"מפלצות בשלג": מסרים קבורים בשלג

חטיבת האנימציה של אולפני וורנר מוציאה סרטים מתקתקים, שנמצאים קצת מאחורי דיסני-פיקסאר, אבל בהחלט לאור הפיקסארים האחרונים, שהקפידו לא להתעלות לגבהים המוכרים, אפשר לומר שחטיבת האנימציה של האחים וורנר מקפידה לעשות עבודה טובה ולראייה הסרט הנוכחי, שהוא פשוט כיף ענק לילדים ולהוריהם, שימצאו לא מעט קריצות מכוונות אליהם, כמו גם מוסר השכל שמשתדל להתעלות מעל הבנאלי והילדותי. תוסיפו שירים נהדרים (וגם הביצוע המקומי עשה כבוד), כוכבים גדולים שהובאו לדבב את דמויות הייטים המצוירים ויופי של עבודת בימוי ואנימציה ותקבלו להיט סוף קיץ מצויר לכל המשפחה וכזה שבאמת, באמת כדאי לרוץ ולראות בקולנוע.


(טוב. אקסטרים לונג שוט ואז אתה נכנס בשאגות | באדיבות Tulip Entertainment)

מיגו הוא ייטי, שגר בכפר ייטים במרומי הר מושלג. הוא למד להאמין המון עובדות לא נכונות על חייו ועל חיי שבטו ולא למד שמותר לפקפק באף אחת מהעובדות, שבאופן סמלי, חקוקות על חלוקי אבן, אותן נושא שומר הסלעים הוותיק של הכפר בתור חליפה, בה הוא מתהדר בפני תושבי הכפר ובעזרתה הוא מזכיר להם את כל הכללים, החוקים, מה קיים ומה לא. אביו של מיגו מחליט ביום בהיר אחד כי מיגו צריך להתאמן ולרשת אותו בתור "הנותן בגונג" הרשמי של הכפר ומשם מתעופף מיגו למפגש עם היצור שלימדו אותו להאמין כל חייו כי אינו קיים: "האדם" או כמו שהייטים (המכחישים את קיומו) קוראים לו: "סמולפוט".

מצידו השני של המתרס עובד פרסי כל חייו בשביל להציג ולהציל בעלי חיים נדירים ומוצא את עצמו רודף אחרי עולם בלתי מושג של רייטיניג. בעולם בו הוויראליות היא מה שקובע ולא הרגש, היושרה והרומנטיקה הישנה, הוא מנסה את כל מה שהוא יכול בשביל להמשיך לתחזק את עצמו ואת תוכניתו. המפגש בין השניים הולך ללמד את שני הגיבורים זה על זה וכמובן כל אחד מהם ילמד קצת על עצמו. דרך המפגש בין שני הזנים מוצגת באופן נפלא, כאשר שניהם דוברים שפה שונה ולא מבינים איש את רעהו, אבל מוצאים את הדרך כיצד להסתדר.


(אז מה אתה אומר עושים עם הדבר הזה? | באדיבות Tulip Entertainment)

העובדה שמיגו מגיע לכפר ומנסה לערער את המאזן העדין של תושביו והאמונה השלמה שלהם במציאות אחת ויחידה מעניקה לו הגלייה מהכפר והוא רק רוצה לנסות ולהוכיח לכולם את צדקת דרכו ובעזרת חברים מהכפר הוא יוצא למסע על מנת לפגוש בני אדם ולהביאם לכפר, בכדי שיאמינו לו ולא יחשבו שיצא מדעתו. כמובן שבסופו של היום מיגו לומד משהו על עצמו, על האמת והמציאות שבמסגרתה הוא חי מאז נולד ומרחיב את אופקיו ואת גבולות העולם, במסגרתו הוא חי עד עכשיו. זה סרט מצויר שהוא סרט מסע, אבל התובנות והסאבטקסט המוצגים בסרט הם בעלי עומקים ורבדים רבים יותר מאשר בסרט מצויר פשטני לילדים.

הסרט קורא, באמצעות מיגו, לחקור ולנסות לערער על אמונות מיושנות על פיהם אנחנו חיים, אפשר לומר שמשרד הדתות ממוקם פה גבוה במצעד נושאי אות הקלון, באמצעות זקן השבט ושומר האמונות בעזרת אבנים הנושאות עליהן שלל חוקים שלא ניתן לערער עליהם. הרצון לנסות ולהשתחרר מכבלים עתיקים ומאמונות וותיקות בדרך כלל נדחה בבוז ואלו שמנסים לקרוא תיגר על אותן אמונות ישנות יוצגו בתור שוטיי הכפר ויתייחסו אליהם בביטול מסוים. כך גם בסרט הנפלא הזה, שוטי הכפר הם אלו שמנסים לבדוק כמה אבנים חקוקות אפשר להשליך למטה, אל מה שזקני הכפר לימדו אותם להאמין בתור תהום חסרת תחתית.


(ערב קריוקי. בורח, שלא יקראו לי לשיר | באדיבות Tulip Entertainment)

בני האדם בסרט מוצגים בצורה אמביוולנטית ולו על מנת שלפחות יושבי האולם הצעירים יידעו שישנה עוד תקווה, כיוון שבחלק מסוים בני האנוש מוצגים בתור מפלצות, לא פחות גדולות מאלו שהם רואים ביצורי השלג הלא מוכרים ולא צפויים. היצר התוקפני של האדם שוב מובא בתור הצד השלילי לסרט, שבו המפלצת המושלגת דווקא מוצגת בתור חסרת הישע והלא מובנת. הסוף של הסרט וזה לא יפתיע אף יושב מבוגר או צעיר, יהיה סוף אופטימי, אבל הדרך לשם היא דרך נפלאה, רצופת שירים נהדרים ואנימציה מוצלחת ובעלת אמירה מסוימת, גם אם לא מרעישה או חדשנית במיוחד, עדיין יש בה אומץ מסוים ויכולת לתקשר עם שני סוגי הקהלים באולם.

גם הסרט עצמו רצוף הומור שמשתמע לשני פנים ואפילו בעברית זה עובד לא רע. מהומור סלפסטיק ילדותי ופשוט ועד הומור סרקסטי ושנון, שבהחלט סחט לא מעט צחוקים מקהל ההורים באולם. ביצוע נהדר של במאי הסרט, קארי קירקפאטריק, שהצליח בצורה נפלאה לתזמן בין שלל האלמנטים ויצר ממש סרט מוצלח לכל המשפחה, בכל מובן המשפט ואין ספק שבכל בית אב יתחילו לצוץ דמויותיהם של מיגו, מיצ'י, גוואנג'י, קולקה ופלים בשלל צורות וגדלים, כיוון שללא צל צילו של ספק הסרט הזה הולך להיות הלהיט של חג הסוכות.


(נשבע לכם שהיה לו כזה גודל...של רגל | באדיבות Tulip Entertainment)

משפט על הסרט:
שלל מסרים חיוביים לילדים, מסרים חתרניים במידת מה עבור המבוגרים וגם מסרים משלתבים ומפייסים על כל האמור ומעל הכל סרט ילדים נפלא, מוזיקלי ויפיפה, שבאמת כיף ללכת אליו, עבור כל המשפחה.

משפט על הבמאי:
קארי קירקפאטריק בסרטו השלישי בתור במאי ואחרי שהיה כותב ראשי ללא מעט אנימציות מוצלחות. וויזואלית, הסרט מוצלח. מוזיקלית, הוא נשמע כמו חממה לכמה מהלהיטים העכשויים לבני הדור הצעיר וגם, כאמור, מוצלח בפינת המסרים לשלל הקהלים.

משפט על השחקנים:
צ'נינג טייטום מגלם את מיגו, זנדאיה את מיצ'י, ג'יימס קורדן את פרסי, קומון את שומר הסלעים ולברון ג'יימס מגלם את גוואנג'י ואפילו דני דה ויטו זוכה לתפקיד קטן בתור דורגל. בגרסה המקומית מדבבים, בין היתר: תמיר גינזבורג, נועה לפידות ועדן אלנה שרה את שיר הנושא.

משפט על אורך הסרט:
שעה וחצי קלילה, מהנה ועפה בזריזות. כמו שצריך להיות סרט ילדים ממוצע.