"רפסודיה בוהמית": המאלק של משפחת קווין

כאשר הטריילר לסרט שוחרר בפעם הראשונה, זו הייתה התרגשות אדירה ואיתה גם צביטה מסוימת. אפשר לראות מהרגע הראשון שרמי מאלק הולך לתת את ההופעה של חייו בקולנוע ובכלל, אפשר לראות שהסרט הזה הולך להיות עמוס בכל השירים הטובים והמפורסמים ביותר של להקת "קווין" ועם זאת, הייתה תחושה שיש לסרט הזה בעיקר לאן ליפול ולא לאן לעלות ואם להסתמך על לא מעט ביקורות ודעות מח"ול, אפשר להבין שהם נשטפו בגל השלילי שסוחף סרטים מהסוג הזה. ביוגרפיות על אחת הלהקות הכבירות ביותר במאה הקודמת ובעיקר על הסולן שלה, שהפך לאגדה בחייו ועוד יותר, במותו בטרם עת, זה בדיוק סוג החומרים לסרט אדיר, רק עם סיכויים גדולים יותר ליפול מאשר להצליח.


משפחת המלוכה האמיתית | באדיבות סרטי פורום פילם

אפשר לבשר בשמחה, שרצוי להדפיס את כל אותן ביקורות שליליות, להניח אותן בתוך דלי גדול עם בנזין ולשרוף, מבלי לקרוא. כל מי שאוהב ואהב את "קווין" פשוט הולך להנות, גם מי שלא נמנה על המעריצים האדוקים של הלהקה המופלאה הזו ומכיר את השירים הגדולים, הולך לעשות כיף חיים. זהו לא סרט מושלם, אבל בתוך טווח של חודש מגיעים שני סרטים מוזיקליים כל כך רחוקים משלמות, אבל כאלו שגורמים לחזור ולהבין למה צריך להיכנס לאולם הקולנוע. גם "כוכב הנולד" כבר היה בבחינת חידוש רביעי וגם הוא נשען על הופעות סולו יותר מעל עלילה או חידוש. מה שימעך לכם את הלב הוא בעיקר ביצוע ווקאלי ואם אצל ליידי גאגא ובראדלי קופר אלו ביצועים חדשים, הרי שאצל פרדי מרקורי זה ביצוע ישן והזדמנות נפלאה לשמוע את המיטב וגם לראות כיצד הוא נכתב. בווליום מושלם שיבקע ממספר רמקולים בקולנוע ועל מסך ענק.

אין חוויה מזככת יותר מאשר לפסוע לאולם הקולנוע, בדרך לסרט על קווין ובשנייה לפני תחילת הסרט, בהפסקת הפיפי שלפני השעתיים ורבע, לשמוע את Crazy Little Thing Called Love ולמתוח חיוך מאוזן לאוזן. גם אולם הקולנוע של yes Planet היה שותף לחוויה ומעבר להפעלת חוש הריח, עבור רוכשי הפופקורן, הוא גם מילא את האוזניים והלב, כאשר דאג לנגן את המיטב של קווין בזמן ההמתנה לתחילת הסרט וכאשר כל התנאים המקדימים מכינים את הצופה כל כך טוב לאחד הסרטים המענגים של התקופה האחרונה, אי אפשר שלא להיכנס באווירה ואנרגיות חיוביות.


לסדר את השפם, להעביר את הסאטלה ולהופיע | באדיבות סרטי פורום פילם

פתיחת הסרט מציגה את פרדי מרקיורי ללא מילים ולאחר אחד מאותם לילות שגורמים לו לקום כמו אחרי דריסה, אבל הוא קם. מתכונן למופע ו-Somebody To Love ברקע, סצנה מתקופה שהוא בשיא תהילתו. עצירה וחיתוך ישיר אחורה בזמן, אל העבודה אפרורית בשדה התעופה הית'רו. מכיר בפאב את שניים מחבריו ללהקה העתידית וגם את אשתו הרגעית וחברתו לחיים - מארי אוסטין ומשם הסרט די מתגלגל על אוטומט, כאשר ניכר כי בריאן סינגר עשה מאמץ עילאי בכדי לשתף כמה שיותר שירים מפורסמים וכיצד נוצרו, כחלק מעלילת הסרט.

איפה שהוא באמצע הדרך, החלק של המשפחה של פרדי מצטמק עד שהוא כמעט לא קיים וגם חלקם של שאר חברי הלהקה בעלילת הסרט לא באמת משתווה, כמובן בכל הנוגע לחלקו של פרדי, שכן הסרט הזה עוסק בעיקר בו, אבל עדיין קיים שם קסם גדול, בכל הנוגע לאחווה ששררה בלהקה הזו, שאפילו פקדה את ארצנו הקטנטונת ממש לא מזמן, עם אדם למברט בתפקיד הסולן הראשי. הסרט הזה רוצה למשוך קהל רחב ככל האפשר, כאשר הוא שם דגש גדול על המשפחתיות שסבבה את פרדי והלהקה וקצת פחות דגשים על חיי ההוללות הפרועים וחסרי השליטה והמעצורים שאפפו אותו, בעיקר נוכח ההצלחה שלו ושל הלהקה.


פרדי, תנסה להכניס את זה לפה, אולי יסתדרו לך השיניים | באדיבות סרטי פורום פילם

התמה המשפחתית נסובה סביב פרדי, כאשר הוא חושף בתחילת הסרט אי הסכמות לא מועטות בתוך המשפחה שלו ובעיקר עם אביו, שמתקשה לעכל איך "פארוק" הופך ל"פרדי" ובהמשך גם מחליף את "בולסרה" ל"מרקורי", אבל בהמשך הוא מבצע המרה של המשפחה האמיתית והמקורית בחברי הלהקה, אותה מינף לגבהים אדירים וצעד איתה עד ליומו האחרון. היחסים בתוך הלהקה הצביעו על העובדה שכל אחד מחבריה ידע את מקומו ואת העובדה שפרדי הוא הראש, המנהיג והמוכשר ביותר ועם זאת, הוא האציל סמכויות, תוך כדי שהוא ממשיך לקבוע קצת יותר מאחרים, בכל הנוגע לטעם האומנותי ומשמש לא רק בתור סולן, אלא גם בתור שופר של שאר החברים, במסיבות עיתונאים, אל מול חברות התקליטים וכמעט בכל חזית אפשרית ולא רק אומנותית או תקשורתית.

ועם זאת ולמרות הכל, קווין נותרים נאמנים בעיקר למוזיקה שלהם, לסגנון המוזיקלי והדרך בה יצרו את אותה המוזיקה וכמובן נאמנים זה לזה, כאשר רק הסופרסטאר שלהם מוצג כיותר פרוע ואצלו זה מגיע בתום תהליך העלייה לתהילה וגם גילוי ההעדפות המיניות שלו. אין שום דבר מיוחד מדי במסלול המטאורי של קווין להצלחה וגם לא בתהליך ההתנתקות היחסי של פרדי משאר חברי הלהקה, בעיקר כאשר הוא יוצא מהארון, גם מתנתק מאשתו ומנסה למלא את החלל באורך חיים ראוותני, שגורר אחריו בעיית סמים, אלכוהול, איחורים כרוניים וזלזול מידתי בשאר חברי הלהקה. כל אלו מתגמדים אל מול הסך הכל הכללי, שמטאטא סימני התמכרות קשים, הוללות והחלפת שותפים למין, באופן אינטנסיבי.


אני אשב לי לבד, בחושך | באדיבות סרטי פורום פילם

סינגר מבצע מידתיות מסוימת לסרט שיכול היה להיות הרבה יותר קשה ותובעני וממרק את פרדי מרקורי, באופן יחסי, כאשר הוא מציג אותו בתור כוכב אהוב, כישרון על ואדם שחווה קשיים עצומים, לצד הצלחתו, יוצאת הדופן. הקשיים הללו, בחלקם, מטיילים לידו כמו בעיות הסמים והאלכוהול וחלקם מקבלים דגש גדול הרבה יותר, כמו בעיות האמון של אנשי סודו, שעטו עליהם עור נחש וניתבו אותו למקומות רעים למדי וגם מואשמים בנפילה וההפלה הרגעית שלו מכס המלכות של קווין.

שמונים אחוזי ההצלחה של הסרט הם בעיקר הצוות, המוזיקה והעריכה הנפלאה שמגישה את המנה הזו כמו מנות מוצלחות שהוגשו לפניה, בכל הנוגע לסרטים אוטוביוגרפיים. לא נתקעים יותר מדי במקום אחד, אבל מספיק זמן בשביל להתחבר ונוסעים ללוקיישן הבא. המוזיקה של קווין מעיפה את הסרט לגבהים אליהם הוא ראוי לעוף, אבל לא רק המוזיקה, אלא בעיקר רמי מאלק שמצוי בכימיה נפלאה עם עצמו, בתור פרדי ועם שאר חברי הצוות, שמגלמים את שאר חברי הלהקה ומארי. אפשר לזמר על מאלק שהוא Moves Like Freddy כי הביצוע שלו הוא אחד המרשימים שנראו בקולנוע לאחרונה, מדהים בכל קנה מידה ולמרות הלסת שנראית טיפה מוגזמת, מאלק מפצה על כל חיסור אפשרי של הסרט בהופעה מנצחת, שחייבת להיות מתוגמלת לפחות במועמדות.


Moves Like Freddy, יאללה מאליק, לאוסקר | באדיבות סרטי פורום פילם

כמובן שהסרט לא חף מטעויות ואירועים שליליים, כאשר הלסת המאוד מוגזמת נראית מאולצת מדי, כמעט כמו האופן שבו דחס סינגר כמה שיותר להיטים של קווין וכיצד נוצרו. מרגיש מאוד מאולץ, בשביל לרצות את קהל המעריצים, אבל ברור שככה הסרט יימכר הרבה יותר טוב ועל כן יש כאן התנגשות אומנותית עם ריצוי הקהל. כמו כן, אי אפשר לנתק את העובדה שאין שום דבר מלהיב ויוצא דופן בתסריט עצמו, מבחינת נראטיב. אין חידוש עלילתי, אין בידול משלל סרטים אוטוביוגרפיים אחרים על "עלייתו/עלייתה /עלייתם של...", סרט נוסחאתי, בו הדרך נראית כל כך מוכרת, ידועה ובעלת מונטאז'ים מקצרי דרך, כאשר התוצאה הסופית כבר כתבה את עצמה במקומות אחרים, כמעט בצורה זהה, עם שינויים קלים וכיוונונים שונים לחלק האחרון של העלילה.

אבל מה שמשנה זו השורה התחתונה כאשר הביצוע, יוצא הדופן של מאלק פשוט כובש, הכימיה שלו עם שאר חברי הלהקה מדגימים תמונה ריאליסטית משובחת וההומור הפנימי בין כל אותם החברים עובד ונהדר ואיך אפשר לסיים סרט כזה מבלי לומר כמה מילים על "Love Of My Life", השיר אשר ממיס את הלב בכל פעם מחדש ובפעם המי יודע כמה, רק שהפעם הוא מבוצע באווירה שהכי מתקרבת לאיצטדיון מלא, כאשר אתם יושבים באולם קולנוע, בו הדגש הוא על וויזואליות וסאונד, שלוקחים אתכם הכי קרוב למציאות.


ודווקא אהבת חייו הייתה אישה ולה הוא כתב את... | באדיבות סרטי פורום פילם

משפט על הסרט:
זה היה מתבקש ורצוי כל כך הרבה זמן וסוף סוף זה הגיע. אין דרך טובה יותר לשטוף לעצמכם את השבוע בשירי קווין מאשר לצפות בסרט הסוחף הזה. פצצת אנרגיה נפלאה.

משפט על הבמאי:
בריאן סינגר ("החשוד המיידי", "אקס מן 1-2") פוטר שבועיים וקצת לפני תום הצילומים בגלל חוקים קפדניים של איגוד הבמאים האמריקאי והותיר לדקסטר פלטשר את.....בימוי הקרדיטים? לא גרע מאומה.

משפטים על השחקנים:
רמי מאלק באמת כבר לא צריך לקבל עוד תשבוחות מעבר למה שקיבל דלעיל, לוסי בוינטון ("רצח באוריינט אקספרס") משנה פניה לבלי היכר (שוב) ושבה לשתף פעולה עם איידן גילן ("הסמויה", "משחקי הכס") אחרי העבודה המשותפת שלהם ב"מועדון שנות ה-80". בן הארדי, גווילים לי וג'וזף מאזלו הפחות מוכרים משלימים את חברי הלהקה.

משפט על אורך הסרט:
שעתיים ורבע. למי יש כוח? לכולם! הזמן עובר וחולף ביעף, בסרט עמוס בשירים הגדולים ופשוט מענג.


מאמאאאאאא....אווו� �הווו | צילום עצמי

בקטנה:
מייק מאיירס בתפקיד אורח קטן ורב משמעות, כאשר הוא מגלם את ריי פוסטר, בכיר בחברת תקליטים שמשתומם מהאורך והתוכן של Bohemian Rhapsody בעודו טוען שהשיר לא יצליח לעולם. מאיירס בעצמו התעקש בזמן צילומי "עולמו של וויין", שאחת הסצנות תכלול את השיר ואיים להתפטר אם לא יכניסו את השיר. עובדה שהזניקה את השיר, שנוצר 17 שנים לפני כן, למקום השני במצעד המכירות בארצות הברית וחשף את השיר לדור חדש, שלא הכיר בו עד אותם הזמנים, כמו שייתכן שיקרה לדור שלם שייחשף אליו בעקבות הסרט הנוכחי.