"המעניש": תאכל אבק, דרדוויל

זה כמעט היה חסר תחרות. המעמד של הסדרה הכי טובה של "מארוול" אצל נטפליקס, אבל זה היה ברור שהשטן האדום מהלס קיצ'ן הולך לאבד את הבכורה הבלתי מעורערת שלו, בין סדרות הגיבורים, לדמות היחידה שהיא יותר קרובה לנבל. ג'ון ברנטל ו"המעניש" שלו גנבו כל שביב תהילה בעונה השנייה של "דרדוויל" ומהרגע שהוכרז כי "נטפליקס" עובדת על הפקת סדרה חדשה, ש"המעניש" הוא הגיבור הראשי שלה, היה ברור שזה הולך להיות נהדר והחומר הכי טוב ואולי גם הכי שונה ממה שניפקה "מארוול" ליקום הסדרות, שטווה עבורה נטפליקס בבינג'ים שלה.

השטן האדום מהלס קיצ'ן הוכיח בעונה הראשונה שאפשר להפריד בסדרת קומיקס את המילה "על" מהמילה "גיבור" ועם מסיכה שחורה, עיוורון מלא והמון סצנות אומנות לחימה משובחות הוא כבש את הטלוויזיה ונתן לנו עוד מאותו הדבר בעונה שנייה, שהתחילה לגלגל את ה"על" אל ה"גיבור" עם תלבושת אדומה ומצפון מחליא, שגורם בעיקר לרפלקס ההקאה לעבוד שעות נוספות. דרדוויל יצא חננה רציני מהעונה הזו ופרנק קאסל גנב לו את הבכורה בהשבת הצדק, בסגנון אלים, מדמם וצורח נקמה.


(יש למישהו מפית? התלכלכתי טיפה | צילום: IMDB)

בין "דרדוויל" ל"מעניש" צצו להם כל מיני "איירון פיסט", "לוק קייג'" ו"ג'סיקה ג'ונס", שרק הדגישו עד כמה כוחות העל עוד זורמים בדמם של גיבורי הסדרות מאת "מארוול", אבל "המעניש" נתן חיתוך מדויק לקו העלילה הבידיוני והותיר אך ורק ריאליזם מדמם ולא מתנצל. כן, הוא היה צריך כנראה למות בכמה שלבים במהלך הסדרה שזה כבר היה נראה יותר מדי, אבל הורגלנו לכך אצל "דרדוויל" והוא בכלל לא אמור לראות כלום, בטח ובטח לא להילחם ולהביס כפי שהוא מורגל לעשות, אז נסלח ונשכח אצל פרנק קאסל מהר יותר מאשר הפצעים שלו מחלימים.

את סיפור המקור של קאסל כבר למדנו מהעונה השנייה של "דרדוויל" ולא היה צורך להרחיב יותר מדי, אבל היו קצוות פתוחים שהיה צריך לקשור ועל כן הגיע הפרק הראשון, שהיה תלוש למדי משארית הסדרה, אבל ביצע קישור הגון והגיוני בין סיום העונה השנייה של "דרדוויל" לבין תחילת דרכו של "המעניש" בתור סדרה חדשה בשטח. עם התקדמות הפרקים אפשר היה להבין עוד ועוד שהסדרה הולכת להתמקד בנושאים ריאליסטיים וכאובים, שעדיין רלוונטיים ולא משו מסדר היום במציאות האמריקאית ובכלל.


(ממתי גיבור צריך אפוד מגן? | צילום: IMDB)

קאסל הוא פשוט חייל לשעבר, כזה שמתקשה להשאיר מאחוריו טראומות מתקופת הצבא ועל אחת כמה וכמה שאנשים עבורם ועימם עבד חיסלו את משפחתו. טראומות מאפגניסטן, פיקוח ובקרה על מכירת נשק, אפקט "האח הגדול" וכמובן שחיתות ממסדית, שמובלת על ידי אנשים שחוש הצדק שלהם נרמס כל עוד מדובר בטובתם האישית והם מומחים בתירוץ מעשיהם בנימוק ההגנה על החברה האמריקאית וכמובן ההגנה על מקום עבודתם, המשרת את אותם אמריקאיים, שרק צריכים להמשיך לישון בנחת ולא לדעת כלום.

קאסל סיים לנקום במי שרצה, אבל אז מגיעה פרשת "אחמד זובייר" והאובססיה של הסוכנת דינה מדאני (אמבר רוז רווה), שהפיקנטריה אצלה היא ארץ המקור שלה (בעיקר בזכות ההופעות של מי שמגלמת את אמה בסדרה - השחקנית האיראנית שורה אגדשלו) ורצונה לדעת מי הרג, מי כיסתח ואיך פרנק קאסל קשור לכל זה. על הדרך גם קרן פייג' (דברה אן וול) תצוץ להופעות אורח קריטיות ומשובחות על מנת לעזור להתוות את קו העלילה, נפזר מעל עוד רוח רפאים של אדם "מת", קצת אנשי צבא לשעבר, שקשורים לאותה הפרשה ולפרנק קאסל וקיבלתם עלילה מרתקת, על אף איטיותה ותכלית חדשה לחייו של קאסל.


(היי, גם קרן פייג' כאן. שוב. | צילום: IMDB)

אז אחרי שקאסל נופק לצופי "דרדוויל" כזאב בודד, אלים, פסיכוטי עם יצר נקמנות שמכלה אותו מבפנים וכלפי חוץ, הגיעה העונה הנוכחית של "המעניש" בשביל לזרוק קצת עדנה ורוך בתוך יצריי הנקמה שאפיינו את קאסל. הוא חולם והמון, אבל לא חלומות שמישהו היה רוצה שיצוצו לו במהלך הלילה, הוא אנושי ומעבר ליצר הנקמה הוא גם מוכן לפזול לצדדים ולקבל שהרג אינו התשובה המוחצת להכל, אבל נחשו מה... הוא ימשיך לשחוט את מי שיעמוד בדרכו למטרה, הוא יפתח רגשות שלא ירצה עבור אנשים נוספים, שיוכיחו לו שיש לו עדיין מספר דברים להפסיד והוא יוכיח, בתהליך עגול ואיטי שהוא דווקא יכול לחזור ולעבוד כחלק מצוות.

האיש שלצידו, ליברמן (אבון מוס-בכרך), שהמכנה המשותף היחיד בין השניים הוא העובדה ששניהם נותרו במעמד רוחות רפאים - חיים מתים בעיר ניו יורק. ליברמן הוא בדיוק האנטיתזה של קאסל, אנליסט חננה שיודע להפעיל מחשב, מערכת היחסים והכימיה בין השניים הן בבחינת בינגו נוסף שיוצרי הסדרה יוכלו לסמן V עליו. ליברמן חושב, פרנק יורה. ליברמן מכוון, פרנק מתחמק (ויורה) וכן הלאה. לשניים יש את אותן המטרות, אבל לכל אחד אמצעי שונה ורעיון שונה כיצד ליישם ולהשיג את אותן המטרות, לליברמן יש מה להפסיד. לקאסל, כידוע, אין.


(ה"אישה" שאיתו. השותף "המצויד" | צילום: IMDB)

היריבים של קאסל הם נבלים מהסוג החדש והמודרני; סוכן בדרגה בכירה שלא מלכלך את הידיים ושולט על מרבית הפעולות מרחוק וחייל לשעבר, שלקח את הכיוון ההפוך מזה שהיה לקאסל, אבל מיישר קו עם זה הנוכחי של קאסל בתור זאב בודד, שממש אין לו מה להפסיד במציאות החיים שיצר עבור עצמו וזהו ככלל, אחד מהקווים המנחים החזקים יותר של הסדרה - ההתבוננות פנימה אל יוצאי ומצולקי צבא אל מול מציאות וחברה שזנחה אותם ושכחה את פועלם, ברגע שפשטו את המדים וכיצד הם מתמודדים עם המעמד החדש בתור שוליות של החברה, מעמד זניח שלא הכירו לפני כן, כאשר היו כלים יעילים בהגנה על האומה האמריקאית.

ובסופו של דבר ואחרי הכל, אחרי שלל הנושאים החשובים שנטחנים במהלך הסדרה, אחרי האיטיות היחסית וההתבוננות המקסימלית שיש לסדרה אל תוך דמויותיה, אפילו שממש רציתם שהיא תפגיז אתכן בהמון סצנות אקשן, יש את עניין שני השחקנים שמוליכים אותה מעל הכל לעונה נפלאה ועוזרים לכל האלמנטים להתחבר יחד לכדי אחת הסדרות היותר טובות שנעשו לאחרונה והמובילה החדשה של מארוול. ברנת'ל ובארנס מגדירים מחדש לא פעם ולא פעמיים את המושג "צ'ילבות". כל אחד מהשניים מעניק הופעות אישיות לפנתאון, ביחד ולחוד ומזקקים את הכל לכדי שני פרקים אחרונים שהם בגדר של פיצוץ עוצמתי רגשי בקרב הצופים של הסדרה.


(בעבר היו זמנים... שהיינו חברים | צילום: IMDB)

העונה הראשונה של "המעניש" ממשיכה בקווים רבים שאפיינו את אחיותיה, אבל היא לומדת מהרבה פגמים של שאר הסדרות וטיפלה בהם בטיפול הסרת קוסמטי טרום עלייתה ומעל הכל היא פשוט מדממת יותר, מתנצלת פחות וגם אם יש ניסיונות להכניס קצת מוסר, אין ספק שהיא בועטת בהרבה עקרונות שניסו לצוף מעל המים אצל מקבילותיה ובעזרת כל אלו היא כובשת ובצדק את המקום הראשון של סדרות מבוססות קומיקס של חברת מארוול.