"הדרך של מאטי": מה עושים לקראת סוף הדרך?

סרטו השני של פאדי קונסידיין בתור במאי בסך הכל. פאדי מי? פנים שאולי חובבי הקולנוע הבריטי ועכברי קולנוע שמחים לראות, כאשר הוא מופיע בקאסט והוא בדרך כלל לא מופיע בסרטים המוגדרים כשוברי קופות ואם כבר, אז לא בתפקידים ראשיים. הוא עבר אורח בלהיטים בריטיים כמו "שוטרים לוהטים", "סוף העולם" ו"סטאלין מת!", שותף להפקות גדולות כמו "ילד 44" ו"זהות אבודה", אבל החותם המשמעותי שהותיר, הוא כנראה בתור במאי, עם סרט הביכורים העוצמתי והריאליסטי שלו: "טיראנוזאור" ;; אולי סרט שירד מתחת לרדאר ברחבי העולם והוא יותר סרט פסטיבלים/סינמטקי ם, הוא זכה להכרה ובעיקר הבמאי שלו, כאשר זכה בפרס הבאפטה בשתי קטגוריות: הסרט העצמאי הטוב ביותר ובימוי הביכורים.


יאללה, צלצל בפעמון כבר, שייגמר... | באדיבות yes

קונסידיין לוקח את קונספט דרמת הספורט ומספר על מתאגרף שנמצא קצת אחרי השיא ונמצא לקראת הקרב האחרון שלו, לפני הפרישה. הסרט הזה הוא סרטו השני בסך הכל, בתור במאי והפעם הוא מנדב את עצמו גם לתפקיד הראשי ואיזו בחירה נפלאה זו, כאשר מותחים את הזמן קצת קדימה ומגיעים לשיאי דרמה, שכנראה לא מעט שחקנים מסוגלים לבצע. גם במקרה הזה קונסידיין משמש בתור תסריטאי ובמאי, רק שכאן הוא זה שצריך לתרגם את חזונו האישי לכדי ביצוע דרמטי, מרגש ומרטיט והוא אכן עושה זאת, בצורה פנטסטית, כאשר הוא יוצא קצת מבועת הז'אנר וממצה די מהר את השטנאץ המרכזי שנמצא בדרך כלל בתום סרטי דרמת ספורט קלאסיים.

מאטי משתתף ממש רבע שעה לאחר תחילת הסרט במה שיהפוך להיות הקרב האחרון שלו, מבחירה. אבל הבחירה הזו מסתברת כבחירה מאוחרת במקצת, קרב אחד יותר מדי, כאשר הוא מוצא את עצמו מובהל לבית החולים על ידי אשתו האוהבת, שחוזה בו נמוג והופך להיות צל שיטיוני ובלתי מתפקד של מה שפעם היה בעל מסור, אוהב ולוחם זירה נערץ. לאחר שליש מהסרט מבינים הצופים שההתמודדות של מאטי ואשתו לא תהיה שום דבר שדומה להתמודדות של כוכבי ספורט יורדים או כוכבי ספורט בכלל, יש כאן הישרדות לא פשוטה ואפילו מתסכלת של אדם שלוקה בשכחה ומאבד יכולות קוגנטיביות חשובות ועל אף תמיכתה הבלתי מסויגת של אשתו, הוא מתקשה לבצע דברים באופן הקרוב לנורמאלי.


תומכת ללא סייגים ועל אף הקשיים | צילום: IMDB

עולם האגרוף והמלווים מפנים לו עורף באופן מודע או שלא ורק התגייסות יוצאת דופן מצד החברים הקרובים אליו יעזרו לו להעלות את חייו על מסלול שמתחיל להיות קרוב למסלול שפוי. הביצוע של קונסידיין בשתי הזירות המרכזיות; בימוי ומשחק, הוא יוצא דופן, לכיוון המוצלח והמשכנע. מעבר למשחק המופלא שלו, הוא גם פוגע בול בכל בחירה שלו בתור במאי, אם מדובר בצילום ועריכה, המקרבים את הצופה לסיטואציות המציאותיות של חיי הגיבור הראשי וכמובן בשחקנים הראשיים, הכוללים אותו ואת ג'ודי וויטאקר, אשר מתפקדת באופן מופלא בתור אשתו. סרט כמעט אינדי, מינימליסטי, אבל בעל ביצוע יוצא דופן ועוצמתי, שניזון בעיקר מרגש ומההפנייה של הבמאי אל המקומות הללו, בקרב הצופים.

לא מעט דרמות ספורט עסקו בפרישה, החיים בתום קריירה ספורטיבית וכמובן פציעות ספורט, אבל הסרט הנוכחי משלב כל כך הרבה תתי ז'אנר של סוגת דרמת הספורט וכמו כן משלב שיא ספורט עם שיאי דרמה מחניקים, שפשוט נותנים אגרוף לצופה ומייצרים סרט שממש קשה להוריד ממנו את העיניים משך הזמן הקצר יחסית בו הוא מוצג. ניצחון גדול לאיש, שמוכיח שאפשר לעשות זאת בצורה קרובה לשלמות מעמדת התסריטאי, במאי ושחקן ראשי. גם אם זה אינו הסרט הגדול ביותר שתראו בשנה החולפת, הוא בהחלט מומלץ לבחינה ויאהבו אותו חובבי הדרמה האנושית וכמובן חובבי דרמות הספורט.


הרהורי פרישה, תוך כדי הקרב | באדיבות yes

משפט על הסרט:
מועמד לשלושה פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי וזכה לאחוז ביקורות גבוה (81%) באתר העגבניות הרקובות. הישג לא קטן ולא מבוטל לסרט שלא יצר אפילו רבע מהבאז של החברים מהוליווד.

משפט על הבמאי:
קונסידיין מציב את עצמו במרכז הסרט, אותו הוא גם מביים ומצליח להוכיח שליטה נפלאה במדיום הדרמטי, כמו גם בז'אנר דרמת הספורט ויוצר תלכיד נהדר, עדין ואינטימי.

משפט על השחקנים:
גם בתור הכוכב הראשי של הסרט הוא מוכיח שליטה מופלאה, בכל הנוגע ליכולותיו בתור שחקן עם מנעד רחב בכל הנוגע לתפקיד. לצידו, כאמור, ג'ודי וויטאקר בתפקיד נפלא ובכימיה נהדרת, בתור אשתו, שלא מעניקה לו בלעדיות על הסרט.

משפט על אורך הסרט:
מה אנחנו רוצים יותר מדרמת ספורט משובחת? שלא תימרח! אז הנה...קיבלנו. שעה וחצי. קצר, לעניין ומצוין.


בכורה ארצית – היום ורק ב-yes3 (שלישי ה-12/2),22:00,
במסגרת פסטיבל הקולנוע ובספריית yesVOD24/7 וב-STINGTV