"ספיידרמן: רחוק מהבית": ספיידרחוק מ"הנוקמים"

ספיידי חוזר וזו תמיד בשורה טובה ומשמחת לכל חובבי הז'אנר ובייחוד לחובבי איש העכביש, טווה הקורים והגיבור הקהילתי של ניו יורק רבתי. הסרט הנוכחי מתקיים בתור המשך ישיר ל"סוף המשחק" וניכר כי מעבר לכך שהנושא של הסרט הוא סיפור התבגרותו המוקדם של פיטר פארקר בתור גיבור על משמעותי בנוקמים, הסרט הזה רוצה להקליל המון את האווירה המדכאת ברובה, שהייתה מנת חלקו של הסרט האחרון בסדרת הסרטים של הנוקמים.

טוני סטארק איננו עוד וצריך מישהו שייכנס לוואקום הענק שנותר בתוך החליפה המשוריינת והמתוחכמת שלו. אחד הקרובים אליו ביותר היה פיטר פארקר, שבעצמו מרגיש שדווקא הזמן שלו להנהיג איננו עכשיו. הוא לא בשל, לא בוגר ומאוד עייף מרצף האירועים, אותם חווה במסגרת עלילת שני הסרטים האחרונים של הנוקמים. הוא רוצה בעיקר לנפוש, להנות עם חברים ולנסות למצות עד תום את אהבת הנעורים היוקדת שלו, או בקיצור - ספיידי סחבק. לא מנהיג.


בוא'נה, הוא סינן אותי, הקקה... | באדיבות סרטי פורום פילם

הוא בורח ממסיבת עיתונאים מאתגרת, מסנן את ניק פיורי ובעיקר חומק מדודתו ששולחת אותו לחופשה עם המדים העכבישיים שלו. איזו חופשה אתם ודאי שואלים? חופשה באירופה והזדמנות לצאת בפעם הראשונה מניו יורק בעלילת כל הסרטים שהיו עד כה. הקו המנחה העלילתי הזה נותן תחושה מוכרת של סרטי אקשן בונדיים, אותם חיקו כל כך הרבה ב"משימה בלתי אפשרית", "מהיר ועצבני" ואפילו לאחרונה ב"גברים בשחור: אינטרנשיונל" ובמסגרת העלילתית הגיבור נע ונד, ללא הרף, בין יעדים אקזוטיים (או פחות), מתעתע בצופים בעודו מזגזג בין לוקיישנים להנאתו או במקרה הזה גם לסבלו.

מבלי לספיילר את הלא מספויילר, העלילה תיקח את פיטר פארקר לשלל יעדים תיירותיים אירופאיים נבחרים ובמסגרת המסע הזו הוא יצטרך להחליט סוף כל סוף באיזה סוג של "נוקם" מדובר כאשר הוא מסתכל על עצמו במראה - האם הוא מובל או מוביל? האם הוא עדיין "ספיידרבוי" או שמא הוא יכול להתחיל לצקת את התוכן הגברי ולהפוך ל"ספיידרמן", על כל המשתמע מכך. הנגזרת החשובה מכל תהיה הפועל היוצא בכל הנוגע לפעולותיו עם MJ והאם הוא יידע ויאזור אומץ לבצע את הצעד הבא עם הנערה או שמא ייתן לגיבור העל שבו לשלוט בסיטואציה.


אגב, תלבושת רלוונטית מאוד לאירועי הימים האחרונים | באדיבות סרטי פורום פילם

ואכן, כאשר אחת הנקודות המרכזיות של הסרט היא אהבת הבוסר של פיטר ב-MJ, אפשר להבין שהוא לא ככל סרט קומיקס רגיל והוא מעדיף להיות ולהתחיל לפחות בתור סרט תיכונים קלאסי. דווקא בהימור הזה לא מצליח לפגוע היטב במאי הסרט – ג'ון ווטס, כיוון שהחלק התיכוני מורגש היטב בכיוון והזרימה שלו עבור קהל יעד מסוים – קהל תיכונים ומטה, way מטה וזה בא לידי ביטוי בכתיבה עצלה, הומור מאולץ, שמנסה להיות סלפסטיק במקרה הטוב או סתם הומור ילדותי בינוני במקרה הפחות טוב.

כל העובדות הללו הופכות את החלק הראשון של הסרט לעודף שומני שאפשר היה להסיר חלק גדול ממנו או לפחות לקצץ בנוכחותו, בכל הנוגע לבדיחות התיכוניסטיות ואהבת הנעורים המלבלבת שמיוצגת באופן דרמטי טיפה יותר מדי, אל מול סצנות האקשן המרהיבות שהורגלתם לראות מסרטי "ספיידרמן" לדורותיהם. אבל ברגע שהולך ומתקרב הרגע הכמעט מדויק שהתחלתם להשתעמם קמעה או לחשוב על הגרוע מכל, בכל הנוגע לסרט שמסמן נפילה כואבת של מארוול, מגיעה המערכה השנייה ובעקבותיה זו השלישית והמרשימה מכולן.


זה סנאי? זה סופרמן? לא! זה ספיידי בחליפת שדרוג | באדיבות סרטי פורום פילם

המערכה השנייה בונה, אמנם בצורה לא מספקת או משכנעת במאת האחוזים, את סיפור הנבל מולו מתמודד ספיידי ואילו המערכה השלישית כבר הופכת את הסרט לכל מה שהכירו הצופים וציפו מסרט "ספיירדמן" ממוצע. במהלך כל אחת ואחת מהמערכות בונה את עצמו פיטר פארקר בכל הנוגע לתפקודו בתור "נוקם", נער וגבר. זהו סרט מעצב אישיות עבור דמות גיבור העל שלו, שצמאה לקצת שקט אל מול הצורך בו מצד מפעיליו וכל זאת על רקע הצורך והרצון שלא לאכזב את זכרונו של טוני סטארק.

תוסיפו קצת תחכום ורמיזה מעודנת, בעזרתו האדיבה של נבל הסרט, לגבי התמודדות ציבורית עם פייק ניוז ועדיין ועם סיכום שני הסרטים, במסגרתם מתפקד טום הולנד בתור איש העכביש, ניתן לומר כי "ספיידרמן: השיבה הביתה" היה פשוט טוב יותר, עובדה שלא מורידה כהוא זה מכך שהסרט הנוכחי נותר במעמד של סרט טוב, מהנה ומספק, גם על אף העובדה שהוא פשוט פחות טוב נוכח הציפיות המקדימות שהגיעו איתו בחבילת הדרישות המאוד מחייבת של איש העכביש.


הובגובלין זה הירוק של פעם | באדיבות סרטי פורום פילם


משפט על הסרט:
טוב ולא מצוין, כפי שיכול היה להיות. מציל את עצמו בשליש האחרון בכל הנוגע לוויזואליות והווירטואזיות העליתית, פחות טוב בכל הנוגע לז'אנר הנלווה (קומדיית התיכונים).

משפט על במאי הסרט:
ג'ון ווטס בסרטו הארוך הרביעי בסך הכל חוזר לביים את ספיידי, לאחר הצלחת הסרט הראשון ונכנס לתבנית קלישאתית ונדמה כי הוא בעיקר רוצה לשמר את המותג, בכל הנוגע לסרט הנוכחי.

משפט על השחקנים:
טום הולנד מוכר את עצמו היטב בתור הילד הטוב ומעניין יהיה לראות באיזה סרט, שלא קשור ל-MCU, הוא יצליח לברוח מאותה התבנית הקבועה. ג'ייק ג'ילנהול מדהים כתמיד ונחמד לראות אותו בשינוי פאזה בעזרת גלימה בלבד. סמואל ג'קסון ואיתו גם ג'ון פאברו, מריסה טומיי וזנדייה שמגלמת היטב ונהדר את MJ, מהווים צוות משלים נהדר.


משפט על אורך הסרט:
ארוך מדי! שעתיים ועשר דקות שיכול להתקצר באופן משמעותי בכל הנוגע ללא מעט סצנות מיותרות עד מביכות לעיתים.