שישי ה-13 מפחיד(?) לכולם

אחרי גל הליצנים המאיימים ששוטף את רחובות ערי המדינה, הגיע היום המושלם בשביל כל אותם הליצנים לצאת החוצה לרחובות ולנסות את מזלם ביום המיועד להם ובדיוק בגלל הסיבה הזו הגיע הרגע לשבור את התבנית הקלאסית של סרטי האימה לאותו שישי ה-13 הנוראי ולנסות למתן אותו עם קצת סרטי פוסט אפוקליפסה, שמתעטפים בתואר "אימה", אבל הם הרבה יותר פסיכולוגיים ופולשניים, מאשר מפחידים ומאיימים.

"זה בא בלילה"

לא מדברים על זה בריש גלי, אבל התקופה שבה הסרט מוצג היא כנראה פוסט אפוקליפטית. הסרט מוגדר תחת ז'אנר האימה, אבל מאוד ריאליסטי, מסוג סרטי האימה הפוסט אפוקליפטיים, שלא תראו את מה שגרם ומה שגורם למצור בו שרויים הגיבורים. האימה היא מהלא נודע, גם עבור הצופה שמקבל פירורי אינפורמציה ומצוי במצב מתמיד של אי ידיעה. גיבורי הסרט מוטרדים במרבית השלבים של הסרט מאיום כלשהו, אבל האיום הגדול ביותר הוא האיום הפנימי המתמיד, הנפשי.

פתיחת הסרט מציגה אדם חולה, אשר נפרד ממשפחתו, נורה למוות ונשרף לו מהעולם. השורפים חובשים מסיכות גז, שמתבררות כעוד נדבך למיסתוריות של הסרט. השלב הבא יציג עימות שילווה את הסרט עד לשלבים הסופיים. פול (ג'ואל אדגרטון הנפלא) הוא אדם שחי עם אשתו ובנו בבית קטן ביער, הם מתמודדים עם הפחד מחדירת אויבים נגועים לביתם ויש להם מערכת חוקים שלמה, אשר נועדה להגן עליהם ולשמר עליהם בריאים וחיים. הכל משתנה כאשר וויל (כריסטופר אבוט, כוכב עולה שכבר שיחק ב"וויסקי טנגו פוקסטרוט" הנפלא) פורץ לביתו ומנסה למצוא מזון עבור משפחתו.


(אני יודע איך זה נראה, אבל אל תירה)

השניים מתעמתים ובסוף העימות מכניס פול את וויל ומשפחתו לביתו, על תנאי. שתי המשפחות הופכות להיות משפחה אחת גדולה, אשר גרה ביחד, על כל הלחצים המשתמעים מכך. בתוך מערכת היחסים הזו ישנה עננה ענקית ואפורה שהיא עננת הנגיף והאיום המתמיד על חיי המשפחות. הערך העליון עבור שתי המשפחות והפטריארך האישי של כל אחת מהן, הוא ערך ההישרדות ושני הגברים של הבית שמים את משפחתם לפני הכל ויעשו הכל בשביל להציל את משפחתם.

הסרט שואל מספר שאלות קשות והעיקרית בהן נוגעת בטעם המרכזי בהישרדות והאם המטרה אכן מקדשת את האמצעים, כאשר מדובר בשמירה על המשפחה ומה המחיר הכבד שכל ראש משפחה מוכן לשלם על מנת לשמור את משפחתו בחיים? טרי אדוארד שולץ ("קרישה") בהמון מרכיבים מסרטים פוסט אפוקליפטיים גדולים ומראה שהוא נמצא שנייה ורבע ממשחק בליגה של הגדולים יותר. הוא משתמש היטב במרחב המצומצם ומגדילים לעשות שני השחקנים הראשיים, כאשר הם מעניקים הופעות שקטות, מבחינת פיזית, אבל רועשות מבחינת הנוכחות.


(לא נראה לי שלזה התכוונו במונח "החלפת נוזלים")

כרמן אג'וגו ("סלמה", "הנוסע השמיני: קובננט" ו"חיות הפלא והיכן למצוא אותן") וריילי קיאו ("לוגאן לאקי", "אמריקן האני" ו"מקס הזועם") מהוות את הצלעות הנשיות, שהן קצת פחות דומיננטיות, אבל הן שחקניות משלימות נפלאות ותורמות לסרט הנוכחי, שמעבר לכך שהוא מדבר על פחד מלא נודע, הוא מדבר גם בשפה קדמונית ומציג תפקידים ישנים בבית. אב מגן וצד, האם מגדלת את הילדים ופחות דומיננטית והיריבות, מעבר לזו עם המגפה והנגועים בה, היא יריבות סמויה וגלויה בין משפחות שרק רוצות לשרוד ולשמור על עצמן בכל מחיר והשאלה האם המחיר שמשלמים על הישרדות הוא מחיר ששווה לשלם, גם אם בדרך מוותרים על צלם אנוש.



"הנערה עם הכוחות"

לא פוסט אפוקליפסה רגילה, אלא כזו עם זומבים ולא סתם זומבים רגילים, אלא כאלו שמנסים לאלף ולחקור על מנת להגיע לתרופה ולנוסחה להציל את כל אלו שכביכול אבדה תקוותם. מלאני (סנייה נאנואה המבטיחה) היא כמו תינוקת קראק, אלא שהיא יותר עונה לנוסחה הזו בגרסה הזומבית, ילדה "רעבה" שאכלה את דרכה אל מחוץ לאמה וכיום מצויה בתוכנית לימודים מיוחדת, שנועדה לעזור לווסת את תגובותיה ולנסות ללמוד ממנה בכדי לייצר חיסון, שיעזור במאבק עם הזומבים. מלאני ושאר חבריה חובשת רסן לראשה, על מנת לרסן את תגובותיה, כאשר בשר אדם נמצא בקרבת מקום והיא עשויה להיתקף ברעב.

כאשר מלאני הולכת לקבל צ'אנס להיבחן בצורה אובייקטיבית ופחות מרוסנת, מתבצעת פריצה למתקן בו היא נמצאת והיא וקבוצת שורדים, הכוללת את מורתה, גברת ג'סטינו (ג'מה ארטרטון), את הרופאה הראשית, ראש צוות המחקר - דוקטור קולדוול (גלן קלוז), שכשמה כן היא ואת הסמל פארקס (פאדי קונסידיין). כולם מנסים לשרוד וגם להימנע מלחטוף נשיכה ממלאני, כמו גם להימנע מלהשליך אותה אל שאר הזומבים ובעצם לוותר עליה ועל המאבק שהיא מייצגת עבורם ועבור התרופה שהיא יכולה לספק לגזע האנושי.


(תיכף, תיכף תבוא ההסעה לבית הספר)

כל אחת מהדמויות המלוות את מלאני במסעה מייצגת צד מסוים במאבקה עם ה"זומביות" שלה, המורה האהובה, הרופאה חסרת הרחמים שלא מתעכבת בעבור ילדים או מבוגרים ודורסת את כולם כשווים בשביל המטרה המרכזית - מציאת תרופה והסמל, איש הצבא המעשי, שלא לוקח רגשות איתו, אבל מביא עימו פרטיקה והיגיון בסיסי.

עיצוב עולמו של הסרט הוא מדוקדק, מפורט ויוצא דופן בנוף סרטי הזומבים. סיפור הסרט מבוסס על הספר "הנערה עם כל המתנות" של מייק ר'. קרי והוא מציג סרט מסע עם קונספט מוכר, אשר מעבר להצגת המסע, מנסה גם להעביר מסרים קצת יותר עמוקים ונופל בקטגוריה דומה למדי לסרט, עליו הומלץ בפסקאות מעל.