"ונום": הקול בראש

"ונום" לא יכול היה להיות סרט עם ציפיות נמוכות. לא כאשר מדובר באחד הנבלים המרתקים בעולם הקומיקס של "מארוול", לא כאשר שני שחקנים בכירים מוליכים אותו; שני מועמדים לפרסי האוסקר: טום הארדי (עם מועמדות אחת) ומישל וויליאמס (בכירה יותר מבחינת מועמדויות, עם ארבע) ולכן חוסר היכולת להיסגר על עלילה הגיונית, ביצוע לא מרשים במיוחד או לא כזה שייזכר וסתירות פנימיות ופערים עלילתיים בין איך שלמדנו להכיר את "ונום" לבין איך שהוא מיוצג בסרט הן רק חלק מהעובדות שגורמות לאחד הסרטים המצופים ביותר מבית היוצר של מארוול וסוני לעשות קולות מגעגעים של סרט בינוני במקרה הטוב.

שלא תבינו לא נכון, ונום יודע בדיוק באילו נקודות לגעת כדי שיהיה לכם כיף, אבל רובן פליישר ("זומבילנד") מנסה להביא את הקהל לריצוי מהמקומות הבסיסיים ביותר, בכל הנוגע לסרטי קומיקס וגיבורי על. ולא, לא מדובר כאן בגיבור. גם הפחות בקיאים בעולם הקומיקס יודעים ש"ונום" הוא בעצם "ספיידרמן שחור", הוא הנמסיס שלו והוא לא יכול להיות גיבור בשום צורה ואופן שהם ולכן עצם העובדה שמסופר כאן סיפור מקור שונה ממה שמוכר בנוסחאות המוכרות והידועות, שמדבר על "ונום" כחלק מעולמו ויריביו של ספיידי, עושה עוול נוסף לסרט וגורם לתהות לאן הלכה השפיות של צוות התסריאטים ששקד על הוצאתו לפועל של הסרט.


(הבנתי את הטעות, יש מצב אתה לא הורס לי את הקריירה והחיים? | באדיבות סרטי פורום פילם)

אדי ברוק הוא עיתונאי חוקר, יש לו תוכנית טלוויזיה מצליחה והוא אשף מומחה בהפלת נוכלים שהעיר צריכה לירוק החוצה. הוא מאורס ל-אן (מישל וויליאמס) היפיפיה והחיים נראים טובים אליו. הכל טוב עד שהוא מונחת על ראיון עם מדען מבריק בשם קרלטון דרייק (המגולם על ידי ריז אחמד - "ליל המקרה", "רוג אחת") ובמקום ללכת לפי הוראות העורך הראשי שלו, הוא בוחר לנסות ולהציף האשמות חמורות, בהן מואשם דרייק, שבהינף יד ממוטט עליו את עולמו וגורם לכך שהוא מאבד את עבודתו, את ארוסתו ואת הסיכוי לעבוד בתחום אותו הוא כל כך אוהב, בעתיד הקרוב. וכך ברוק עובר בין הצלחה מטאורית אל כישלון קולסאלי במהירות הבזק וכל מה שהיה צריך זו קצת שליטה עצמית וקצת פחות יושרה אישית.

מובן במהרה על מה ובין מי יהיה המאבק של הסרט; עיתונאי חוקר ובעל יושרה פנימית גבוהה מול מדען הבוחר לא להשתמש במצפונו או ברגשותיו ומואשם בהרג מושאי ניסויים אנושיים, אותם הוא רותם, בעודו מבטיח להם תמורה כספית על השתתפותם בניסוי ואפילו לא טורח להבליט את העובדה שהם עשויים לשלם בחייהם, כאשר הם חותמים עימו על חוזה. המבנה של הסרט מחלק אותו לשלושה חלקים די ברורים ובכל חלק ישנו ניסיון להיצמד לנוסחאות מוכרות ועובדות. הבעיה היא שאין התכה ושילוב טוב בין כל החלקים וגם כל חלק, בפני עצמו, כושל בנקודות מהותיות, כאשר הוא נמצא בקדמת הבמה.


(יאללה גבר, תרים לוולה! | באדיבות סרטי פורום פילם)

יש לא מעט הקבלות בין הסרט הזה לבין סרטים שראינו ממש לאחרונה על מסכי הקולנוע. הסרט מתחיל עם סצנה שנראית כאילו נשאבה מ"טרף", נמשך בסיפור חייו של הגיבור הראשי לפני שקיבל את "עקיצת העכביש" שלו, עובר לדמות החדשה והמשודרגת ועל הדרך גם כמעט מתכתב באופן די מפתיע ואירוני עם הסרט "משודרג" (שיש לו סוג של טום הארדי משלו) ולבסוף העימות הגדול והבלתי נמנע עם הנבל של הסרט; בעיה בפני עצמה, מאחר ו"ונום" בעצמו מוגדר בתור נבל, ובכפוף לכך צריך לגייס נבל גדול הרבה יותר ממנו וזה הנוכחי של הסרט עובד במרביתו על הילוך נמוך למדי ולא מצליח לשלב להילוך גבוה, גם כאשר הוא מקבל את ההגברה הדרושה. בכל הנוגע להומור והחיבור לקהל דרכו, הסרט מצליח להמשיך את הליין הספיידרמני והדדפולי, שעבד במארוולים שאינם תחת מארוול בתור חברת ההפקה.

ולמרות המינונים הגבוהים למדי של ההומור, בחסות השיחות בין ונום לברוק, הסרט עצמו מוגדר תחת ז'אנר אימה, שזה נשמע כמו חידוש מרענן בעולם הקומיקס, אבל בפועל הוא לא מתפקד כסרט שמתכתב עם ז'אנר האימה, אלא אם זוקפים לזכותו דקה מצטברת של רגעים מחרידים ואימתיים. הגיבור שלו אינו באמת גיבור קלאסי והוא מרגיש כמו גרסה משונמכת מאוד של "דדפול", כאשר יש לו גם חוסר בעמדת הנבל, שאינו מוצלח במיוחד, אפילו האישה שלצד ברוק, לא מצליחה לשכנע, כאשר מישל וויליאמס מנפקת את אחת מההופעות הפחות טובות שלה לאחרונה ולבסוף ישנה גם העובדה שרק לקראת סוף הסרט מתגלה המוטיבציה של הגיבור לפעול בתור אחד כזה והיא...איך לומר? לא משכנעת כלל וכלל ואפילו נראית הזויה ודי מביכה.


(רוצי, תברחי מהתפקיד הגרוע הזה | באדיבות סרטי פורום פילם)

מה שנראה מבטיח מאוד, דרך הטריילרים, הולך ומתפתח לאט ובזהירות לכדי התדרדרות איטית וחסרת סימביוזה בין הציפיות לבין התכלס שהסרט מציג. הסרט דווקא נותן את הזמן לאדי ברוק ולגוש הנוזלי, שהוא ונום, להגיע לסימביוזה הרצויה ועם זאת ולאחר ההתכה והשילוב בין השניים ניכר שמעבר לדאחקות וקטעי אקשן מרשימים, האנטי-גיבור החדש של מארוול הוא לא כזה סיפור הצלחה מסחרר, כפי שאולי ציפיתם ורציתם שהוא יהיה. זה היה נראה הרבה יותר טוב דווקא לפני כחודשיים, עם הגרסה הצעירה יותר של טום הארדי (לוגאן מרשל-גרין) ועם היעדר הציפיות, בסרט האקשן העתידני המשובח: "משודרג", אשר בוים על ידי לי וואנל.

בסופו של דבר, התוצאה הסופית המתקבלת היא סרט קומיקס שלא יודע בדיוק מה הוא רוצה להיות. הוא רוצה להיות סרט מקור רגיל כמו כולם? רוצה להיות מיוחד כי מדובר בדמות מרושעת ורצחנית? הוא רוצה להיות מצונזר כמעט לגמרי מסצנות אלימות ובעל שפה נקייה יחסית? הוא רוצה להיות מצחיק כי ונום משמש בתור קול בראשו של אדי ברוק, שמספר בדיחות דדפול חצי אפויות ולא גסות? לא החליט לאן הוא רוצה ללכת ולמה באמת הוא רוצה להיות גיבור והנה נגמר לו הסרט, שגרם להנאה וצרימה משותפת ומרוב חורים היה קשה לראות את ה-ונום, שניסה להיות ייחוד ובסופו של דבר נותר ללא זהות.


(אתה תטנף על "כוכב נולד" באינסטוש, הבנת?! | באדיבות סרטי פורום פילם)

משפט על הסרט:
כאילו שלא מספיק לו, בשביל לצאת מהבינוניות של עצמו, "ונום" פתח את המסע בקופות בדפיציט, עקב העובדה שמעריציה של ליידי גאגא ניסו לסדר ל"כוכב נולד" ציון גבוה ופתיחה קופתית מוצלחת יותר וקטלו את הסרט ברחבי הרשת. מעבר לפרט הפיקנטי הזה, הסרט מתבוסס בבינוניות, ובעל עלילה גנרית ולא משכנעת, נבל לא מרשים ומוטיבציה לוקה בחסר עבור הגיבור. טעון שיפור.

משפט על הבמאי:
רובן פליישר, הבמאי של "זומבילנד" (ובקרוב "זומבילנד 2") המרענן ו"יחידת גנגסטרים" הפחות, מנסה להיכנס ליקום הקומיקס עם אתגר לא פשוט ותורם את חלקו לחוסר האחידות של הסרט ועם זאת לא ניקח ממנו קטעי אקשן מרהיבים, מרדף מכוניות ואופנוע נפלאים ותפלצים מרשימים למדי.

משפט על השחקנים:
טום הארדי, חביב האתר, כבר גילם נבל קומיקסי, כאשר נכנס לנעליי ביין ב"עלייתו של האביר האפל", שם גם סיפק את אחת ההופעות המרשימות של הסרט, אבל בסרט הנוכחי הוא לא נדרש לרתום את יכולותיו הדרמטיות ונראה כמו צל דהוי למדי של עצמו ואף רמז, בראיון לפני יציאת הסרט, שמרבית הסצנות הטובות בכיכובו ירדו בעריכה. מישל וויליאמס, עם אותו כנ"ל ואף פחות, כאשר היא מספקת הופעה משמימה ומאכזבת וריז אחמד, ובכן...אינו נבל אמיתי.

משפט על אורך הסרט:
אחד היתרונות היחידים שעוזרים לסרט להיות יותר נסבל הוא העובדה שהוא קצר מסרטי קומיקס רגילים ויורד מתחום השעתיים, גם אם מדובר בעשר דקות פחות.