"קוסמים ליום אחד": הארי פוטר, (ב)קטנה

הסרט הראשון של סטודיו פונוק, שהוא נגזרת כמעט ישירה של סטודיו ג'יבלי המפורסם, אותו ג'יבלי שיוסד על ידי הייאו מיאזקי, גאון האנימטורים, המפיק והבמאי המפורסם של כמה מיצירות האנימה הגדולות ביותר, אשר פרש מהאולפנים בשנת 2014 ובעצם כך נתן את הסימן לעצירת הפעילות, באופן זמני, של האולפנים. העצירה הזו גרמה לצלע לא פחות חשובה, יושיאקי נישימורה, לצאת ולהקים את אולפני סטודיו פונוק. נישימורה, אחד המפיקים הבולטים בג'יבלי ייסד את היורשת והסרט הראשון שהמותג החדש הוציא תחת כנפיו עושה רושם שהולך בדרכים מבטיחות, גם אם עדיין לא מתקרב לרמתם של הטובים והגדולים של ג'יבלי.

הטריילר והדרך לפיתוי הצופים מבטיח חוויה קרובה ל"הארי פוטר" ואכן, לפרקים זה מרגיש כך ולפרקים מסוימים ורבים זה גם מרגיש כמו לא מעט מהיצירות הפנטסטיות שג'יבלי ייבאו ואיך אפשר שלא, כאשר אחד האנימטורים הראשיים בסרטים של מיאזקי, הירומאסה יונביאשי, הוא הבמאי בסרט הנוכחי. יונביאשי שצמח דרך "הנסיכה מונונוקי" בתור בורג קטן בצוות אנימטורים, פילס דרכו הלאה בתור אנימטור ל"המסע המופלא" והגיע לשיאים בתור אנימטור ראשי ב"טירה הנעה" ו"פוניו" וכעת זהו סרטו השלישי, בתור במאי וניכר כי דווקא בתפקיד הזה הוא עוד צריך להשתפשף בכל הנוגע לנראטיב והעלילה.


(בוא מיצי, נחלוק ארוחת ערב יחד | באדיבות בתי קולנוע לב)

"קוסמים ליום אחד", כשמו (כמעט) כן הוא, כאשר מארי, כוכבת הסרט ובעלת האחוזים הגבוהים בשם הסרט המקורי (Mary and the Witch's Flower), הופכת לקוסמת ליום אחד (ועוד טיפה) והעלילה מתכווצת למימדים לוחצים מדי אפילו עבור סרט ילדים ארוך יחסית. יונביאשי מייצר גיבורה חד פעמית עם עלילה כמעט חד פעמית וכזו שממש לא יכולה להצדיק השוואות אמיתיות לאפוס ההארי פוטרי, מעבר למספר מועט של רפרנסים והרגשה שהנה זה כמעט שם וכמעט נוגע, אבל זה עדיין ממש לא. עם זאת, נראה שהבמאי חסר הניסיון, מוצא את עצמו שובה את ליבם של הצופים הצעירים וקולע עם חוויה ויזואלית, צבעונית, מרשימה ומסונכרנת היטב.

גם אם קצת קשה להתחבר או להזדהות עם הגיבורים או שקצת עמוס וגדוש מבחינה עלילתית, הרי שאפשר בהחלט לשקוע אל תוך הספה באולם הקולנוע ופשוט להישאר מהופנטים לחוויה הוויזואלית-ווקאל ית המשלבת קסם ילדותי, שבקלות גם יכול לשבות את ההורים ומי מהם שסימן בחייו את יצירותיו של מיאזקי כאבני דרך חשובות יכול בהחלט להתפעל מהעושר המאויר שמעניק בן חסותו למסך הגדול, גם אם אינו מצטיין בכל הפרמטרים, יונביאשי צולח בהצלחה את המבחן השלישי ואיתו אולפני פונוק, אשר עבורם זהו ניסוי כלים ראשון, לפני שממשיכים ליצירות נוספות.


(ו...הופ, אנחנו חברים הכי טובים תוך יומיים | באדיבות בתי קולנוע לב)

עלילת הסרט אינה סבוכה מדי, מבוססת על ספר משנת 1971 ומספרת על מארי, אשר גרה בבית דודתה ו...משתעממת בחודשי הקיץ והחופש, טרום תחילת הלימודים. מסע בחברת חתול אל נבכי היער מוליכים אותה אל פרח קסום ומשם הרפתקאה כמעט חד פעמית, אשר כוללת דמויות מועטות מהסביבה הקרובה והמוכרת לה וכוללת מעוף על מטאטא וביקור בבית ספר קסום לקוסמים צעירים, נשמע מוכר? סיפור החיבור של מארי עם פיטר בעצם מתמצת את צמצום הזמנים של הסרט עצמו, כיוון ששתי הדמויות לא מקבלות הרבה זמן להתבשל זו עם זו ונוצר חיבור מהיר, שיוצר עלילה מואצת ופעולות מהירות, כמו גם עם מר פלאנגן החביב ויריביה של מארי, בדמותם של מאדאם ממבלצ'וק ודוקטור די, שנשבם בקסמיה המהירים של מארי מחד גיסא ורוצים לשבות את קסמיה מאידך.

הצפיפות העלילתית, שמגדיר הסרט, גורמת לניתוק ואין ספק שדווקא בסרט מהסוג הזה, זמן ארוך היה משרת היטב את כל הצדדים, כמובן אם מוציאים מהמשוואה ילדים, על אף שהסרט הזה בעיקר נוצר עבורם, כיוון שהוא כולל את כל המרכיבים, מעבר לסאונד ואנימציה מרהיבה. הסרט כולל סיפור קסום, מקום קסום וחלומו של כל ילד; להיות קוסם ליום וחצי. עם כל הנאמר, צריך להדגיש דגש כפול ומכופל על כך שהסרט אינו מומלץ לילדי גן רכים וגם הג'וניור שישב לצד כותב שורות אלו הרגיש שזה טיפה יותר מדי בשבילו בשלבים מסוימים, אך אין ספק שילדי בית הספר ומעלה יוכלו להנות בצורה חווייתית וכנראה גם לעכל את האלמנטים היותר מלחיצים בסרט.


(איך מורידים את החינה הזו מהידיים?! | באדיבות בתי קולנוע לב)

משפט על הסרט:
קסם וחוויה (כמעט) לכל המשפחה. מכיל כל מה שסרט אנימה מצויר צריך להכיל, עם דגש גדול על עושר צבעוני ועלילתי, לוקה בלא מעט פרטים, אך לא גורע במאומה מהתוצאה הסופית, הנהדרת.

משפט על הבמאי:
כאמור, זהו סרטו השלישי של יונביאשי ונראה שהוא הולך למקומות מבטיחים ומשלים שני עשורים של עלייה אקספוננציאלית בקריירה ובמגוון תפקידים בהפקת הסרטים.

משפט על השחקנים:
בגרסה האנגלית גברת ממבלצ'וק דובבה על ידי קייט ווינסלט, דוקטור די על ידי ג'ים ברודבנט ואילו פלגנן היה יואן ברמנר הנהדר, בגרסה המקומית קיבלנו בעיקר את משי קליינשטיין והיא ביצעה את העבודה על הצד הטוב ביותר והחזיקה סרט שלם עם תחושת דז'וו לדיבובים קלאסיים מפעם.

משפט על אורך הסרט:
שעה וארבעים שהרגישו ארוכים לגיל הרך, אבל עבור הקהל הבוגר יותר, ניכר היה כי חסרה עוד קצת עלילה וגם המשפט בסוף, אודות הקוסמות ליום אחד, לא ישכנע אחרת.