"סינדרום ברלין": קשור אותי! אהוב אותי!

סיפורי כליאת מושא אהבה מתקיימים עוד מימי "מיזורי" ומדי כמה שנים איזו גרסה חדשה עולה וצפה מעל פני השטח. הפעם ניסתה את כוחה הבמאית האוסטרלית קייט שורטלנד, שגייסה את בת ארצה, תרזה פאלמר ("מת עליה", "הסרבן") וניפקה מותחן עם קורטוב אימה שבהחלט מבצע את עבודתו נאמנה ומרתק את הצופים למסך לאורך כמעט שעתיים, שהן בעיקר דרמה ומתח מסוגנן. אין כאן מהפכה תסריטאית או בימוי מהפכני של שורטלנד, אבל הסרט משתמש במיטב האלמנטים של מותחני הכליאה הטובים שיצאו כבר לפניו ומיישם היטב, כאשר הוא בונה מערכת יחסים מטרידה בין פסיכופת חולני ובין תיירת שכל חטאה הייתה הימשכותה אל אדם, שלא ידעה מה טבעו וטיבו האמיתיים.


שייצא כבר! | באדיבות yes

כבר בתחילת המפגש בין קלייר ואנדי, הם מסתובבים להם בכפר והיא עוטה על פניו מסכת זאב - רמז בוטה לעתיד לקרות במהלכו של הסרט. מספר סצנות לאחר מכן היא כבר מתחרטת על כל אחד מהצעדים שהובילו אותה לבלות את הלילה בביתו של אנדי. היא; צלמת מאוסטרליה שארזה את עצמה לחיפוש עצמי וצילום מבנים בברלין והוא...הוא מורה לאנגלית וספורט בבית ספר מקומי ופסיכופט חבוי היטב. השניים נפגשים במקרה באמצע הרחוב ומשם מערכת היחסים שלהם מתקדמת מהר למדי, לכדי ביקור של קלייר בביתו של אנדי, באיזור דירות נטוש למדי. במהלך המפגש הראשון שלהם הוא אף אומר לה שהיא יכולה לצעוק כאוות נפשה ואף אחד לא ישמע.

מה שנאמר בתור משפט מתגרה בתחילה, עובר המרה מהירה מאוד לכדי משפט מאיים ומכאן רשות הדיבור והתצוגה נתונה בעיקר לשלושה גורמים: הבמאית וצמד השחקנים. שורטלנד בונה בהצלחה ובמיומנות גבוהה את האווירה הלוחצת בתוך המרחב הקטן בו היא משתמשת - הדירה של אנדי ודרך כישרון המשחק של פאלמר, שמעבר לכך שהיא יפיפייה עוצרת נשימה, היא גם שחקנית נפלאה ומבצעת את עבודתה ותפקידה במיומנות רבה. כל מבט ומבע שלה משדר את המצוקה והלחץ בהן נמצאת הדמות אותה היא מגלמת. העיניים בחור המנעול, מעבר לצילום המצוין, הן תוצר מדויק של הקומבינציה שבין קומפוזיציית צילום ומשחק משובחים.


אני רואה הפרעה גדולה בנפש שלך | באדיבות yes

ואי אפשר לייצר אמינות תסריטאית בכל הנוגע לתפקוד הטרף, כאשר יש לך טורף פחות טוב ועבור תפקיד הטורף מגיח מקס ריימלט הגרמני שמתפקד היטב בתור בחור גרמני מקומי ותמים מראה, אבל מאחור מסתתר לו טורף פסיכוטי, שלא מסגיר שום דבר במראה או בהתנהגות, זאת עד שמטרותיו האמיתיות נחשפות ומאז הוא מתואר בתור הטיפוס שהיה תמיד מועד לפורענות, באופיו וזה שבטוח שעוד קצת וזה יקרה - היא תישאר מבחירה ולא תרצה לעזוב אותו, בדיוק כפי שתכנן מלכתחילה. ללא קשר לסיפור בין השניים, מקס מתואר כאדם כפייתי, בעל שלל בעיות עם אביו ועם אם נוטשת, בדיוק הדישון הנכון לייצר מטורף על כל הראש, שלא מבחין בין סוגי הטירוף שמלווים אותו.

שם הסרט הוא פרפרזה ל"תסמונת סטוקהולם"; תופעה שהוגדרה בשנות השבעים ודיברה על פיתוח אמפתיה והזהדות נפשית עם מעשי השובה ועל בסיס הטראומה בזמן אמת השוכנת בלב השבוי. במקרה הנוכחי קלייר ואנדי לא היו זקוקים לחטיפה מלכתחילה על מנת לפתח רגשות זה לזו, אבל הטיפוס שמוגדר תוך כדי הסרט בתור השובה מוכיח פעם אחר פעם שהוא זקוק לבצע דברים בדרך שלו. יש לו מגוון גדול של שריטות הנוגעות למראה החיצוני של אלו הסובבים אותו ואילו קלייר, קלייר מתאימה את עצמה לשובה שלה, בין אם היא מרגישה צורך להזדהות איתו באופן רגשי ובין אם היא מצויה בייאוש מתמיד, אשר מוציא ממנה תגובות הגיוניות פשוט למצב אותו היא חווה.


מי אמר שמעשים לא מייצרים מציאות? | באדיבות yes

שורטלנד שותלת לא מעט רמזים, מטאפורות וסמלים בנבכי עלילתו של סרטה ומנפקת תוצאה שהיא הרבה יותר מסתם סרט מתח, בעל נגיעות של אימה ובסופו של דבר הסרט מספק בדיוק את המצופה ממנו: ערימות של מתח בסגנון קלאסי ועם אחד מהתסריטים המסויטים ביותר שבן אדם יכול למצוא את עצמו מצוי בתוכם - לבד, במדינה זרה וכמעט ללא שביב תקווה להשתחרר. וכן, הסרט הזה שוב מדבר על כוח נשי ולא רק כוחה של הנערה האחרונה מסרטי האימה.

יש כאן שילוב שיוצר תוצאה סופית שמוגדרת על ידי כוחו של מגדר ומעבר לזה אין צורך בהעברת פרטים נוספים עבור מי שטרם הספיק לצפות בסרט הזה ויכול לגשת לטלוויזיה ולצפות בסרט שהשתתף בתחרות הבינלאומית של פסטיבל סאנדנס והיה מועמד לשמונה פרסי האקדמיה האוסטרלית, בהופעת בכורה ארצית ב-yes3.


איזה ספר נקרא היום? יש ים זמן | באדיבות yes

משפט על הסרט:
הצלחה גדולה בכל הנוגע לז'אנר המתח. קצת פחות במובן הקלאסי להגדרת סוגת האימה, אבל בכל מקרה סרט מרתק ומותח לכל אורכו ובהחלט מביא את הצופה לתוצאה הרצויה בסופו.

משפט על הבמאית:
במאית אוסטרלית שבונה את עצמה בהדרגה ושבה לביים קולנוע לאחר חמש שנות הפסקה. עובדת לפי חוקי הז'אנר ובונה היטב את המתח דרך עבודה נהדרת בצילום ועריכת הסרט.

משפט על השחקנים:
כימיה נפלאה בין מקס ריימלט הגרמני ותרזה פאלמר, המעניקים מספר סצנות לוהטות ומייצרים דינמיקה משובחת בהרבה יותר מאשר זו הרגילה שבין חוטף וחטופה, לפי הנוסחה הקלאסית.

משפט על אורך הסרט:
מעט ארוך מדי, אבל בהחלט מנצל כל דקה בו בכדי לייצר אווירה מותחת ועוכרת שלווה.

משודר היום (25/12) ב-22:00, yes3, במסגרת פסטיבל הקולנוע וזמין בספריית yesVOD24/7 וגם ב-STINGTV