"מיסטר לינק": שתפו את הלינק

השם של אולפני "לייקה" היה צריך להימרח בפונט גדול הרבה יותר על פוסטר הסרט. עצם העובדה שזה לא קרה רק מלמד כי "לייקה" עדיין אינם שם דבר מספיק גדול בקרב הקהל הרחב. חובבי סרטי אנימציה שאינם ילדים (אולי רק בנפשם) כבר מזמן נחשפו למכונה מזיזת-הבובות וקשה באמת לומר על סרט של "לייקה" שאינו עומד בסטנדרטים איכותיים שהחלו להציב בדיוק לפני עשור.


מי אמר לכם לא לגלות שזה של "לייקה"? | באדיבות סרטי יונייטד קינג

"קורליין ודלת הקסמים" הנפלא פרץ את דרכם של "לייקה" ב-2009, לאחר שלוש שנים הגיע "פארנורמן", שהיה קצת פחות טוב ו"הקופסונים" ; הנהדרים סגרו חמש שנים. "קובו: אגדה של סמוראי" היה ללא ספק אחד הטובים, אם לא הטוב שבסרטי לייקה ועכשיו הגיע הזמן להוריד הילוך במקצת, שלוש שנים לאחר יציאת "קובו", עם הסרט הנהדר הנוכחי.

בכל פעם הלוקיישן והתקופה משתנים, בכל הנוגע ליצירות של "לייקה" וגם הפעם לא פסחו האולפנים על עלילה בתקופה שונה מאלו שיצאו עד כה. הפעם מדובר על סוף המאה ה-19 בין לונדון, ארצות הברית ושנגרילה, שבהרי ההימאליה. גם הפעם מדובר ביצור מיתי, שיפעיל את הדימיון שלכם ושל ילדיכם. אם כבר סרט ילדים, אז "לייקה" לוקחים בכל פעם את הדימיון למחוזות חדשים.


כל אחד וההתמודדות שלו עם הקור | באדיבות סרטי יונייטד קינג

ואם כבר לקחת את הדימיון למחוזות חדשים, איך אפשר לעשות זאת ללא העבודה הסזיפית ועתירת הדימיון, הכרוכה בעיצוב בובות מדליקות ומתוקות, שמצריכות הזזה מדי פריים, בכדי לבנות סרט באנימציית הסטופ-מושן, בה מוכרים הסרטים של אולפני "לייקה". בסרט החמישי עד כה, שמפיקים האולפנים הללו, אי אפשר לטעות בכל הנוגע לסוג האנימציה ואין צורך לסטות מקו מוכר ומנצח.

לא תמצאו בהרפתקאה הזו שום דבר יוצא דופן, בכל הנוגע לקווים עלילתיים או בכל הנוגע למוסר ההשכל עבור הילדים, אבל "לייקה" ממשיכים על פי הנוסחאות המנצחות וממשיכים לשפר חולשות מסרט לסרט, כאשר, כפי שניתן לראות, הם לא הולכים אחורה, אלא מתקדמים בצעדים קטנים או במינימום דורכים במקום לכיוון להיטים מוערכים ואהובים על ידי הקהל הרחב וקהל המבקרים.


מי החוליה המקשרת בין האדם לבת האדם, מי?! | באדיבות סרטי יונייטד קינג

המפגש הבלתי אפשרי, לכאורה, בין סר פרוסט, חובב ההרפתקאות וגילוי החיות הנדירות לבין מיסטר לינק – ססקאווץ' יודע קרוא וכתוב, מוליד דינמיקה וכימיה קומית חביבה ומעלה. פרוסט מנסה להיכנס למועדון חברים, שלא רוצה בו ואילו מיסטר לינק מנסה לאתר דומים לו, מסוג הייטי, המתגוררים בהרי ההימאליה.

כל אחד רוצה לשבור את תמונת הרקע שסביבו ולהשתייך. כל אחד ילמד בצורה זו או אחרת לאן הוא באמת שייך וקשה לומר שלא תראו את המסקנות והתובנות הללו מגיעות במרחקים קילומטרים עלילתיים מכם. ועם כל הפשטות העלילתית הזו עדיין אי אפשר שלא להתחבר בכל הנוגע ללקחים שלומדים הגיבורים ומעל הכל לדרך שאותה הם עוברים בכדי להגיע לאותן המסקנות.

סרט המסע החברי הזה כולל שני אויבים פרוטוגוניסטיים מובהקים, גיבור שעיר, ענק ומתקתק עד מאוד, גיבור נכלולי, שבמהלך מרבית הדרך נראה כמו ג'יימי לאניסטר בתהליך הבקיעה מקליפת הרשע ואי אפשר בלי גיבורה נשית שמצטרפת בכדי לאזן בין התמימות והרצון להוכיח, הוא פשוט סרט שקל להתחבר אליו.


שמישהו יביא לי את הבגדים | באדיבות סרטי יונייטד קינג

לא רק בגלל ובזכות הגיבורים הפשוטים, אלא גם בגלל האנימציה הכובשת וסצנות רבות שמכילות יופי מרהיב מעצם הטכנולוגיה ואפילו כוללות מקטעים מותחים מאוד, בעיקר עבור ילדים או עבור אלו שמחזיקים אותם מהלך סרט שלם ושרויים במתח לא פחות מהילדים עצמם ולו רק בעבור הרצון שאף אחד לא יברח מהפחד והמתח לקראת סוף הסרט.

"לייקה" פשוט מצליחים דרך נוסחאות פשוטות למדי לכבוש יעד נוסף ולסמן עוד "V" עבור הפקה נוספת שלהם. כנראה שעם הזמן גודל הפונט, הנושא את שם האולפנים, יצטרך לגדול למימדים ראויים יותר, שיתפסו את עין הצופים ביחד עם השמות שלוהקו לסרט. הצלחת סרטי האולפנים כבר הופך להיות ריטואל מוצלח, שפשוט מצריך עוד קצת תשומת לב מצד הקהל הרחב.


לא נראה כמו יעד אקזוטי, אבל עדיין נזרום על ביקור קצרצר | באדיבות סרטי יונייטד קינג

משפט על הסרט:
הנאה גדולה מאנימציה מורכבת שרק נראית פשוטה. גיבורים שקל לאהוב ועלילה זורמת וקולחת. כיף גדול.

משפט על הבמאי:
כריס באטלר, הבמאי של "פארנורמן", בסרטו השני בסך הכל בתור במאי, משדרג במקצת את התוצר הסופי, בכל הנוגע להנאה הכללית והז'אנר ורושם הצלחה נוספת.

משפט על השחקנים:
בצוות המקורי שותפים יו ג'קמן (בתור פרוסט), זאק גאליפיאנקיס (בתור מיסטר לינק), טימות'י אוליפנט, זואי סלדנה, מאט לוקאס ואמה תומפסון. לא רע, בלשון המעטה. בין המדבבים המקומיים ניתן למצוא את אוהד שחר, אורי זלצמן, מונה מור, ניר רון וגדי לוי.

משפט על אורך הסרט:
אנימציה לילדים, שעה וחצי. מי צריך דקה יותר מזה?


גם הקטנים וגם הגדולים יצאו מרוצים