"הנוקמים: מלחמת האינסוף": הראמבל של מארוול

עשר שנים. 18 סרטים. הרבה ז'אנרים, שהם מעבר לאקשן ובניית יקום מרשים, שהוציא את הקומיקס משלטון הבלעדיות של הגיקים אל נחלת הכלל. אחד הסרטים המצופים והמדוברים ביותר, כאשר היקום של מארוול המשיך להזיז את כל הכלים שלו לעבר המאבק הגדול מכולם: מלחמת האינסוף והקרב העצום על הגלקסיה. זה היה סרט, שכבר לפי הטריילר היה ברור שכמעט ולא יהיו דמויות מהיקום הרחב של מארוול, שאינן שותפות לו. היה ברור לכל שאף אחת מהדמויות לא תקבלנה פוקוס אישי וארוך, אבל ממתי אצל הנוקמים יש פוקוס של יותר מכמה דקות לאחד מהגיבורים?


(הנה עוד שיתוף פעולה חדש של ת'ור | באדיבות פורום פילם)

פתיחת הסרט לא סימנה משהו אחר חוץ מרצינות תהומית, כאשר ת'אנוס הגיע לאנוס את הגלקסיה ואינו מרחם על אף גיבור שיעמוד בדרכו, הוא הסתמן בתוך דקות בתור הנבל המושלם, שמטרת העל שלו איננה לשלוט בעולם, אלא להביא לאיזונו. שלל כוכבים מתפוצצים באוכלוסיה, העוני והרעב הם סממנים, במספר כוכבים לקראת קריסה ות'אנוס יודע בדיוק כיצד ניתן להביא עולמות שלמים לאיזון - בהשמדתם. הוא מפוצץ בכוונות "טובות" ורוצה בהחלט לממש את כוונותיו דרך מחיקת פיצוץ האוכלוסין במין פיצוץ מבוקר משלו. רק ת'אנוס יביא שלום ואפילו לא דרך מלחמה.

ת'אנוס רוצה להשיג את ששת אבני האינסוף, אבנים בעלות השפעה קוסמית על היקום, שכמעט כולן נחשפו במהלך הסדרה וברגע שכולן יהיו ברשות ת'אנוס, על כפפת האינסוף שלו, הוא יוכל לבצע את זממו ובנקישת אצבע יצמצם את אוכלוסיית היקום בחצי, בכך יפתור את הבעיה המרכזית של היקום העמוס הזה. עשר שנים לאחר הקמת היקום של מארוול, יוצריו גם מכניסים לפעולה דמות שבסך הכל מנסה לצמצם ולהקטין את פעילותם, לאחר 18 סרטים, במסגרתם לא חוו נפילות ובעצם כך להמשיך ולהקטין את הסיכון לכישלון מארוולי עתידי.


(לא תאנוס! | באדיבות פורום פילם)

ת'אנוס מצליח לחדור מתחת לורידים של כל גיבורי העל של מארוול ו(כמעט) כולם יוצאים למסע שינסה להשיב את הסדר על כנו, דרך הגנה על האוכלוסייה או מרדף אחרי ת'אנוס ושליחיו בשביל לנסות ולהציל את היקום, כי כדור הארץ כבר לא מספיק בשביל לייצר מוטיבציה עבור גיבורי העל לבדו. גיבורי העל של "הנוקמים" ועוד חברים חדשים נפגשים במספר מסעות, אשר הולכים ומצטלבים לכדי המאבק הגדול מכולם, שלא יתבצע הפעם ביחד, אך הם שוב מוכיחים שגם לחוד הם יודעים לייצר רגעי מתח, דרמה ובעיקר אקשן טהור ומזוקק היטב.

לאחר עשור, שנחתם (בינתיים) עם הסרט ה-18 של יקומה העשיר של מארוול, אפשר לומר שהסרט הנוכחי עשה קפיצת מדרגה אמיתי לליגה של הגדולים, כאשר סוף סוף הציג את הנבל המושלם, שמעבר לכך שהוא רוצה להביא איזון לעולם, הוא מאוזן בעצמו ולא דוגל בהרג לשם ההריגה. אין לו רגש מחד גיסא ויש לו טונה של רגש מאידך גיסא. ג'וש ברולין מגיע לפיק של הופעה דווקא כאשר הוא לא באמת מראה את פניו, אלא מזקק את רמת המשחק לכדי שלמות, דרך דמות מורכבת, ששולטת באחוז לא קטן מהסרט האפי והארוך הזה.


(אפילו שכחנו לרגע ש"גרוט" פה והוא נהיה טינאייג'ר | באדיבות פורום פילם)

למה אנחנו מדברים על "שר הטבעות" בכותרת המשנה אתם עדיין שואלים בוודאי? בתום הסרט הראשון של "שר הטבעות" העלילה החלה בפיצול והסרט הנוכחי של הנוקמים עושה את אותו דבר עם אורך שכבר מתחיל להזכיר את האפוס האגדי של טולקין את פיטר ג'קסון, כאשר הגיבורים יוצאים למסע מפוצל, בעוד חלקם מכירים ממפגשים קודמים וחלקם נפגשים לראשונה ומבינים שגודל המטרה המרכזית חייב לאחד ביניהם לכדי עבודה משותפת ו-ויתור על חלקם האישי בעלילה ובמסע המורכב לעצירת תוכניתו של ת'אנוס.

הגודש העלילתי לעיתים נראה עמוס מדי, הפיצול לעיתים מעיק, אבל פתאום זה מכה בך, שאותם האלמנטים מבוצעים בצורה מעוררת התפעלות ומאז הטרילוגיה של פיטר ג'קסון, אף אחד לא הצליח (ולא הרבה ניסו) לייצר תרכובת כזו בהצלחה. "הנוקמים" הנוכחי לא רק מבצע את הזגזוגים הללו בהצלחה מעוררת השתאות, אלא מיטיב להיות סרט מפוקס, שלא מוותר על האקשן המרהיב שלו ועל הרגעים הקומיים המזוקקים שלו, אשר בכל פעם יוצרים את האיזון הזה שת'אנוס מחפש, לסרט שהופך לרציני לעיתים ויוצר רגעים קומיים משובחים, החל מהציניות האיירון מנית הקלאסית, דרך התמימות הפארקרית המבדרת, דרך ההומור הייחודי של אל הרעם וכלה בוולגריות המעודנת של שומרי הגלקסיה.


(יש לכם עוד מקום שם בשורה האחרונה? | צילום עצמי)

הסרט הזה משתמש במנעד הסוגתי הרחב שהציג עד כה היקום הרחב (מאוד) של מארוול. אתם תצחקו, תחושו צער ועצב, רצינות וציניות והכל עטוף באריזה גדולה, צבעונית ובועטת באורך שעתיים וחצי של אקשן טהור. המעריצים המושבעים, שהתחפשו ל(כמעט)כל הדמויות בסרט ואלו שישבו בשורות האחרונות (והשמורות היטב להם) בהקרנת טרום הבכורה לא ידעו נפשם מרוב אושר וכנראה שיצפו בסרט עוד פעם או פעמיים בקולנוע. הגיקים המחופשים הריעו מהרגע שהמסך הציג את אזהרת הצילום ועד לדמות האחרונה שנכנסה בפעם הראשונה, למה שנראה כמו "רויאל ראמבל" של גיבורי העל.

סוף הסרט ולא, זה לא רגע של ספויילר, הוא סוף שגורם ללסת להיפתח קצת יותר משהיא נשמטת. הרבה קריאות רמות ושקטות של What The Fuck בשלל שפות וסגנונות יישמעו באולם בו תצפו בסרט, כולל מפיכם שלכם. אי אפשר להישאר אדיש לעלילה, להמשכה ולסיומה, אבל אפשר להאמין שהאינטרנט הולך לגעוש "משחקי הכס" סטייל, בימים הקרובים ושבעת הסרטים מחוסרי הכותרת לשנים הקרובות לא יפזרו את הערפל שהשתרר בסיום הסרט הנוכחי. אתם הולכים להנות, להימתח ולסבול בו זמנית וכן, אלו הנוקמים שהולכים להעביר אתכם את המנעד החושי הזה בשעתיים וחצי כמעט חסרות תקדים.


(הנה הם באים - "הנוקמים" המגניבים | באדיבות פורום פילם)

משפט על הסרט:
מתחיל ב-WTF, נגמר ב-WTF. מקבל השוואות שלנו לאחת מהטרילוגיות הדגולות בכל הזמנים ועומד בכל האתגרים שהציב לעצמו, כולל הייפ פסיכי וטריילר קצת פחות. עמוס, מעייף, מתיש, מהנה, מרשים, מפעים. עוד פעם אחת נקרא לו בכינוי שהמציא האתר - "הראמבל של מארוול", רק כי זה כיף בדיוק כמו הסרט.

משפט על הבמאים:
האחים רוסו, שביימו את שני סרטי "קפטן אמריקה" האחרונים בהחלט רכשו מיומניות עבור הסרט הנוכחי, בעיקר בהתנגשות החזיתית של "קפ" מול טוני סטארק. הם מצליחים לחמוק מעל ומתחת לכל המכשולים שהציבו לעצמם, כאשר ההצהרה על הסרט הטוב ביותר של מארוול שוב מרחפת והם לגמרי עומדים בה.

משפט על השחקנים:
אין מצב להתמקד אפילו באחד ויש פה כל כך הרבה. 67 דמויות ולא מספיק זמן עבור כולן (נרחיב בפסקה מתחת), כאשר רק המרכזיות-מרכזיות מקבלות קצת יותר, אבל ממש קצת יותר. אפשר לסכם ולומר באמת ברבע משפט שכל שחקן יוצק לכל דמות את המקסימום ואת ההופעה הטובה ביותר שלו עבורה.

משפט על אורך הסרט:
בהחלט עקב אכילס רציני ומתיש. אבל נוכח העובדה שמדובר פה באפוס קולנועי, אפשר להבין על מה ולמה שעתיים וחצי ירתקו ויתישו אתכם בו זמנית. אי אפשר לספר את סיפור כל הנוקמים ומעבר להם במעט זמן, אז שעתיים וחצי נראית כמו מסגרת הגיונית בשביל להיות הכי ממוקד שאפשר, ביחס לערימות העלילה והדמויות.