"אמור": להתאהב בסרט

היום עולה לאקרנים "אמור" של רפאל רביבו הבמאי והמפיק. מדובר בסרט הישראלי הראשון מאז סרטו "מקום ליד הים" ב-1988 וכמה שאנחנו התגעגענו, היה שווה לחכות.

עלילת הסרט מספרת את סיפורה של לילו או בשמה המלא לילה, מורה למחול שעברה תאונה ונותרה משותקת בכל גופה. את לילו משחקת אור אילן הנהדרת שלראשונה קבלה תפקיד ראשי בסרט.

במשך שלוש שנים לילה מרותקת לסדר יום מונוטוני וריקני בבית חולים מבלי שהיא מסכימה לראות אף חבר, משפחה או קרובים אחרים. היא נשאבת לתחושות בהן היא תוהה האם יש טעם להמשיך לחיות ומה הופך אדם להיותו אדם אם הוא משותק ואינו יכול לתרום את חלקו לאף אחד אחר. למרות שתנועתה מוגבלת מבחינת משחק, אילן מגלמת לתפארת אישה פצועה, כואבת ועדיין מאוהבת וכל זאת במשחק שמתווה את פניה והבעותיה בלבד.


(אור אילן בתפקיד ראשי לראשונה על המסך הגדול | צילום:יח"צ)

מן הצד השני אנו מתוועדים ללירון לבו המגלם צייר מוכשר בשם דניאל. לפני התאונה הקשה שעברה לילה, הם היו זוג מאוהב שרק מחכה לכבוש את העולם. כעת, יחסיהם נותרו משותקים ממש כמו השיתוק של לילו.

לאחר שנעדר כמספר שנים ובחר לחיות בגלות דניאל מחליט לחזור לארץ אבל לא מוכן לספר מה הניע אותו לכך. הוא חוזר מלא בכעס, ברגש ויחד עם זאת נוכחותו כה שקטה שרק כך היא רועמת ומסקרנת אותנו הצופים לגלות יחד איתו לאיזה מסע רגשי הוא בוחר לצאת. האם הוא עוד מאוהב בלילה? האם הוא בכלל מסוגל לאהוב אחרי מה שקרה לה? גם אחיו המבוגר בדמותו של דן תורג'מן מעלה תהייה מדוע אחיו חזר לארץ ואיך זה הולך להשפיע על לילה.


(לירון לבו בתפקיד עוצמתי | צילום:יח"צ)

במשך 24 שעות לילה לא רואה אור יום, היא לא יוצאת מהחדר ולא מעוניינת בתקשורת עם העולם החיצוני. היא חיננית מתמיד אך משתפת את הוריה (ענת עצמון, גיל אלון) ברצונותיה לסיים את חייה. מאחר ואביה הוא איש מאמין, רצונותיה אינם מקבלים התייחסות מכובדת, מה שמותיר אותה חסרת אונים ואותנו שואלים: איך ממשיכים מפה הלאה?

במקביל לסיפור הראשי, דניאל מבקר לראשונה את אמו הסנילית שלא מזהה אותו. עוד נקודה למחשבה, מה ערכנו כבני אדם אם אין בנו זיכרונות? פעם שמעתי אמרה הגורסת שאין דבר כזה זיכרונות רחוקים או קרובים. יש רק דברים שחשובים מספיק לזכור אותם ולשמר, אחרת, על מה נחשוב? מה נעשה? איך נהיה אנחנו?


(אולי יש רגשות שאף פעם לא נעלמים | צילום:יח"צ)

יחד עם ההצצה לעולמה של לילו, אנו רואים את המאבק הקשה שהוריה מנהלים בינם לבין עצמם. תחושות כשלון, אשמה וחוסר אונים לצד תפילה, אמונה ואהבה.

"אמור" של רפאל רביבו יטלטל אתכם וירגש אתכם, הוא יגרום לכם להרגיש לא בנוח לרגע ולפתע להתרגש ולצחוק. הוא יעלה בכם תהיות בנושא החיים, משמעותם ומה זאת אהבה אמתית ויציג בפניכם איך הכל מקבל תרגום יפה על המסך שהוא יצר בעזרת הצילום של רמי אגמי. הסרט יכל בקלות לפול לבור קלישאתי ומרוח, אבל האמת היא שמדובר בסרט יפה, עם סיפור יפה, מלווה בצילום יפה שגרם לי לחשוב על חיי. וזה מה שאני צריכה כדי להגיד לכם שזה סרט טוב.