"המלך": הפעם הבמאי הוא עירום

למי שחי כל חייו מתחת לאבן ולא יצא ממנה – אלבסי פרסלי הוא אחד הזמרים הגדולים שהיו אי פעם, אם לא הזמר הטוב שביניהם. אייקון הרוק אנד רול הקליט מאה חמישים ואחד שירים, מתוכם לא מעט קלאסיקות שמושמעות ללא הפסקה עד כתיבת שורות אלו (כולל בידי כותב שורות אלו). אלביס היה זמר, שחקן קולנוע ובעיקר גיבור תרבות בשנות הפיפטיז, סיקסטיז וסבנטיז של המאה ועשרים וכמעט אין מוצר פיזי או רוחני שלא נעשה בניסיון לסחוט עד תום את ההצלחה הגדולה שלו ופרסומת לכל דבר אפשרי; מסרטי אימה הזויים שבהם אלביס קם לתחייה, דרך בובה קטנה בדמותו ועד כרזות הקשורות אליו שנמכרות בעשרות מיליוני דולרים.


הנהג שלנו חברמן | באדיבות yes

הקו העלילתי של הסרט הדוקומנטרי מציג הסעת אנשים ברולס רויס, שהייתה שייכת לזמר האייקוני. נסיעה ברחבי הערים בהן צמח המותג של אלביס; מהעיירה טופלו במיסיסיפי ועד לניו יורק הגדולה. מי שנמצא בתוך ה"רויס" הם חבורה מתחלפת של אנשים שמדברים על אלביס, ההשפעה שלו על התרבות בארה"ב ועל ארה"ב עצמה – חלקם מפורסמים כמו אלק בולדווין, דיוויד סימון (מיוצרי "הסמויה") אשטון קוצ'ר, צ'אק די ואית'ן הוק וחלקם אנשים רגילים ולא מוכרים שהסיפור ואלביס עצמו מעניינים אותם ולהם יש תובנות מעניינות על אלביס.

במהלך הסרט מקבלים הצופים ערב רב של דעות על פרסלי; חלקן אוהדות מאוד וחלקן הרבה פחות. לא מעט קולות של אפרו-אמריקאים נשמעים כועסים על אלביס, שלמרות ש"לקח" להם את המוזיקה והתפרסם בזכותה על חשבונם של צ'אק בארי ו"ביג מאמא" ת'ורנטון, הוא לא עזר לקהילה האפרו-אמריקאית בדיוק בתקופה בה הזדקקה לו יותר מכל, על אף שחבריו לפסגה עשו זאת והיו כאלו שאמרו שאלביס תרם לא מעט עם גיוסו לצבא ארצות הברית כשזה קרא לו.


כועס על אלביס - צ'אק די | באדיבות yes

למרות מגוון הנושאים והכיוונים שאפשר לפלוש אליהם בסרט ואולי אפילו בגלל המגוון, נראה שג'ארקי קצת מאבד אחיזה בסרט שיורה ליותר מידי כיוונים במן נשק אוטומטי; מהר מידי ובלי שליטה. הנושאים קופצים במהירות שאפילו וין דיזל לא יכול לתפעל ואפילו ניסיון שמירת העלילה בקו הכרונולוגי לחייו של אלביס פרסלי לא מצליח לגדר את העלילה ולשמור עליה. הנושאים קופצים - רגע אחד שיחה על חייו של פרסלי, רגע שני אית'ן הוק מספר סיפור ואז אחרי שניה מופיעה ילדה קטנה ושרה שיר, כאשר משפחתה מלווה אותה בנגינה.

איך היא קשורה לסרט? היא חלק מהחלום האמריקאי? היא גדלה על אלביס והוא זה שגרם לה לשיר? ההורים שלה הכירו את אלביס? רגע לא הספקנו להבין וישר קפצנו ל-15 שניות שיר אלביס, כמה תמונות קופצות ומשם לראיון עם מייק מאיירס, אלק בולדווין. מאיירס ואית'ן הוק, למשל, מספיק מסקרנים בשביל למשוך ראיון בסרט שלם, אבל ג'ארקי קיבל תקציב ואנשים לא רצה לבזבז אותם ולכן כל אחד מהם קיבל מעט מידי אור זרקורים, ואם אנחנו כבר עוסקים בדברים מקבילים, זה בדיוק מקביל לזמן הנעימות של אלביס פרסלי בסרט, יחסית לסרט שמתבסס על מלך הרוק אנד רול, אנחנו מקבלים מעט מידי שירים של המלך ובעיקר מסתפקים בכמה שניות פה וכמה שניות שם.


לא רק הסרט מבולגן, גם התמונה | באדיבות yes

ריבוי הנושאים בסרט מפספס בגדול, הקטעים על אלביס מעניינים ומעוררים תאבון לסרט דוקומנטרי על אלביס בלבד, משהו בסגנון "רפסודיה בוהמית", שדווקא שם יש לא מעט קווים מקבילים לאלביס פרסלי, גם הנושא של ארה"ב יכול להיות מעניין, אבל הוא לא באמת מקביל לאלביס פרסלי ויש יותר מידי נושאים שג'ארקי "מגלח" יותר מידי פינות איתם: העבדות, השחרור מעבדות, הסוכן של אלביס (הקולונל), ההורים של אלביס, הילדות שלו, האהבה שלו, "החלום האמריקאי", הבחירות של דונאלד טראמפ מול הילארי קלינטון, המוזיקה בארה"ב מול המצב הכלכלי של האנשים במדינה, יותר מידי מצרכים שיוצרים מאכל בעייתי שאולי רק ג'ואי מסדרה "חברים" יוכל לאהוב.

בסופו של דבר וכמו ילד עם חדר מלא בצעצועים - דרכו של ג'ארקי (שאחראי בין היתר על יצירות דוקו כמו: "למה אנחנו נלחמים", "לאנס העצמאי" ו"רייגן") לא רעה אבל מבולגת מאוד. הסרט מעביר את הזמן אבל פחות מצליח להעביר את המסר ובעיקר משאיר אותנו עם טעם לעוד מאלביס פרסלי.


אני רק זקן שמנגן ברולס רויס של אלביס | באדיבות yes

בכורה ב-VOD מיום שבת, ה-15.6 ושידור טלוויזיוני היום (ראשון, ה-16.6), בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-STINGTV.