אוז לא הספקנו לשכוח

לאחר שש עונות מצוינות, החברים (אם אפשר לקרוא להם כך) – קארים סעיד, אדביסי, מק'מנוס ועוד... נטשו את מסכינו והשאירו אותנו עם חור גדול, שלא לומר בור, שמצליח להתמלא מידי פעם לתקופה קצרה עם סדרות דוגמת "הסמויה", "שובר שורות" ועוד מתי מעט מובחרות. קצת על הסדרה עצמה: הסדרה מספרת על ניסוי בכלא ביצירת אגף מיוחד שכולל תאים מאסר שקופים ובעל תנאים נוחים יחסית לבתי כלא אחרים ולראות איך מיטב הפושעים הקשים והגרועים מסתדרים בכלא פחות נוקשה מהרגיל.

טום פונטנה היה אחראי על היצירה הזאת, שהיוותה אבן יסוד ואחת הסדרות הראשונות, שהבינה את הפוטנציאל הגלום בריבוי עלילתי (היי דיאנריז, סנואו, סאנסה, סרסיי ושות'), בהחלפת במאים בכל פרק וכמובן אחת הסדרות הראשונות והיחידות שהשתמשו בנרייטור, השובר את ה"קיר הרביעי" – אוגוסטוס היל ("מטריקס", "רומיאו ויוליה" ו"אבודים") אמון על המשימה החשובה הזאת ומבצע אותה בצורה מושלמת.

הסדרה החלה את דרכה בשנת 1997 והסתיימה, כאמור, בשנת 2003, מנתה חמישים ושישה פרקים ופתיח אחד בלתי נשכח, שהסתיר מאחוריו עובדה לא פחות בלתי נשכחת – במסגרת הפתיח רואים זרוע מקועקעת עם הלוגו של הסדרה (והכלא); מה שהצופים לא יודעים היא העובדה הקטנה לגבי האיש שהתנדב לקעקע על עצמו את הסמל של "אוז", שהוא לא אחר מטום פונטנה, יוצר הסדרה בכבודו ובעצמו.


אם אתה רוצה לעשות משהו נכון, תעשה את זה בעצמך | צילום: The Toast

מעטים האנשים שסבלו כמו פונטנה עצמו במהלך התהליך, מאחר ולא מדובר בקעקוע רגיל אלא בכזה שנוצר במיוחד לכבוד צילומי הפתיח, לכן היה צורך בתהליך ארוך איטי ומייגע. בשלב מסוים אפילו המקעקע עצמו ביקש להפסיק את התהליך, כיוון שלטענתו הוא לא יכל לגרום לבנאדם לדמם יותר ממה שכבר הוא דימם. פונטנה אגב, לא התלונן.

מלבד לתרום את גופו (או ליתר דיוק את ידו) ומוחו לסדרה; פונטנה גם ערך חיפושים אחר בית כלא נטוש שיאפשר ל-HBO לערוך את הצילומים לסדרה בלוקיישן הנבחר ולאחר חיפושים רבים, פונטנה שכשל למצוא כלא נטוש החליט להמיר את הלוקיישן והתפשר על צילום הסדרה בבית חרושת נטוש – בית החרושת לייצור ביסקוויטים, שהיה שייך לחברת "נביסקו", שמלבד האירוח של קאסט "אוז" הוא גם אחראי לייצור התעשייתי הראשון של עוגיות "אוראו" האהובות.


יש לך משהו באוזן, תן לי להוציא לך | באדיבות yes

מלבד הבימוי המתחלף, הפתיח המקורי והתסריט הגאוני – "אוז" ידועה גם בקאסט יוצא הדופן שלה, שכלל לא מעט סיפורים מיוחדים ושל חברי הקאסט. ג'יי קיי סימונס (לימים זוכה האוסקר על תפקידו ב"וויפלאש"), שגילם בסדרה את שילינג'ר הנאו-נאצי וכנראה אחת הדמויות האכזריות שהיו בטלויזיה, סיפר באחד הראיונות שלו בעבר, שאופי הדמות שלו בסדרה הייתה בסיס לגרימת דיכאון אמיתי בחייו הפרטיים.

כחלק מהסיפורים המיוחדים על הקאסט וכחלק מהאותנטיות שהייתה בסדרה, חלק מהניצבים בסדרה היו אסירים לשעבר ולא רק הניצבים היו אסירים לשעבר אלא גם חלק מהשחקנים – צ'אקי פנקאמו, שהיה חבר מהמאפייה האיטלקית בכלא, גולם ע"י צ'אק זיטו – בעל עבר של שש שנים בכלא, בעבור מספר עבירות שונות שביצע במהלך חברותו בכנופיית "מלאכי הגיהנום". בנוסף היו פרסומים שונים בתקשורת במהלך שנת 1998 שזיטו תקף במועדון חשפנות את ז'אן קלוד ואן דאם.

עוד דוגמא לקאסט המיוחד הוא גם המשפחתיות; נכון, גם לסדרה כמו אוז הייתה אווירה משפחתית. כמה משפחתית אתם שואלים? מי שזוכר את ראיין וסיריל אוריילי: התחמן (ראיין – דין וינטרס) והמתאגרף לשעבר, שסבל מפיגור שכלי (סקוט ויליאם וינטרס) אולי לו ידע אבל שני השחקנים היו באמת אחים ולהם אח שלישי בשם ברדפורס וינטרס, שאמנם לא הצליח להשתחל לכיוון המשחק בסדרה, אבל היה שותף לצוות הכותבים.


כמה על השרשרת? | באדיבות yes

חלק מהדמויות בסדרה וחלק מהסיפורים בסדרה היו מבוססי מקרים אמיתיים, כאשר הסיפור הכי מוכר, ככל הנראה, הוא של שירלי בלינג'ר, שרצחה את בנה, נתפסה ונכלאה עקב המעשה המזוויע שביצעה. דמותה של בלינג'ר מבוססת על מקרה אמיתי שבו סוזאן סמית רצחה את שני ילדיה והמקרה התרחש בשנת 1984.

פונטנה ניסה וגם הצליח לייחד את הסדרה בלא מעט מקרים – אחד מהם היה לעשות פרק מוזיקלי, שישבור קצת את השגרה של הסמים, הרצח והדיכאון הקיומי של יושבי הכלא. יצירת פרק כזה התאפשרה מאחר והיו לא מעט שחקנים שלוהקו לסדרה, כאשר ברזומה שלהם נכללו הופעות בתיאטרון ניו יורק. גולת הכותרת של הפרק הזה הייתה דואט מרשים בין וורן שילינג'ר הנאו-נאצי וטוביאס ביצ'ר היהודי, שההיסטוריה שלהם בסדרה מעפילה על היסטוריה של מדינות שלמות.

פונטנה ושאר כותבי הסדרה ככל הנראה ממש אהבו את "הקוסם מארץ עוץ", מאחר ובסדרה היו לא מעט אזכורים לספר, לסרט ולסדרה האגדית. OZ, שייצג את ראשי תיבות של Oswald State Correctional Facility בעצם נשלח מ-The Wizard Of Oz. האגף עצמו נקרא "עיר הברקת" ואפילו היו כרזות לסדרה שהכילו את המשפט "It’s no place like home" שהוא מקביל למשפט "There’s no place like home" בקוסם מארץ עוץ.


טוטו, יש לי הרגשה שאנחנו כבר לא בקנזס | באדיבות yes

להבדיל מסדרות וסרטים אחרים שמתעסקים בקונספט מבוסס החיים בבית הכלא, ב"אוז" כולם היו אשמים, לא היה אסיר אחד שנכלא בשוגג ולא ביצע את המעשה בגינו נכלא, כל דמות קיבלה את העונש בצדק ובהקבלה משעשעת עד מוגזמת, לא רק הדמויות בסדרה קיבלו עונשים במסגרת העלילה, אלא גם השחקנים. איחור לסט הצילומים היה יכול לגרור עונש בסדרה עצמה, לא מעט שחקנים סיפרו בראיונות ששחקן שאיחר לסדרה, הדמות שלו הייתה נאנסת או אפילו נרצחת בפרק שאחרי.

הסדרה הייתה כל כך אלימה שאפילו פונטנה עצמו לא אישר לאימו בת ה-75 לראות את הסדרה. מצד שני הוא גרם לכך שאימו הפסידה צפייה בסדרה שזכתה ב-14 פרסים שונים ו-53 מועמדויות לפרסים. אז במידה וגם אחרי 16 שנים לא פיניתם קצת זמן, בין העומס הבינג'י של נטפליקס לבין שאר התכנים הטלוויזיוניים שמציפים את המסך הקטן ועדיין לא ראיתם את הסדרה, זה הזמן להתפטר מהעבודה (או פשוט לקחת שבוע חופש) ולבצע בינג' סוער עם אחת הסדרות הטובות, המכוננות והקאלטיות שקמו אי פעם.


מחכה לבינג' של הסדרה | באדיבות yes