"הנערה ברשת העכביש": מנוערת, לא מעורבבת

טרילוגיית ספרי "מילניום" של הסופר השוודי המנוח, סטיג לארסון, היכתה גלים תרבותיים והפכה לתופעה כלל עולמית, כאשר בעקבות הספרים הגיחו גם הסרטים בשפה השוודית והעלו את נעמי ראפאס לדרגת כוכבת ובעקבותיה גם את רוני מארה, שהפכה לכוכבת בין לילה בסרט שהצליח, אבל לא מספיק בשביל לזרום לתרגום כל הטרילוגיה ועל כן היום...שבע שנים אחרי שדניאל קרייג (ג'יימס בונד, בימים כתיקונם) מילא את המשבצת של העיתונאי החוקר, מיקאל בלומקוויסט ורוני מארה מילאה את חלקה בתור ליסבת' סלאנדר, מגיעה קלייר פוי וצוות אנונימי יחסית, במונחים הוליוודיים, למלא את החסר בתור ליסבת', שבעצם נראית יותר כמו ג'יימס בונדית בשלבים לא מעטים של הסרט.


הופס...עוד רכב מרוסק וכל העצמות שלה במקום | באדיבות סרטי פורום פילם

הספר הרביעי במספר, נכתב לאחר מותו של לארסון ועל ידי דוד לאגרקנרץ והפרנצ'ייז הולך ונמשך תחת ידיו הכותבות, עם הפרק החמישי - "הנערה שהשיבה עין תחת עין" (כאילו שהיא לא עשתה זאת עד עכשיו) שראה אור לפני כשנה. כעת הפרק הרביעי תורגם להפקה הוליוודית, בהחלטה לא כל כך ברורה, מאחר והטרילוגיה עצמה לא נמשכה והסופר המקורי נפח את נשמתו והחזירה לבורא ואכן, כמו שהסרט נראה, אפשר (לא) להבין למה יצא לאקרנים, עם עלילה סופר גנרית וגיבורה נקמנית שלא מצליחה להכניס ערך מוסף, בכל הנוגע לעלילה ומחשבה. פוי אמנם מיטיבה לגלם את סאלאנדר, במשחק קפוא ומקפיא, כפי המצופה מדמותה ואפילו זורקת סצנת נקמה, שבעיקר זכורה מהטריילר ומתבצעת בפתיחת הסרט, על מנת להראות שהגיבורה הארסית והנוקמת עוד כאן. לגבי השאר...פחות מלהיב.

אם הייחודיות של הספרים הייתה בעומק דמותה של ליסבת', הרי שהסרטים שנעשו עד כה רידדו אותה במידת מה, עקב מגבלות הזמן המוכרות של תרגומי סרטים לספרים מוצלחים. אבל הסרט הנוכחי כבר לוקח את הרידוד הזה לשלב הבא שלו, בעיקר עקב העובדה שלא רק דמותה של ליסבת' מוצגת כפחות מורכבת ומרתקת, אלא גם העלילה מציגה אותה יותר בתור תרגום נשי ל-007, קרי, בלתי ניתנת להשמדה ומבצעת פעולות ופעלולים שנוגדים את המציאות הבסיסית ביותר ובהלך הרוח הנוכחי של תנועת MeToo ובכלל הלך הרוח של העצמה נשית, שהחל קצת לפני כן, נראה שהסרט הנוכחי רוצה לתת עוד קצת כוח נשי מתפרץ, בלא משמעות עודפת או קשר למציאות עצמה, מעבר לזו שמכתיבה התנועה לפתיחת הקולות הנשיים המדוכאים.


אני והיפיםםםם שלייייי! תנו בלייק! | באדיבות סרטי פורום פילם

הסרט הראשון מינף עלילה בלשית, מותחת, מרתקת וסוחפת. ליסבת' ובלומקוויסט שיתפו פעולה וחלקו באור הזרקורים של הסרט וגם אם הוא לא הרגיש ייחודי ופורץ דרך, בכל הנוגע להתפתחותו, הוא היה עשוי כהלכה, מותח ומרתק, על אף אורכו המופרך. הסרט הנוכחי מרגיש, כאמור, כמו תוצר של מיקסר זול, אליו נזרקו מיטב הקלישאות והשטיקים הבונדיים וההילה האופפת אותו ואת גיבורי העל, בתוספת פיזור של כוח ועוצמה נשית מעל הכל, בשביל לשייך את הסרט לזרם ולא לז'אנר והנה קיבלתם את התוצר המוגמר. ליסבת' חומקת, מתגברת וקוטלת, כאשר מולה אויב, העשוי מחומרים זהים לחומרים מהם היא עצמה עשויה ובעצם מציב מולה תמונת מראה עכורה, על תפיסת עולם שונה, שנגזרה מרקע דומה למדי.

העלילה הגנרית למדי, מציגה את ליסבת' בתור המלאך הנשי הנוקם, אחרי עוד לקח שנלמד אצל אדם בעל שיעור קומה. היא בדיוק מסיימת ערב גאה עם אחת מאי אלו בנות הזוג, איתן היא מעבירה את הזמן ואז היא מקבלת הודעה עם המשימה הבאה שלה. היא נבחרת בקפידה על ידי מתכנת אמריקאי מיואש, אשר פיתח תוכנת פריצה לקודים של מאגרי הנשקים הגרעיניים ברחבי העולם והוא חש שהוא מפקיד יותר מדי כוח בידיים לא יותר מדי יציבות וברגע שהוא מגדל את המצפון ומבין את גודל האחריות שלו, הוא נזקק לעזרת ההאקרית-כמעט-מרג� �ת הכל יכולה, בכדי ליטול את הכוח העצום מאותן הידיים. כל כך רלוונטי לתקופת טראמפ-קים-פוטין-ר וחאני ועם זאת כל כך מרגיש כמו עוד סתם סרט אקשן שנבעט אלינו משנות התשעים.


משחקי התאורה לא מותירים מקום לתהיות | באדיבות סרטי פורום פילם

לקלחת נזרקים עוד: האקר אמריקאי במיל (לאקית' סטנפילד המצוין מ"תברח" ו"אטלנטה"), העיתונאי שקיבל הרבה יותר זמן מסך בסרט הקודם - מיקאל בלומקוויסט (אותו מגלם סווריר גודנסון), שכמעט נמחק לגמרי מהתסריט של הסרט הזה והותיר את הבמה כולה לליסבת' ואיך אפשר בלי נציגות רוסית בריונית, בדמותם של חבורת מאפיונרים רצחניים, שמושכים אותה לכיוון העלילתי המשמעותי של הסרט, מבחינתה וכמובן. כל אלו עובדים בנפרד, אבל מרגישים זרים, מנוכרים, מנותקים ותלושים ביחד, בדיוק כמו החלק כולו, שעשוי ממקטעים על גבי מקטעים של בלאגן תסריאטי ומעט מאוד היגיון וקוהרנטיות עלילתית ובעיקר, מדובר בסרט אקשן, עם מעט מאוד פיקים והרבה מאוד רגעים משמימים וחסרי תכלית.

השיא של הסרט מגיע לאט מאוד ומאוחר מדי, כאשר ליסבת' נדרשת להתבוננות פנימית אל תוך עברה, בהקשר רלוונטי להווה שלה ושל העולם, לצורך העניין. אבל היריבות האפית, כביכול, מתרחשת שכבר מרבית הצופים תופסים את עיניהם עם שאריות של פופקורן, שיישרוף בכדי שיישארו ערים. זה מרגיש בכל כך הרבה שלבים שדוחפים לנו את המותג של הנערה המקועקעת, בתור המקבילה הנשית לג'יימס בונד וזו הרגשה די מיותרת, כי אם נאמר את האמת, בונד יש רק אחד ובשביל לתת לו פייט והקבלה מרתקת, יש צורך לשחק על קצת יותר מעל ענייני מגדר. העלילה חייבת לקחת את הסרט לכיוונים מרתקים יותר וזה בסדר גמור אם ליסבת' תחזור לחלוק זמן במה עם גיבור גברי, שלא מתבטל בנוכחותה לחלוטין.


מי אתה ומה עשית עם דניאל קרייג?! | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
היה מעניין לראות כיצד ממשיכים את הפרנצ'ייז הזה וממתגים אותו בתור המשכון ראוי, לאחר שלא דובר בו במשך שבע שנים והיה ממש לא מעניין לראות את סרט ההמשך, שהיה סביר, אבל בבית המשפט היו סוגרים אותו מחוסר עניין לציבור הרחב.

משפט על הבמאי:
פדה אלווארז האורוגוואי, שביים את "לא לנשום", המצוין מלפני שנתיים, מקבל את ההזדמנות לעלות על העגלה ההוליוודית המיינסטרימית וקצת בועט בדלי עם סרט פרווה, שממש לא מרגיש כאילו יש פה דמות ראשית שונה מעשרות אחרות שהיו לפניה, מבלי לתייג על פי מגדר.

משפט(ים) על השחקנים:
הצוות התחלף לו לגמרי ודווקא איכות השחקנים לא ירדה, אבל הביטוי שלהם לא הגיע בהופעה יוצאת דופן. לאקית' סטנפליד סתמי למדי (כאשר ב"תברח" הופיע הופעה קצרה, אך מרשימה ובלתי נשכחת), קלאס באנג, שהיה המנוע של "הריבוע" המשובח, הולך פה לאיבוד ואינו מורגש, ויקי קרייפס, שהייתה עזר כנגדו של דניאל דיי-לואיס ב"חוטים נסתרים", יותר מעצבנת מאשר תורמת משהו וסילביה הוקס שהייתה נפלאה "בהצעה הטובה ביותר" וגם ב"בלייד ראנר 2049", עובדת, אבל מעט מדי, כמו מרבית הקאסט, למעט קלייר פוי, השולטת בכל חלקה ביד רמה ובהחלט יכולה להיות הבשורה של הסרט, כמעט באופן בלעדי.

משפט על אורך הסרט:
אומנם מדובר בקצת פחות משעתיים, אבל זה בעיקר מרגיש מרוח, קשה לצפייה וממוחזר. צריך לראות מה תהיה המוטיבציה לסרט הבא בתור בסדרה, אם בכלל תהיה כזו, עקב הכישלון היחסי עד כה בחוות הדעת הרווחות, שהגיעו בנוגע לסרט.