"ספיידרמן: ממד העכביש": ארכנופוביה

מי חשב שאחד מסרטי ספיידרמן הטובים ביותר עד כה יהיה דווקא סרט אנימציה? אולפני סוני מגישים מנה גדושה של אנימציה עילאית, הומור שנון וקורע ויופי של סיפורים עכבישיים, שפשוט כוללים איתם את המיטב מכמה ז'אנרים ומהווים את אחד מסרטי הקומיקס המרשימים, ללא צורך באפקטים מיוחדים, מעבר ליכולות יצירה וויזואליות מרשימות ובעל עלילה שגוברת על לא מעט מכשולים נארטיביים. כן, יש כאן גם קאסט משופע בשחקנים נפלאים, אשר משמשים בתור מדבבים משובחים, אבל השורה התחתונה היא שיוצרי הסרט מכוונים גבוה, בעצם העובדה שהם מרימים את הרף בכמה מישורים ולא מפספסים אפילו בנקודה אחת.


למי יש את הנוף הכי יפה על העיר? למי?! | באדיבות סרטי פורום פילם

עבור חובבי הקומיקס המושבעים הסרט הזה מייצר התכה מופלאה בין סרטי אנימציית קומיקס "פשוטה" לבין סרטי הלייב אקשן שמפגיזים את המסכים בעשור האחרון ללא הכרה, כאלו המקימים את הדמויות לתחייה, דרך מיטב השחקנים שיש להוליווד להציע. ההתכה הזו מושלמת כיוון שהאנימציה קופצת כמה דרגות קדימה וגם משתמשת במיטב השחקנים ההוליוודיים. עבור מי שאינו חובב קומיקס מושבע, ישנם כמה קשיים, שיוצרי הסרט צולחים בהצלחה מרובה ומגישים עבורם מנה משובחת וקלה לעיכול. הם מדלגים בקלילות מעל מכשול הצפייה בסרט ספיידרמן "מצויר" בקולנוע, בזכות כל המצוינים דלעיל ומדלגים על מכשול קשה ומסובך הרבה יותר – המכשול העלילתי.

המכשול העלילתי מוגש לכם בחסות המולטיוורס, אותה מילה שיוצרי הקומיקס רתמו עבור ריבוי עלילות, פרי מוחם הקודח של ריבוי יוצרים, שלקחו חלק ברקימת העולם הקומיקסי לאורך השנים. אם אתם נתקלים במונח היקומים המקביליים בסדרות של DC, דוגמת: "החץ", "הפלאש", "אגדות המחר" ו"סופרגירל", אז לא רק שזה עשוי רע ונשמע כמו בלילת בולשיט אדירה שמפילים עליכם, זה מרגיש כאילו מישהו דוחף כפית קציפת שוקולד, בשביל לחפות על טעם של מאכל תפל במיוחד, על מנת לנסות ולהשלים את המחסור בטעם כלשהו. כותבי ובמאי הסרט מדלגים מעל כל אותם מכשלות בחינניות רבה, כאשר סיפור המולטיוורס מתפרק באופן סביל, סביר וברור למדי וגם שלל הגיבורים העכבישיים האחרים מקבלים נפח ופוקוס מסוים, אבל בהחלט לא גונבים את ההצגה מכוכב הסרט – ספיידי מוראלס.


איך הוא הגיע למעלה בלי קורים?! | באדיבות סרטי פורום פילם

מיילס מוראלס הוא נער חברותי, מבריק ושמח בחלקו בסך הכל, יש לו מערכת יחסים מורכבת עם אביו, שוטר שמקפיד לטפטף לבנו כמה חשובים השוטרים הרגילים שלא זוכים בזוהר הספיידרמני וכמה הוא פחות מעריך את דרכו של ספיידרמן, נוכח העובדה הזו. הוא מתחיל ללמוד בבית ספר מפונפן למדי, ככיוון חיובי יותר לחייו, מצד הוריו ומתקשה למצוא את מקומו, אל מול ההשתלבות המושלמת שהייתה לו בבית ספרו הקודם, על כל מערכת היחסים השברירית שלו עם אביו ישנו דוד ארון, אחיו של האב, שמהווה מן מודל אלטרנטיבי לחיקוי עבור מיילס, על אף ואולי גם בגלל הריחוק בין אביו של מיילס ובין דוד ארון.

מיילס עובר את המסלול הרגיל של עקיצת העכביש של ספיידרמן ומשם נפרשת העלילה, במסגרתה מנסה לפתוח הקינגפין, ווילסון פיסק, שער לעולם אחרי, בכדי להשיב את אשתו ובתו שנלקחו ממנו, אבל בטעות שואב לכדור הארץ מספר אנשי עכביש מיקומים מקבילים ובכך בעצם יוצר דווקא חיזוק לכוח הקורי, שבסופו של דבר קם נגדו ונגד מזימתו - לפתוח שער ליקום מקביל, לערער את המאזן ואף להביא להשמדת העיר. הדמות הראשית והראשונה, אשר מגיעה ראשונה לחנוך את מיילס, היא דמותו של פיטר פארקר המבוגר יותר, מ-יקום בו הוא קצת פחות מסתדר בחייו, על אף העובדה שהוא ספיידרמן השכונתי והידידותי.


עכשיו תעשה פרצוף של איש חושב, זו חלק מההכשרה | באדיבות סרטי פורום פילם

מיילס זקוק להדרכה כיצד להיות ספיידרמן מוצלח וככל שהזמן בסרט עובר הוא מקבל עוד ועוד חיזוקים בצורת גיבורים בעלי כוחות זהים לשלו ומעולמות אחרים, כאשר המטרה היא להשיבם חזרה לעולמות שלהם ולמנוע מפיסק להחזיק את השער לאותם עולמות אחרים פתוח. כל הסיבוך העלילתי בנוגע ליקומים מקבילים מייצר כרטיס עלילתי פתוח במקצת בכל הנוגע לדמויות המובילות שלו, כאשר התסריטאים משתדלים שלא להגזים ומשאירים את הכל בטוב טעם ומחפים על כל חריר או הפרזה עלילתית בעזרת הומור מעודן וחינני, שעוזר לדלג מעל כל מהמורה עלילתית מולטיוורסית.

הסרט עצמו נפתח עם סוג של הומאז'-מונטאז&# 039; למספר לסרטי וסדרות ספיידרמן מכל התקופות והזמנים. מעבר לכך שהוא עושה כבוד היסטורי, הוא גם ניחן בפסקול משובח ומעל הכל הוא פשוט מצחיק בטירוף ועדיין משתדל לא לתייג את עצמו בתור קומדיה נט ומקפיד על רצינות ועלילה, אשר לוקחת את הגיבורים שלה לפענוח בעיות האישיות שלהם, אבל התיבול הקומי הבלתי נפסק הזה פשוט יודע מתי להגיע וזאת בכדי להצעיד את הסרט למקומות המובטחים אליהם הוא מכוון להגיע. שאר התבלינים מגיעים בצורת כיתובי חוברות קומיקס בגוף הסרט והמון מודעות עצמית, על גבול שבירת הקיר הרביעי.


אתה יודע שזו תהיה נפילה כואבת, עכבישים לא נוחתים על הרגליים | באדיבות סרטי פורום פילם

כל אחת מהדמויות הספיידרמניות של הסרט מקבלת זמן במה, המוקצב גם לנסות להציג את האויב המושבע של ספיידרמן, אבל הוא מקבל מעט מדי זמן ופחות מדי חשיבות, בכל הנוגע להתפתחות האישית של מיילס בתור ספיידרמן. למזלו שאר טוויי הקורים דואגים לייצג עוד ועוד צדדים באישיותו הנבנית בתור ספיידרמן החדש וגם קצת בתור מיילס הישן והנושן. הדינמיקה והדיאלוגים בין הדמויות הן מהמבריקות שיכולתם לקבל הן בסרט קומיקס, על כל סוגיו והן בסרט אנימציה ופשוט ניכר ברוב הזמן שכל החלקים עובדים בסנכרון מושלם אחד עם השני, מעבר לעלילה, כתיבה ואלמנטים טכנולוגיים הכוללים גם מוזיקה בין היתר.

אי אפשר לצאת מאולם הקולנוע לאחר סרט כזה בלי חיוך ענק על הפנים, בין אם אתם ילדים שנהנים לצרוך עוד ועוד מהמוצר הקומיקסי המשובח הזה ובין אם אתם מבוגרים, שנהגו לצרוך ועדיין צורכים את אותו סוג התכנים. אתם תצחקו, תתרגשו ותהופנטו במהלך כל הסרט מכל כך הרבה אלמנטים, שאפילו תתקשו בעצמכם להבין איך המצויר הזה השתחל לו בשקט וכמעט ללא שיווק אגרסיבי, סטייל שאר סרטי מארוול, היישר אל הלבבות הפועמים של מעריצי ספיידי וגם פחות מהם.


1...2...3...דג מלוח! | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
זה כל פעם מפתיע מחדש, לאחר הצפייה בסרט, אבל זה בהחלט אחד מסרטי ספיידרמן הטובים ביותר בשנים האחרונות, מאז הוא פרץ בחסות טובי מגווייר וסאם ריימי וההישג הענק שלו הוא אנימציה מהפנטת ועלילה שובה.

משפט על הבמאים:
צוות משולש, אשר כולל בעיקר כותבים ומומחי אנימציה, מרהיב עוז ולוקח עליו פרויקט לא פשוט בכלל, שנמצא בקבוצת סיכון גבוהה, אבל עושה עבודה מצוינת בכל המחלקות.

משפט על השחקנים:
איזה צוות מכובד, הכולל את היילי סטיינפלד, כריס פיין, זואי קרביץ, קת'רין האן, ליב שרייבר, אוסקר אייזק, לייק בל, מהרשלה עלי, ניקולס קייג' הנפלא, שגונב את ההצגה לגמרי ושאמיק מור, כוכב פחות מוכר, שמקבל את המושכות.

משפט על אורך הסרט:
שעתיים שעוברות הכי הכי בכיף, בלא שום צורך מסוים להאריך או לקצר אפילו בדקה.




מוכנים? יאללה, לעבודה! | באדיבות סרטי פורום פילם