"לנשום": ולא לפספס אף רגע

"לנשום" מתחיל באהבה ממבט ראשון. כמה פשוט וכמה מוכר ובכל זאת שום דבר לא יכין אתכם למה שקורה אחר כך. בחורה צעירה בשם דיאנה תופסת את תשומת לבו של עלם צעיר בשם רובין וכבר באותו היום השניים נפגשים לדייט הראשון שלהם והשאר כמו שאומרים היסטוריה. יותר נכון היסטוריה שלהם אבל תחילת הסיפור שלנו.


(אנדרו גארפילד וקלייר פוי בכימיה מהפנטת | קרדיט: יח"צ)

הזוג החל את חייהם ביחד בשנות החמישים של המאה הקודמת ומאחר ורובין היה סוחר תה במקצועו, הוא נע ונד בעולם לא מעט יחד עם דיאנה. הרוח ההרפתקנית של השניים היא כנראה זו שהכינה אותם למה שיקרה בעתיד לבוא. מוקד הסיפור הוא סביב חייו של רובין כאשר יום אחד הוא מתמוטט ומאובחן כחולה פוליו. בזמנו לא היה יותר מידי מה לעשות עם חולי פוליו, ובטח שלא לטפל בהם ברפואה מתקדמת ב-1960.

בין לילה חייו של רובין משתנים לחלוטין, פתאום הוא הופך להיות אדם משותק משכמו ומטה ומוצא עצמו מרותק למיטה בבית חולים ב"מחלקת המשותקים", אלה שהחברה לא רוצה לראות ומסתירה מהעולם. מאוד מהר רובין מאבד את הרצון לחיות ונופל לדיכאון.


(מרותק, משותק וכבוי. כך התחיל המסע של רובין קבנדיש | קרדיט: IMDB)

זה נשמע עד כה כמו סיפור מלנכולי אך ההיפך הוא הנכון. דיאנה אינה מוותרת על בעלה, ויחד עם בנם הצעיר היא מחליטה להחזיר את רובין הביתה למרות התנגדות הרופאים שבישרו להם כי נותרו לרובין מספר חודשים לחיות. הם יוצאים למסע מרגש בו רובין אינו מוותר על כל שניה וממצה כל יום בחייו ואם הסרט הזה לא ירגש אתכם, צר לי לבשר לכם שאתם מתים בפנים.


(סיפור מרגש על אדם אחד שבוחר לא להיכנע ומגשים את הבלתי יאומן | קרדיט: יח"צ)

הצמד על המסך שאחראי לסרט הנהדר הזה הוא אנדרו גארפילד שנכנס לנעליו של רובין קבנדיש וקלייר פוי ("הכתר") המגלמת את דיאנה.

גארפילד היה מועמד לאוסקר בשנה שעברה בזכות הסרט "הסרבן" וקיבל לא מעט שבחים על תפקידו בסרט "השתיקה" של מרטין סקורסזה בשנה האחרונה גם כן. ללא ספק עברו הימים של הספנדקס והגלגלונים שהוא היה מרביץ ברקיע ניו יורק בעודו מגלם את ספיידרמן.

הפעם גארפילד לקח לא אחד אלא שני צעדים קדימה והראה לנו את מלוא תפארת כישורי המשחק שלו. במשך סרט שלם הוא מנפיח לחיים את סיפורו האמיתי של רובין קבנדיש באמצעות הבעות פנים בלבד ומשחק מרהיב ללא תנועה בניגוד למה שגאפרילד היה רגיל לגלם עד כה.

החיבור של אנדרו וקלייר פוי על המסך מהפנט מן השניה הראשונה, חיבור שגם קיבל דיווחים בתקשורת מאחורי הקלעים על היותם צמודים גם בזמן צילומי הסרט.


(ג'ונתן קבנדיש, אנדרו גארפילד, קלייר פוי ואנדי סירקיס | קרדיט: IMDB)

בנוסף אליהם, ישנם שני אנשים חשובים לא פחות מאחורי הקלעים, הבמאי אנדי סירקיס והמפיק ג'ונתן קבנדיש ("יומנה של ברידג'יט ג'ונס"). לא במקרה המפיק והדמות הראשית בסרט חולקים את אותו שם משפחה. ג'ונתן הוא בנם של רובין ודיאנה והוא זה שבחר לספר את הסיפור המופלא של הוריו.

קשה לדמיין כיצד אפשר לחלוק עם העולם את הסיפור החצי קשה וחצי אופטימי מבלי ליפול לקלישאות, אבל ג'ונתן הצליח לעשות את זה ובגדול. הוא בחר להציג את הסיפור בצורה הכי נקייה ואמתית שיכולה להיות. בסרט תמצאו גם את הרגעים הקשים אבל גם את הרוח האנושית שמצליחה להתרומם מתחלואות החיים. הדבר הכי קלישאתי והיחיד שתראו בסרט אומר שהכל קורה לטובה בזכות האהבה. אבל זאת גם האמת במקרה הזה.

את במאי הסרט אנדי סירקיס אתם לרוב מכירים תחת המסכת של גולום משר הטבעות, סיזר מכוכב הקופים, ולא מעט סרטים אחרים כמו ספר הג'ונגל והנוקמים. זהו סרט הביכורים של סירקיס ובוא נגיד ככה: הוא עשה אחלה פתיח. בשנה הבאה אגב, תזכו לראות שיתוף פעולה נוסף של השניים כשיגיע סרט ההמשך לספר הג'ונגל שיצא בשנה שעברה.


(עם חיוך ומוקף בחברים, דיאנה ורובין נהלו חיים מלאים למרות הכל | קרדיט: יח"צ)

רובין דיאנה וג'ונתן הקטן הצליחו לחיות חיים נורמלים כמו כל משפחה אחרת ואף יותר. מבריטניה לספרד לאפריקה, הנכות של רובין הפכה להיות להם לאתגר שעליו הם הצליחו לפרקים לגבור. רובין הצליח להיות אב לבנו, בעל לאשתו וחבר טוב למכריו למרות המגבלות שחלו עליו. הסיפור המרגש של רובין מעביר את המסר שרק השמרנות, הפחד וההרגלים הם אלה שכובלים אותנו. לראשונה רובין החדיר לתודעה שאת הנכים צריך לשלב בחברה ולא להסתיר כפי שעשו במאה הקודמת ולצערי עוד עושים גם כיום.

החיים המודרניים לא תמיד באים לטובתנו, במקרים מסוימים העולם כיום אף פועל לרעתנו. אין שום כבוד בלמות מיתה מודרנית ולהדחק לשולי החיים כשאתה אדם נכה ורובין קבנדיש לא רק שינה את חייהם של הנכים הנמצאים במצב דומה לשלו, אלא גם הצליח לחיות את חיו בצורה חופשית ותוך כדי הביא לדיון את מצבם של המשותקים והפך לאחד המשפיעים בתקופתו.

לאונרדו דה קפריו קיבל את האוסקר הראשון שלו כשהוא גילם תפקיד בו הוא לא דיבר יותר מידי, כשרון המשחק שלו הועבר לצופים בדרכים אחרות, אולי זה מה שיביא גם לגארפילד את שלו.