"ווילי: מהיר וחייכני": טיפשי ופשטני

סביר להניח שאם יצא לכם להציץ לשנייה בפרומו של סרט הילדים הבא שתיקחו את הילדים שלכם, אז כל מה שנכנס לתודעה שלכם הוא בעיקר שחר חסון והדרך שלו לדבב את גיבור הסרט: ווילי או ווילס. למעריצי הסטנדאפיסט הוותיק זו תהיה הזדמנות לקבל את המצחיקן מפולטר היטב בכדי להנגיש לילדים שברירים מהז'רגון החסוני, שאתם רגילים לשמוע על טורים גבוהים בהופעה חסרת המעצורים שלו, במועדוני סטנד אפ, בשעות בהן הילדים נוחרים עמוק בחסות הבייביסיטר.


מי רוצה לראות את שחר חסון בתור מונית מירוץ? | צילום: אתר הסרט הרשמי

מעבר לשחר חסון, מדובר בסרט ילדים מרושל, על גבול המביך. מדובר בתצוגת תכלית לכיצד לייצר סרט ילדים במינימום מאמץ, רק בכדי לשחרר משהו עם רעיון חסר מקוריות או שאיפות כלשהן. "מכוניות", על שלושת סרטיו, לא רק העמיס כוכבים הוליוודיים בקנה מידה, אלא גם פרט על נימי הרגש, היה קוהרנטי וכמובן בעל מסר, גם אם לא תמיד מהפכני או יוצא דופן, הוא היה פשוט וטוב. עלילה וגיבורים שכיף להזדהות עמם ולא מדובר רק בקהל הילדים. בגלל הסיבות הללו, כאשר הטלוויזיה דלוקה על אחד מסרטי "מכוניות", אי אפשר שלא לעצור, לבהות ולהתמסר. כאן זה לא המקרה.

בסך הכל מדובר בשעה וחצי של סרט ילדים תמים למדי, אבל כל הורה שני היה שקוע עמוק בפלאפון וחיפש את הישועה בשעה שתזוז קדימה או באחת האפליקציות שינעימו את זמנו קצת יותר מפס הקול, המתאמץ קמעה, של חסון. בתור סטנדאפיסט הוא נפלא, גם בתור חבר צוות של "ארץ נהדרת" הוא עושה חיל, אבל בינתיים בתחום הבידור לילדים הוא עוד קצת לא מכוונן, בדיוק כמו האוטו אותו הוא מדבב, שחייב להחליף כמה חלפים קריטיים בכדי לחזור ולבצע את תפקידו בתור מכונית מירוץ נלהבת ובעלת תשוקה ואגזוז רועם.


זה רק נראה כמו "מכוניות" בפוסטר | באדיבות סרטי הרד קייפ

ווילי הוא מכונית קטנה, ממזרית ושחצנית. כך הוא מוצג בתחילת הסרט ולא מעורר יותר מדי אמפתיה. תקלה שמתרחשת על מסלול המירוצים גוררת אותו אל מחוץ לחיי המירוצים והוא נאלץ להפוך, בעל כורחו למונית שירות, שלא מסוגלת לעבור את רף ה-100 קמ"ש בכדי לבצע שליחות כלשהי. הוא חוזר לבית אימו שנמצאת בקשיים כלכליים וכמובן שמתאהב בבלתי מושגת, בטח ובטח שהוא כבר לא נחשב לחלק מהבראנז'ה של הנהיגה.

חבורת חוטפי מכוניות נכנכסת לעניינים וכמובן הרצון של ווילי לחזור למסלול המירוצים הם שני פיתולי עלילה שמהווים את המנוע העלילתי המרכזי וכן, אי אפשר בלי סיפור האהבה, שבסופו של דבר ישיק עם שני מסלולי העלילה המרכזיים. יש גם עומס מסרים חיוביים לקטנטנים, אבל האמת שקשה לדלות מהסרט הזה יותר מדי נקודות חיוביות, גם אם ממש ממש מתאמצים.


אני הולך להתרסק בדיוק כמו שהסרט יתרסק בקופות | באדיבות סרטי הרד קייפ

העלילה מבולגנת ומרושלת, כיאה לסרט ילדים שממש לא מחפשים שיהיה יותר מזה. חוסר היציבות העלילתית מורגש בכל מקום ונראה בכל כך הרבה שלבים שהבמאי רצה להאיץ כמה משלבי העלילה והזריק לה נייטרוס, בשביל שלא תשימו לב שקפצנו פה מעל כל מיני מהמורות עלילתיות גדולות ומשמעותיות. גם בעולם של ילדים, שצופים בסרטי מכוניות, צריך היגיון פנימי מינימאלי ובטוח שקם הילד זב החוטם והתמים מכולם ושאל את מי מסיעה המונית בסרט על מכוניות?

אז שחר חסון הוא מנחה סטנדאפ, סטנדאפיסט מוצלח בפני עצמו וגם לאחרונה הוא אבי גבאי ועוד שלל דמויות ב"ארץ נהדרת" ובשביל להיות אייקון נרחב יותר הוא חייב להוסיף עוד תחום לאוסף. אז להתחיל בסרט ילדים ודיבוב שמושפע ממנו בצורה ישירה הוא נקודה לא רעה בשביל לסמן לידה V. הסלנג של חסון נכנס לכל קטע בסרט, בין אם היה מתוכנן או שלא, זה זרם לכולם וזה נשמע מצחיק ומוצלח בלא מעט מחלקי הסרט, אבל הפעם השלם קטן מסך חלקיו ומדובר בסרט מעייף, מבולגן ומבולבל שגם קולו ורוחו של שחר חסון לא יכולים להציל מטביעה.


תראו אותי על גלגל אחד. עוד שנייה מתמוטט | צילום: IMDB

משפט על הסרט:
הקטנים שלכם אולי יהנו ממנו במידת מה, אבל מעדות ישירה, אפשר לומר שהסבלנות לא הייתה עם רבים מהם כאשר צפו בסרט. חלש גם עבורם.

משפט על הבמאי:
יוסרי עבד חלים הוא במאי ממלזיה, שבדרך כלל מתפקד בתור חלק מצוות סאונד ואפקטים והיה מעורב בעיקר בסרטים קיקיוניים וזהו עוד אחד מהם.

משפט על השחקנים:
הצוות המדבב מחו"ל לא באמת מוכר וכאן שחר חסון מוביל עם דיבוב שבשלבים רבים מצחיק ברמת דאחקות, מביך לעיתים, אבל בסך הכל סביר מינוס.

משפט על אורך הסרט:
סרט ילדים של שעה וחצי אמור להיות סביר, אבל זה מאילו שצריכים להיקטע בשעה גג. באסה סבבה.