"בולרז 4": אול אין

ספנסר מסכן הכל, חוזר בו ומסכן שוב מזווית שונה. ריקי נמצא בסטטוס דומה למדי, גם אם הוא לא חש בזה ואפילו צ'ארלס גרין לא יודה בזה, אבל הוא מניח המון על הכף, מסיבות שהן בסופו של דבר טיפה אנוכיות. עונה רביעית של בולרז התאפיינה בעיקר באהבה עצמית וברצון של כל אחד מהבולרז להראות שהוא בשליטה ועדיין נמצא בעניינים. קשה לומר על הסדרה הזו שהיא מתקדמת לאיזורים עמוקים יותר מדי, למרות שלפי העונה הזו היא ממש ממש מנסה.

אם שלושת העונות הקודמות שברו שיאי אסקפיזם, בזאת אחר זאת וכל אחד מהבולרז מצא את עצמו, בשלב מסוים, עם הראש בין שתי גבעות; בין אם עליונות או תחתונות, הרי שהפעם הכסף הגדול התחיל לדבר באופן קולני הרבה יותר והדיר הצידה את מה שאפיין את מה שהיה עד עכשיו: מסיבות, נשים מוחפצות, ששירתו את הליבידו הגברי ובעיקר את האגו, הרי שכל מה שנותר עכשיו הוא בעיקר רגשות גבריים מודחקים או מוחצנים. האגו של ספנסר, של ריקי וגם במידה מסוימת של צ'ארלס היו מובילי דעה ומנחים.


(הגיע הזמן שתפחדו גם מהנחש הדו-ראשי הזה | צילום: IMDB)

ג'ו וגם רג'י קיבלו קצת יותר זמן פרטי משלהם והעלילה התפזרה באופן שווה יותר, בין כמה וכמה דמויות על פני החצי השני של העונה הזו, שמסיבה לא ברורה (עד כה), מנתה תשעה פרקים בלבד, אל מול עשרת הפרקים פר עונה, על פי שלושת העונות הקודמות. אולי העונה הזו הייתה קצת פחות אסקפיסטית עבור הצופים והציגה יותר ויותר מצבי ראש בראש בין ספנסר לבין כל העולם ואחותו, אולי היה פחות נחמד לראות לבטים ומריבות אגו על פני צפייה במסיבות עשירים, בבית גדול או על יאכטה, שכללו עירום, אלכוהול וערימות של סמים, אבל ייתכן שהעונה הזו עשתה קפיצה מסוימת, מבחינת התוכן, גם אם זה קצת פחות נעים לעין ולאוזן של הצופים, שהורגלו עד עתה למשהו מסוים מאוד.

ספנסר (דוויין ג'ונסון) רצה לקדם את עצמו ואת החברה העצמאית שלו ולאט לאט מוצא את עצמו נכנס לעימותי אגו גדולים, שבוודאי לא משרתים שום דבר מלבד את האגו הענק שלו. בשלב מסוים הוא וג'ו מפצלים את עצמם זה מזה, על מנת לכסות יותר ויותר מקורות הכנסה פוטנציאליים וג'ו מוצא את עצמו בתור נפגע עיקרי לחוסר היכולת של ספנס לשלוט בפנינים היוצאות מפיו, אותן הוא מתרץ בעברו ובעבר משפחתו. בשלבים מסוימים נראה שדרכו של ספנסר מתיישרת עם דרך המלך, אבל ביותר מדי שלבים זה נראה כאילו הכותבים מחפשים להניע אותו מצד לצד עם הרבה דמויות חד פעמיות סביבו או דמויות מוכרות שפשוט לא עושות יותר מדי.


(אז מה, תזכור חסד נעורים, מיסטר GM? | צילום: IMDB)

אצל ריקי ג'ארט (ג'ון דיוויד וושינגטון) העניינים לא יכלו להיות טובים יותר עם חיים שקטים, אחרי הפרישה ועם התא המשפחתי ההולך וגדל, רק שהלב שלו נמצא בניסיונות החזרה מפרישה, בעוד הגוף שלו מנסה לעמוד בקצב הלב ובלי תיאום בין השניים, אין לו ברירה אלא לנסות לפצות על מה שאיבד הגוף בעזרת עזרים פחות חוקיים. כמו ספנסר, גם את ריקי מניע האגו והרצון לנסות להקפיא את הזמן וכפי שהעניין הזה הוא בלתי אפשרי, כך גם חזרה חלקה מפרישה לא תתאפשר ורק העונה הבאה תגיד לאן העלילה שלו תיזרק.

בגזרת צ'ארלס גרין (עומאר בנסון מילר, "8 מייל") סוף סוף הקריירה מתכנסת לכדי מקום מקצועי, שמאפשר לו להביע את קולו ולהציג את כשרונותיו, אבל שוב הוא מוצא את עצמו בהתנגשות עם ריקי, בכל הנוגע לדרכם המקצועית המשותפת. העלילה של צ'ארלס תמיד הייתה הכי פחות מעניינת מבין כל שלושת הדמויות הראשיות הללו וגם העונה הזו לא מבשרת לו יותר מדי חשיבות, בכל הנוגע לסדרה. הוא אמנם הופך להיות ג'נרל מנג'ר, אבל הדמות שלו עדיין מרגישה רכה מדי והמהפך שהוא אמור לבצע עדיין מתעכב במעט, כאשר הוא נותר תלוי בדמויות אחרות, בעלות דומיננטיות מאסיבית הרבה יותר משלו.


(אז אתה לא מתרשם מזרועות עצומות, אה? | צילום: IMDB)

בעונה הזו קיבלנו גם את ראסל ברנד, בתפקיד טיפוסי ונהדר וכמובן המשכנו לצרוך את הדמות הכי הכי כיפית של הסדרה - ג'ו, המגולם על ידי רוב קורדרי, שבוודאי ראיתם ותמשיכו לראות בתפקידים זניחים ובסרטים זניחים, אבל בסדרה הזו ניכר שהוא מוצא את עצמו מבריק, כפי שלא הבריק באף תפקיד טלוויזיוני או קולנועי שגילם עד כה. וושינגטון הצעיר, שמאז עליית הסדרה הקריירה שלו חוותה זינוק קולנועי משמעותי, ללא קשר לאביו (אולי אפילו במסלול הפוך), מגיע אחרי התפקיד הכי משמעותי שלו עד כה, אצל ספייק לי וניכר שעדיין נותרו בו אנרגיות לסדרה שדי המציאה אותו.

דווין ג'ונסון לא מבדיל בין קולנוע לבין טלוויזיה, בכל הנוגע למחויבות ולביצוע וממשיך להיות אחד הכוכבים החמים ביותר בהוליווד, כאשר הוא מוסיף נופך דרמטי דרך דמותו בסדרה, הזדמנות שכמעט ולא קיימת עבורו, בהגדרות התפקיד הקולנועיות שלו והוא עושה זאת נהדר, באופן אמין ובעזרת העובדה שהסדרה הכיפית הזו "גוזלת" רק חצי שעה מהזמן של הצופים מול הטלוויזיה, הפרי המתוק הזה לא מצליח להמאיס את עצמו, בלי כל קשר למה שהוא מציג על המסך וכנראה שנמשיך לראות עוד מעלילות ספנסר בערים הגדולות (ומול השחקנים הגדולים) גם בעונה הבאה.

הסדרה זמינה ב-yes VOD וב-STINGTV