"משפטו של טד בנדי": רוצח וטוב לו

טד בנדי היה אחד הרוצחים המפורסמים בהיסטוריה של ארצות הברית. המשפט שלו היהגם הוא אחד המפורסמים. התעתועים והתעלולים שלו בקורבנותיו, כמו גם בקהל צופי המשפט ובכלל הקהל האמריקאי, הצליחו בזכות המראה, השנינות והחוכמה שלו. זאק אפרון מתאים את עצמו כמו כפפה ליד, בסרט שכל כולו מכירה אמינה לצופה הנייטראלי, גם אם לא מרתקת לכל אורכה, בכל הנוגע לתפקודו של הכוכב הראשי וגם בכל הנוגע לתסריט מתחכם.

כמעט באף שלב של הסרט לא מוצג טד בנדי בתור רוצח. אפשר לומר שהכל לכאורה, בדיוק כמו בין כותלי בית המשפט והנקודה הזו היא עצם הקסם של הסרט. ג'ו ברלינגר, במאי הסרט, מתמרן לאורך סרט שלם את הצופים כך שירגישו נשאבים ונשבים אחרי קסמו של אפרון, שמשחזר בצורה מוצלחת את קסמו של הרוצח הנתעב. הצלחתו של ברלינגר נמדדת בכך שהוא גורם לצופה הנייטרלי, אשר נחשף או לא נחשף לסיפורו של בנדי לחשב מסלול טרי, לפתוח דף חלק ולשפוט אותו מחדש, על פי מה שמוצג על מסך הקולנוע.


אני יודע שמגיעה לי השיחה הזו | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

מוקדם יותר השנה, השיקה ענקית הסטרימינג - נטפליקס את גרסת הדוקו, אשר בוימה גם היא על ידי ברלינגר ובמסגרתה הוצגו חומרים ארכיוניים ערוכים וכאלו שטרם נחשפו עד כה וכללו שיחות בין בנדי לבין הביוגרף שלו. נטפליקס ניסתה מאוחר יותר גם להסביר לצופיה שאת הרוצח הנתעב לא צריך להעריץ בגלל המראה שלו, לאחר תגובות חריגות ברשת מצידם של צופים רבים וביצעה נזיפה ציבורית עם האצבע המורה הווירטואלית שלה, אבל אם לומר את האמת, לפחות על פי ברלינגר ועוד עשרות נשים ועשרות אלפי אנשים, אפשר אולי להבין מהיכן התעתוע נובע.

מה שברלינגר מבצע בסרט הוא בסך הכל תרגום די מדויק לאופן שבו בנדי נתפס באמריקה ועל ידי קורבנותיו; הוא נתפס כאיש חד, מבריק, חכם וגם להיראות טוב אף פעם לא הרס שום דבר לאף אחד. על כן הבחירה באפרון מושכלת, תורמת לאמינות ובנוסף לא מזיק שאפרון מוסיף להתרשמות הכללית ממנו גם משחק נהדר ואמין לכל אורך הדרך ולו רק בשביל שברלינגר לא יתחרט בטעות על הבחירה בו, אשר עשויה להתפרש כבחירה על בסיס המראה בלבד. אפרון כמובן מצליח למצוא כמה דקות בשביל לחשוף קוביות וישבן חטובים, על מנת שלא יתפספס העניין הזניח אודות גופו המפוסל, אבל מעבר לכך הוא נאמן לחלוטין לתפקיד ולמשיכת הצופים בחבל החנק הבלתי נראה, בעזרתו פיתה בנדי האמיתי את קורבנותיו המאוד אמיתיות.


אתם לא הולכים להרשיע אדם בחליפה, נכון? | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

הסרט מעניק לצופה מבט מלא ומבקש ממנו להפעיל שיקול דעת, כאשר חושף את גיבורו הראשי מזווית ה"ניצוד", אותה חווה בנדי. אף מקרה רצח לא קשור אליו באופן ישיר והוא מתגונן בכל כוחו, ללא הרף ולא מוכן להודות באף שלב, עד שחפותו תוכח. המסע מחוץ לכותלי בית הסוהר הוא קצר יחסית, המסע בין בית הכלא, לבית המשפט ולבסוף לשלל הבריחות שלו הוא ארוך הרבה יותר ובמהלכו מצליח לגרום אפרון להאמין, לכל אורכו, כי מדובר כאן בקורבן ולא ברוצח ברוטאלי, פסיכוטי וחסר רחמים, די בדומה לאדם עליו מבוסס הסרט.

זווית נוספת לסיפורו של בנדי מציגה את חברתו (המגולמת על ידי לילי קולינס), אשר ליוותה אותו בשלבים הראשונים של המשפט וסדרת ההרשעות ההולכת ומצטברת. ברלינגר מקפיד לחשוף טפחים קלילים מנקודת מבטה של האישה לצידו וכיצד היא מתמודדת עם המפלצת לפני ותוך כדי תהליך ההאשמות, הכליאה והמשפט. לימים וגם ממש לאחרונה, עם עליית הסרט והסדרה, היא אף העידה כי זכרונותיו של באנדי רודפים אותה עד היום והיא הבינה, עם השנים, שעצם העובדה שהיא נותרה בחיים, נעוצה בעובדה שהיא הייתה זוגתו לחיים לתקופה מסוימת.


תעשי לי טובה, מה שלא יקרה...אל תשכחי לכבות את הדוד פעם הבאה | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

הסרט עצמו מציג את מערכת היחסים בין השניים כתלותית במידה רבה, בעיקר בגלל העובדה שהזוג הזה לא הצליח להתרחק זה מזו ובעיקר ליז, שמתקשה לשחרר את טד והזכרון ממנו, עם הימשכו של המשפט. במידה מסוימת הסרט מציג לצופים את טד בנדי, בערך מאותה נקודת המבט שליז ראתה אותו, בעוד הצופים מתלווים למסע הצידי שהיא חווה ושותפים לרכבת ההרים הרגשית שמעביר טד את ליז לפני, במהלך ואפילו קצת אחרי המשפט.

התרגום המקומי לשם הסרט ("משפטו של טד בנדי") דווקא משרת הרבה יותר טוב את אופן ההגשה שרוצה ברלינגר להעניק לצופיו, מאשר השם המקורי והארוך: "Extremely Wicked, Shockingly Evil and Vile". דווקא אותו שם מקומי נותן תחושה (מוצדקת בחלקים רבים, האמת) שהולך להיות מדובר בסרט יבשושי יחסית, אשר מתנהל רובו ככולו בין כותלי המשפט, אבל הדמויות התומכות ובעיקר צמד הדמויות הראשיות סוחבות את הסרט אל מחוץ לנישה של סרטי בתי משפט או לפחות מחוץ לאזור האפור של הז'אנר.


הנאשם מנסה להיות מאשים | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
נהדר, מסקרן ומציג נושא שחובה להרחיב בכל הנוגע אליו ומכל זווית אפשרית, כאשר הרוצח איננו הנושא המרכזי ויותר התגובה אליו.

משפט על הבמאי:
פחות במאי ויותר תסריאטי בדרך כלל, אבל ברלינגר (שגם כיכב למספר דקות בסרט של עצמו) מצליח ללכוד את תמציתו של טד בנדי ואת צונאמי התגובות שהוא עורר, בתקופה שלא שמעו על טוויטר ואינסטוש.

משפט על השחקנים:
זאק אפרון ,בתפקיד פשוט מבריק, מבצע את עבודתו ללא דופי וללא שמץ ציניות או בידור. לילי קולינס נהדרת בתפקיד המשנה ואיתה מעטרים את הקאסט: קאיה סקודלריו ("הרץ במבוך"), טרי קיניי (מקמנוס מ"אוז"), ג'ון מלקוביץ', ג'ים פרסונס (שלדון), היילי ג'ואל אוסמונט ("סימנים"), אנג'לה סראפיאן (קלמנטיין מ"ווסטוורלד" ;) ואפילו ג'יימס הטפילד מגיח להתארח.


אני מרגיש מחוץ לסביבה הטבעית שלי, עם גבר מושך לידי | באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג

משפט על אורך הסרט:
קצת נמרח ואפשר בקלות היה לחתוך לשעה וחצי, במקום כמעט שעתיים מלאות.