"ווסטוורלד 2": נקמה היא מנה, שיש להגיש קרה

טלוויזיה
משך עונה שלמה התבשלו כל הדמויות של ווסטוורלד. התעוררו מהחלום לאותה מציאות, כאשר ערב לפני כן נהרגו. בכל פעם פיסה חדשה הצטרפה לתצרף והכל היה מוכן לעונת הנקמה, שנפתחת בפרק שכל כולו עליונות הרובוט על האדם.

"ווסטוורלד 2": נקמה היא מנה, שיש להגיש קרה
"ווסטוורלד 2": נקמה היא מנה, שיש להגיש קרה

זה היה בסוף שנת 2016. פרק סיום העונה הראשונה של ווסטוורלד התפרץ וטבח בכל יושבי הפארק; מארחים ואורחים. אף אחד לא היה חסין, המארחים סוף סוף קמו על יוצריהם, עם עיניים יוקדות מנקמה ונקמה היא שם המשחק בפרק הראשון של העונה השנייה, שאומנם מתרחשת כמעט שנה וחצי אחרי זו הראשונה, אבל בפועל ובטיים ליין של הסדרה עברו אולי בקושי שבועיים וחצי. עם פתיחת הפרק, חוזרים קצת אחורה - דולורס (אוון רייצ'ל ווד) פוגשת בברנרד (ג'פרי רייט) ושואלת אותו שאלות קיומיות על חייו, הוא מביע חשש מהכיוון אליו דולורס הולכת ומתפתחת (כפי שקרה בפועל) וזהו הרמז המרכזי לעונה הנוכחית וגם המפגש היחידי שתראו משתי הדמויות המרכזיות הללו בפרק הראשון, כאשר בפועל כל אחת עוזבת את הפרולוג הקצרצר הזה והולכת לדרכה.

ברנרד יוצא לשוטט במסע מבולבל ובשני קווי עלילה שונים עם תחילתו של הפרק הראשון, על מנת לשחזר רסיסי זיכרון ממה שקרה לו לאחרונה, בעודו יודע שהוא כבר לא אחד מיוצרי הפארק האמיתיים, אלא שיבוט רובוטי אשר מנסה למצוא משמעות והבנה בנוגע לעצמו. חצוי ומשוסע, מבולבל, מפוזר ומנסה לאחות את כל סך חלקי הפאזל שמתרוצץ לו בראש, הוא מסתובב עם גברת שארלוט הייל (טסה תומפסון), שמקשה עליו עוד יותר את ההבנה בנוגע לכל מה שמתרחש בפארק ובחלק עלילתי אחר (בתחילתו וסופו של הפרק) הוא נאסף על ידי קבוצת מאבטחים, שמנסה להציל את אורחי הפארק וגם מנסה לאסוף שביבי הבנה, דרך ראשו המתוסבך של ברנרד, בנוגע לגורל המארחים והאורחים, בעודם מפלסים דרכם ביריות אל ראשי המארחים בפארק.


(כן, בדיוק שם תפוס לי רצח | John P. Johnson, באדיבות yes)

דולורס. היא ולא אחרת. השילה מעצמה כל גרם של תמימות והיא כבר עמוק בתוך מסע נקמה והרהור משולבים. היא מבררת עם יוצרי ועובדי הפארק לגבי משמעויות החיים, מתפלספת ללא הרף באוזניו הערילות של טדי (ג'יימס מרסדן) ומתכווננת אל עבר המשך המסע המורכב שלה לכיבוש היעד הגדול מכולם - העולם האמיתי. היא סיימה את הטרנספורמציה מנערה מארחת ומסבירת פנים לכל אורחי הפארק לכיוון של מארחת מהגיהנום, שלא בוחלת ביריות מרובות אל עבר כל עובד שרק הקליק על העכבר פקודות זיכרון ישנות למוחה המתוכנת.

וויליאם המבוגר (אד האריס המרשים) נמצא בתחילתו של מסע חדש, לאחר שפיצח את המבוך, הוא מקבל על עצמו משימה חדשה ומוכיח שוב שהרעב שלו לא יודע שובע. הוא כבר לא יורה ולא נורה חזרה, הוא בסכנת חיים אמיתית וזה ממריץ ומניע אותו לצאת לדרך חדשה. הוא פוגש רסיסי זיכרון מתוכנתים של פורד, בדמותו הילדותית (מה שבינתיים מוציא את אנתוני הופקינס מחוץ למשחק ולהשתתפות בסדרה) ובגדול דורך במסלול חדש, לא נודע, מאתגר וכזה שמייצר עבורו דרייב חדש לחיים בתוך העולם שלא רצה לעזוב, גם לאחר שהחידה הגדולה, אחריה רדף - נפתרה.


(כבר לא חסין כדורים | John P. Johnson, באדיבות yes)

אבל מה שנראה כמו הקו העלילתי המבטיח ביותר בעונה הנוכחית וגם הותיר את אותו הרושם בסוף העונה הראשונה, הוא קו העלילה של מייב (טנדי ניוטון), שמעבר לנקמה גם שמה לעצמה מטרה והיא להשיב את בתה האובדת, לחיקה. מסלול עם פיצוץ מותנה בסופו, כי ברור לכל בר דעת שניסיון לחפור בעבר ולמצוא דמות, שכנראה גם הוצאה מהעלילה, יכיל בתוכו אכזבה מרה. העלילה של מייב מרתקת, לא בגלל העובדה שהיא מחפשת התרה אישית לעצמה, אלא בגלל שהיא מטיילת עם הניגוד המושלם שלה - לי סייזמור; המתכנת התחמן והפחדן, שאומר לה מה שהיא רוצה לשמוע בחלק מהזמן, על מנת להציל את עורו וגם לראות איך הוא יוצא מהפלונטר.

מייב והקטור (רודריגו סנטורו) חוברים לכדי מסלול משותף פעם נוספת, שאיתם ספק ילדון, ספק מטען חורג, שיימצא לו שימוש אחד בלבד. השילוב והכימיה בין שתי הדמויות המנוגדות של מייב וסייזמור יוצר שילוב מרתק בעת הצפייה במסך, בניגוד לשאר קווי העלילה שנותרים מעניינים, אבל לא מצליחים לחרוג מהקו העלילתי המרדים משהו, עליו נעה ונדה הסדרה בכל העונה שעברה, כאשר העונה הראשונה הייתה מן בנייה עומדת במקום עם התפתחויות מועטות ושיאים ספורים מדי כמה פרקים, גם העונה השנייה נראית אותות דבר בפרק הפתיחה.


(בוא ותביא את התיק שלי | John P. Johnson, באדיבות yes)

מעניינת, פילוסופית ומהורהרת עד אין קץ, אבל משמימה בלא מעט משלביה, אם לשפוט על פי הפרק הראשון של העונה השנייה. יוצרי הסדרה - נולאן וג'וי ממשיכים להרשים את הקהל עם הפקת ענק וקאסט יוצא דופן ואיכותי, השניים משתמשים בפסקול נפלא, על בסיס העקרונות של העונה הראשונה, אבל עם זאת משאירים לא מעט חלקים אניגמטיים וקשים לפיתרון. יותר מדי אניגמטיים, פחות זורמים ולא מעט תקיעות וחריקות בגלגלים, עד שכל נראטיב וכל קו עלילה ניעור לחיים. הצופה הפשוט רק מחכה להתפתחויות, בעודו מנסה להיזכר בעצמו (כמו ברנארד) בפרטי הפרטים של העונה הראשונה, שבנו את כל חלקי העלילה המשתנים של העונה הנוכחית והנה תם לו הפרק הראשון של העונה השנייה עם פיצוץ מחשבתי, המון שאלות, מעט תשובות והמון ניסיונות וקריאה לעזרה מהרשת.

העונה השנייה של "ווסטוורלד" מבטיחה הרבה וכנראה שגם תקיים. היא לוקחת את גיבוריה מהשלב הוודאי, בו הם היו שרויים בתחילת העונה הראשונה, אל עבר כיוון עלילתי שונה, שהתוותה להם סוף העונה הראשונה. הדמויות התעגלו, השתנו והתפתחו, הן נעות בכיוון שונה מזה בו הם נעו בתחילת העונה הראשונה ומסתובבות אל עבר מסע חדש, מאתגר ומתסכל בו זמנית עבורם ועבור הצופים, שכנראה יצטרכו להמתין שוב בסבלנות עם פרקים באורך של שעה פלוס, שיתישו וירשימו כאחת ורק החזקים ייצאו מחוזקים וכנראה גם מרוצים.
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
 — לפני 6 שנים
סדרה חלומית. אין משהו טוב יותר מזה על המסך כרגע >פרק 7!
כתוב תגובה משלך על "ווסטוורלד 2": נקמה היא מנה, שיש להגיש קרה
1
סרטים בקולנוע