"השמן והרזה": געגועים לסלפסטיק

לורל והארדי היו צמד קומי, שהתבסס על סלפסטיק והחלו את דרכו המשותפת קרוב לשנות השלושים של המאה הקודמת. הם הגיעו לשיא שלהם כמעט עשור לאחר מכן ובאותה שנה אנחנו פוגשים אותם בנקודת מפנה קרייריסטית, שהולכת להשפיע על כל אחד מהם בתור בדרן אינדיביאדואל וכמובן על שניהם בתור צמד, שבלתי ניתן להפריד בין האחד לשני.

שוט רציף ומיוחד מלווה את השניים עם תחילת הסרט, בצעדה שלהם אל עבר סט הצילומים, בעודם פוגשים עוד ועוד טיפוסים עמם הם עובדים. המצלמה לא עוזבת אותם עד ההגעה שלהם אל המפיק שאיחד בין השניים בפעם הראשונה וגם נהנה מהפירות שלהם לאורך מרבית הדרך, במסגרתה הם עוד נחשבו להצלחה מסחררת – האל רוץ' שמו (ומגולם על ידי דני יוסטון).


לחיי הזמנים הטובים | באדיבות בתי קולנוע לב

הדיון הקודם למפגש עם רוץ' (על שיפור התנאים שלהם ואפילו על הפרת חוזה) וגם ההתנהלות הקפריזית של לורל מולו היא תמונת מיקרו על המאקרו שמייצג את הזוג. בעוד אוליבר הארדי ניסה לשמור על פרופיל נמוך ורק רצה להמשיך להופיע, סטנלי לורל מבקש בצורה מנומסת לקדם את השניים בכל הנוגע לשכרם ומעמדם ולאו דווקא מול רוץ' עצמו. כאשר השיחה מסלימה, השניים עוברים לבצע את מה שהם יודעים הכי טוב ולאחר מכן גם מבצעים זינוק קדימה בזמן.

16 שנים קדימה, השניים כבר הרבה מאחורי השיא שלהם ולורל עוד רוצה לסחוט סרט נוסף בכיכובם של השניים, עובדה שמוציאה אותם לסיבוב הופעות באי הבריטי וזה נראה כאילו השניים לא הפסיקו לשתף פעולה מעולם. ועם זאת, למרות שנראה שידידותם לא נפגעה והם מחליקים בטבעיות לסדרת הופעות בתיאטראות מקומיות, התסכולים הרבים שנצטברו מתחת לפני השטח עולים מדי פעם, בעיקר בחסות המפגש בין נשותיהם.


מי יפה? מי? | באדיבות בתי קולנוע לב

השניים נפגשים בארץ הולדתו של לורל, אבל כאשר ההילה וההצלחה מאחוריהם, הם נאלצים להתאכסן במלונות רעועים ולהופיע באולמות תיאטרון ריקים למחצה. אי אפשר שלא לחוש חמלה עבור הזוג המהולל לשעבר; צמד מצחיקנים שממאנים לקבל את העובדה שהם פחות רלוונטיים בתקופה הנוכחית, הרבה אחרי השיא שלהם ועם זאת, הם ממשיכים לקבל הזנה מהחצי המלא של הכוס המשותפת שלהם וכאשר ישנו פידבק חיובי כלשהו, כזה שגורם להם להמשיך להתגלגל, הם פשוט ממשיכים לעשות זאת.

ג'ון ס. ביירד, במאי הסרט, בחר בשמות הפרטיים של הגיבורים שלו בכדי לייצר קירבה עבור הקהל וגם בשביל לרמוז שכאן הוא לא הולך לדבר על עלייתם המשותפת לתהילה, אלא על הימים בהם הקרבה לשניים הייתה מציאותית, כאשר ניתן היה לצפות בהם בהצגות ברחבי אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. מעבר לבחירה בשמות הפרטיים, אפשר לציין גם את הבחירה הנפלאה בשמות השחקנים שיובילו את הסרט עצמו.


בחירות נפלאות לגילום צמד הבדרנים המפורסם | באדיבות בתי קולנוע לב

קוגן וריילי לא נותנים לרגע ספק כי מדובר בבחירה מושלמת ומתואמת היטב. הם נעים בצורה מופתית כמו חברי הצמד ומעבר לכך, גם מעניקים עומק ומבצעים היטב גם את תפקיד הצמד במה שקרה מאחורי הקלעים ובין צילום והופעה. מעבר לעובדה שריילי עטה על עצמו איפור, שלקח ארבע שעות לייצר עבורו, בכדי לדמות את השומן שחסר לו על מנת להפוך לאוליבר הארדי בצורה מושלמת, הוא מגלם את דמותו ברגישות וכמובן בשנינות וקומדיה מופלאים.

קוגן מקבל את התפקיד שלא מצריך איפור כבד, אבל בהחלט מצריך כישרון דרמטי וקומי בו זמנית והוא לחלוטין עומד במשימה, בעיקר כאשר מדובר בסרט שמרים את החשיפה אליו, שחקן שהתרגל בדרך כלל איכשהו לרדת אל מתחת לרדאר. הכימיה בין השניים והביצוע המושלם שלהם לתפקיד מצילים את הסרט ברגעים בהם הבנאליות משתלטת עליו.


שלום מרכזיה, הגעתי ללונדון? | באדיבות בתי קולנוע לב

אומנם הסרט מגיע לספר את הסיפור על התקופה שאחרי התהילה של צמד בדרנים ייחודי בהיסטוריית הבידור ההוליוודית, אבל זה מרגיש בשלבים רבים מוכר, צפוי ואפילו לעוס. כאילו ראינו את ההתרחשות הזו בעוד כמה סרטים אחרים, רק ללא הגינונים וההצחקות הקטנות של הצמד. התסריט לא לוקח את הסרט אל הקצה ורובו ככולו מתנהל על מי מנוחות וגם כאשר הוא מנסה להיות פסימי, הוא עדיין נראה אופטימי. אולי בעקבות הרוח הסטן ואולית, אבל גם בעיקר בגלל מחסור בתעוזה תסריטאית.

בסך הכל מדובר בסרט נהדר, שמחבר את הצופים לדמדומי הקריירה של הצמד וכמובן לדמויות עצמן, מספר סיפור מעניין וממצה אולי באופן מתוקצר מדי בכל הנוגע למה שקרה עם שני הבדרנים העילאיים הללו. גם אם הוא קצת הולך על בטוח בכל הנוגע לדרמה והתסריט, הוא מפצה על כך בקומדיה חיננית ובעיקר במשחק משובח מצידם של שני השחקנים הראשיים ובעיקר נותן את הכבוד הראוי והמרגש עבור הזוג המפורסם והמוצלח ביותר בתולדות הקומדיה.


לקראת סוף הקריירה אני אחפש דלתות פתוחות עבורי | באדיבות בתי קולנוע לב

משפט על הסרט:
דרמה בעלת טעם קומי ובעלת שנינות, מרגשת ומפעימה, שאינה חפה מטעויות או רגעים מפוהקים, אבל עדיין כזו שננתמכת היטב ברגעים דרמטיים, שהופכים את הזוג המפורסם לאנושי ומאפשר להציץ אל מאחורי הקלעים של היחסים בין השניים.

משפט על הבמאי:
ג'ון ס. ביירד, שביים את הסרט המופרע "זוהמה" ואת הסדרה הכושלת "וויניל", אחראי לסרט הנהדר הזה. איפה התעוזה שאיפיינה את "זוהמה"?

משפט על השחקנים:
צמד מופלא עם כימיה יוצאת מן הכלל. כבר אמרנו. אליהם מצטרפות נשות השחקנים: נינה אריאנדה ("חצות בפריס") ושירלי הנדרסון ("טריינספוטינג ") וכמובן דני יוסטון לדקות אחדות בתפקיד המניאק התורן.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי נטו. קצר וקולע ובסיכומו של יום מרגיש אפילו קצר מדי ויכול היה להתארך בשביל להאריך את ההתעמקות במורכבות היחסים בין הדמויות, אבל לא נלין על קצרנות בסרט נהדר.