מפתח במהלכו של הסרט וכיצד הוא לומד לשרוד עם ובזכות רובוט ויצור דמוי כלב, שהולך ומתפתח לכדי שומר, מגן וחבר. אי לכך ובהתאם לזאת, קשה למצוא דרך להצהיר על ייחודיות מסוימת מצד הסרט הזה, אבל בהחלט אפשר וניתן לומר שהוא עומד בציפיות של סרט ילדים בעל מסרים חיוביים, אנימציה מרתקת ושואבת ובעל גיבור שהילדים יכולים ליצור איתו הזדהות.

המסע שווילי עובר לא מלהיב או שונה ממסעות אחרים בעולמות אחרים, אבל יש בו משהו מתקתק וצבעוני שפשוט קשה להישאר אדיש אליו, מכל גיל שהוא. הוא בהחלט לא סרט הקיץ הייחודי והטוב מכל אלו שיצאו עד כה, אבל בהחלט בהתחשב בשאר סרטי הקיץ לילדים שנמצאים בסביבה הוא מתבלט באופן קליל וכמעט ללא מאמץ, בעזרת סיפור מוצק וטוב ואנימציה ברמה נהדרת ובעיקר נגישה לכל מי שצורך את הסרט.


רצים לראות אותי בקולנוע | באדיבות בתי הקולנוע לב

משפט על הסרט:
בהחלט אחד הסרטים החביבים שיצאו עד כה במחלקת המצוירים שעשו עלייה ארצה. הצרפתי הזה הוא ממתק וויזואלי נהדר ומקסים.

משפט על במאי הסרט:
טוסטי מייצר אנימציה נפלאה, שהולכת על בטוח בכל הנוגע לסיפור ומבדלת את עצמה בעזרת הצבעוניות והיצורים הנפלאים שיצר הבמאי הצרפתי.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי פורמאלית וקצת פחות בפועל, בדיוק מה שאתם צריכים עם הילדים ובלי מריחות מיותרות.