"אליטה: מלאך קרב": כל הפמפום על...(כמעט) כלום

מאז אוואטר, אותו ביים ג'יימס קמרון, לא היה אירוע קולנועי אותו הוא ניסה לשווק בכזו צורה. קמרון אסף אנשי תקשורת בכל העולם לפני כשלושה חודשים ונתן לכולם הזדמנות להצצה ראשונית על הפקתו החדשה, בבימויו של רוברט רודריגז. זו הייתה הרמה לפרויקט המחמד של קמרון שלא בטוח שרבים שמעו עליו בכלל, בייחוד נוכח האוואטריה ההולכת וממשיכה להתפתח לה בשנים האחרונות והקרובות. קמרון סיפר שפרויקט הקמת המנגה של אליטה יושב אצלו בראש מזה זמן רב (שני עשורים בערך) והוא נאלץ לוותר על הזכות לביים אותו ועל כן הפקיד אותו בידיו הנאמנות של רודריגז, שקיבל את האתגר בשמחה רבה והתפנה למלאכה בהקדם האפשרי.


מחפש בת חלופית, מוכנה למלא את החלל בחיי? | באדיבות סרטי פורום פילם

ההצצה הראשונית לסרט העלתה את הציפיות שלא היו קיימות כלל והרים רף מסוים בייחוד עבור הצופים שאינם צרכני מנגה. כותב שורות אלו נמנה על אותם הצרכנים, שכדורגל למשל מעניין אותם יותר מהמנגה, אבל הסקרנות בנוגע לבדיקה כיצד אמורה להיראות פרי אהבתם של קמרון את רודריגז (עיניים גדולות. ידוע) ובמסך הקולנוע החדשני של ScreenXהצליחה להאפיל על הרצון לראות את מפגש הענקיות הראשון בין מנצ'סטר יונייטד אהובתו לבין פאריס סן ז'רמן נטולת ניימאר וקבאני, בערב החזרה של ליגת האלופות למרקע ובערב חזרתו של אולה גונאר סולשיאר למפעל האלופות, באולד טראפורד והפעם בתור מאמן.

שמחים, טובי לב וממורמרים קלות, פסעו להם צמד אוהדי יונייטד לאולם הקולנוע של "יס פלאנט" בפאתי ראשון לציון בכדי לראות את המיזוג בין שני פלאי קולנוע בפוטנציה (טכנולוגיית צפייה ו"סתם" טכנולוגיית CGI עילית), בחסות קמרון. בפעם שעברה שעשה זאת קמרון, הוא הביא עימו את בשורת תלת המימד, בכל כוחה ועם הסרט הטוב ביותר שנברא בטכנולוגיה הזו – "אוואטר". הפעם ברור היה ששחזור טכנולוגי (ScreenX כבר החל לעבוד בעולם ובארץ לפני "אליטה") וקולנועי לא עומדים על הפרק, כך שנותר לנסות ולשלב בין השניים באופן פרטי ולראות הכצעקתה, לגבי שני הנושאים; ביחד ולחוד.


ספרי לי מאילו חומרים את מורכבת, יש דרישה בשוק האפור | באדיבות סרטי פורום פילם

במסגרת השיווק הפרטי, של אולמות "יס פלאנט", למסך העוטף ב-°270 הוצג קטע נבחר מ"אקוומן" בכל שלושת סוגי האולמות והצופים יכלו לדגום את סוג הטכנולוגיה המועדף עליהם בצריכת "אליטה: מלאך הקרב". האם יצפו בטכנלוגיית ארבעת המימדים (4D) , האם במסך הענק של IMAX או דרך התכשיט החדש: ScreenX. על מנת שניתן יהיה לסמן את סימון ה-V הדרוש על המוצר החדש, דרושה הייתה צפייה רציפה ומלאה בכל הסרט, בכדי לדון אותו לכף זכות או כף חובה. תוצאות המיזוג הרצויות ריסקו את רף הציפיות לתוך הבולען החדש שהתפתח לו בז'בוטינסקי, פתח תקווה, באותו היום בדיוק.

שיתוף הפעולה בין קמרון לרודריגז הצית את הדימיון. אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בשניים מהבמאים עתירי החזון שמתהלכים בהוליווד בימים אלו. על קמרון קשה להרחיב את הדיבור, כיוון שמספיק לכתוב בכרזת הסרט את שמות הסרטים "טיטאניק" ו"אווטאר" בכדי לגרום לקהל לאבד את זה. עבודתו האחרונה של הבמאי בתור במאי הייתה...כן, ניחשתם נכון: "אווטאר". בתור במאי ותסריאטי הוא ממשיך להיות אחראי למינוף להיטי עבר אל ההווה. רוברט רודריגז עבר טבילת אש רצינית לפני שקיבל לידיו את תפקיד הבמאי, אבל כאשר התקבל התפקיד, הוא התקבל ביחד עם תקציב ענק ואב רוחני ששומר את הפרויקט הקדום קרוב לליבו.


חולמים למעלה ומסתפקים בינתיים בגג הבניין הגבוה בעיר | באדיבות סרטי פורום פילם

עלילת הסרט מגישה לצופים את סיפור המטרופוליס בגרסה המי-יודע-כמה. העיר זאלם, שממוקמת בשמיים היא מושא חלומם וערגתם של כל תושבי איירון סיטי. הפיצול הזה מתקיים כבר מאות בשנים לאחר "הנפילה". זאלם היא, למרבה האירוניה, מקום מושבה של האליטות ואילו אליטה נפלטת ממנה כשיירי פסולת ונאספת על ידי דוקטור אידו (כריסטוף וולץ). הדוקטור המסור מחבר אל ראשה של אליטה גוף סייבורגי בעל ערך סנטימנטלי עבורו והופ מתעוררת לה אליטה ללא זיכרון כלל על חייה הקודמים, בהיותה חוקרת את האיזור החדש בו היא מתעוררת. מהר מאוד היא תוהה על קנקנם של יושבי המקום, מתחברת להוגו (קיאן ג'ונסון) נער צעיר, שמסתובב לו בחוצות העיר והעלילה מותנעת באופן מהיר מדי אל התכלס.

בסדרת סצנות וסיקוונסים זריזים למדי, חושף אותנו רודריגז למאזני הכוחות בעיר, למגנים השקטים והנבלים הממוכנים, שמהלכים איימים על העיר, כאשר השאיפה של שני הצדדים היא לצאת משם ולקבל הזדמנות לחיים טובים יותר. עצם המהות של כמעט חצי שעה מפתיחת הסרט היא הצגת הדמויות המובילות של הסרט והבעיה הראשונה כבר נחשפת, כאשר בלתי ניתן כמעט לעקוב אחרי ההתפתחות העלילתית המסחררת בקצבה. אין כאן תלונה על מחסור בפרטים או מידע בכדי להבין על מה מדובר, אלא על חוסר הטבעיות שהדמויות בסרט קופצות מסצנה לסצנה וממצב למצב.


עוד כמה תיקונים ואת מוכנה לעבודה בשטח | באדיבות סרטי פורום פילם

העלילה עצמה מתגלה כשטחית יותר ויותר כאשר מתחת לעטיפה הטכנולוגית הנוצצת נותרת קליפה ריקה של עלילה די משמימה, ממוחזרת וחסרת תוכן אמיתי או עניין. אמנם העלילה קוהרנטית, רציפה וברורה, אבל היא לחלוטין חסרת רבדים עמוקים אמיתיים (כתמיד בסרטי קמרון) או רמיזות נסתרות ועצם העובדה שהיא מואצת במהירות של 8x יוצרת תחושה כאילו תיכף הולך להתפספס כאן רמז כלשהו או נתח עלילתי נכבד ולו אם נציץ לשנייה אחת בפלאפון, בכדי לבדוק כמה זמן עוד נותר לסיום הסרט. העסק רץ במהירות גבוהה למדי ועצם הריצה הזו מעניקה אלמנט של חוסר טבעיות, בכל הנוגע לאמינות העלילה ואמינות הסרט כולו.

יש סיפור אהבה חוצה גבולות, כפי שרציתם לראות בשבוע האהבה, יש לסרט גם ספורט בניחוח קווידיצ'י, רק הרבה יותר אלים וכמצופה גם סייבורגים אנושיים. והרבה. העומס הזה מייצג את השלבים אותם חוצה הגיבורה במהלך הסרט. היא לא מחפשת חופש, לב או מוח, כיוון שכל אלו מצויים אצלה בשפע, אבל היא כן מחפשת רמזים קונקרטיים למקום מוצאה והאמת שבשלבים הללו זה נהיה מסובך למדי, כמעט מסובך מרוב פשטות יחסית. לא ברורה המוטיביציה של האנטגוניסט והפרוטוגוניסט. למה הם עושים את מה שהם עושים? מה המטרה לשמה התכנסנו ומה בכל הסיפור הזה הלהיב את קמרון כל כך שהוא שמר על הפרויקט הזה במשך 20 שנים ולא נתן לאף אחד לגעת בו...עד שהגיע רודריגז?


ספר לי מי ארגן לך את המוהק המדליק הזה? | באדיבות סרטי פורום פילם

אז סיפור האהבה בין אליטה לבין הוגו הוא סיפור מתקתק, אבל לא כזה שמחזיק את הסרט. גם סיפור החסכים בין האב לבת שמתפתח לו בין אליטה לאידו מזכיר קצת את פינוקיו וג'פטו, בגרסת האינסטנט. הכל רץ מהר ומנסה לעצור בנקודות שיא מול הנבלים ואילו הם, מצידם, חד פעמיים ומנסים להיות עמודי תווך עבור הנבל הראשי שלא באמת מופיע ולו לשנייה אחת (טוב, אולי דקה אחת שלמה במצטבר) ומגולם ברוב השלבים דרך שופר, בדמותו של וקטור, המגולם על ידי מהרשלה עלי, אחד השחקנים העסוקים בהוליווד, שדווקא כאן לא מצליח להכניס ערך מוסף וכושל בהצלת התפקיד המוגבל שהוגדר עבורו ובעצם היותו שופר בתור דמות יוצר גם מצב שהוא ולו צינור או גשר מעבר אל הנבל האמיתי, כנראה בסרט ההמשך, שלא ברור כמה ציפייה תהיה לו, אחרי עוד סרט אקשן פומפוזי, סתמי וריק מתוכן.

בסופו של דבר ואחרי כל הסיפורים, ההקדמות והצצות הראשוניות נותרנו עם שתי הנקודות היחידות שהיו התקווה הגדולה לנקודות אור בוהק, כיוון שהיה ברור שאף אחד מקאסט השחקנים, זוכי האוסקרים, יספק תצוגת משחק פנומנלית או שתהיה עלילה בשרנית, ייחודית ויוצאת דופן והנקודות היו האפקטים, האנימציה הממוחשבת שמתפלשת בגופם של בני אנוש ולהפך והמסך החדשני, עליו הוקרן הסרט עבור שני אוהדי יונייטד המתוסכלים כפליים (עם הפסד קבוצתם). עבודת המחשב הייתה נפלאה, אבל לא הרגישה יוצאת דופן או ייחודית באיזו שהיא צורה ואליטה כובשת, על אף זוג העיניים שייחודי רק לה, עובדה שיצרה יותר מצב ביזארי מאשר מעניין או מרגש. לגבי המסך המורחב...ובכן, זוהי עוד דרך לנסות ולשמר את הקהל של בתי הקולנוע, בדיוק כמו הסרט הספציפי הזה. טריק מיותר ומעייף, שלא יחזיק מעמד לאורך זמן רב.


פרק בתקופה הנוכחית שהוא לא יתייק - מהרשלה עלי | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
כבר אחרי ההצצה הראשונית התוצאה הכללית הייתה ברורה וידועה מראש - סרט טוב, עם גראפיקה ממוחשבת יוצאת מן הכלל. אז הנמיכו עוד טיפה את הציפיות עם סרט בינוני וגראפיקה ממוחשבת נפלאה, שלא תיזכר שעה אחרי שתצאו מהקולנוע.

משפט על הבמאי:
לאן נעלמת רוברט רודריגז? הבמאי חובב הטראש נכנס פה לאיזור כמעט ללא השפעה רבה, קמרון פה וקמרון שם ומרוב קמרון נעלמה החתימה הייחודית של רודריגז. הוא מעלים כל זכר להשתוללות חסרת הרסן שיוצאת מבין ידיו בדרך כלל ומסתפק בתואר ע. קמרון ו"במאי הסרט".

משפטים על השחקנים:
רוזה סלזאר האנונימית למדי (כיכבה בסרטי "הרץ במבוך") בגדול בלתי נראית, אך יש בקולה לפחות מן מתקתקות נפלאה שעוזרת לדמותה להיראות אנושית במלוא מובן המילה. שלושה זוכי האוסקר בינוניים להחריד: וולץ מנסה להיות רחום ויוצא לו "קומסי". מהרשלה עלי מנסה להיות רע ויוצא לו "קומסה" וקונלי? נו, היא כבר בוודאי תפקדה הרבה יותר טוב בעברה. מועמד לאוסקר נוסף (על תפקידו ב"ילדים קטנים") הוא ג'קי ארל היילי (רורשאך מ"השומרים" ו"פרדי קרוגר" מודל 2010), שמגלם היטב את גרואישקה - רשע סייבורגי ואד סקרין (אג'קס מ"דדפול") גם מגלם (שוב) דמות נבל מוצלחת.


הופעת אורח מצד אחד הנבלים הפחות גרועים | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על אורך הסרט:
שעתיים. לא מתיש ולא נורא, אבל לחלוטין לא פרויקט קמרוני שנרצה או נצליח לזכור. מחכים בסבלנות לאווטאר הבא בתור, שיבוא עלינו לטובה ב-2020 (או שלא).