הפיתוי: סרט לא מפתה בכלל

במאית זוכת פרס האוסקר סופיה קופולה מציגה בפנינו חידוש לסרט אשר מבוסס על ספרו של תומאס קאלינן הנושא את אותו השם, "הפיתוי" (1966). זה השם שהוא קיבל בעברית למרות שהתרגום המילולי שלו מאנגלית הוא המתפתה, אבל אל תתפתו לראות אותו.

"הפיתוי" לא רק נכנס לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, אלא אף הקנה לסופיה קופולה את פרס הבימוי הטוב ביותר ובעצם כך הפכה קופולה ג'וניור לאשה השנייה בהיסטוריה שזכתה בפרס זה. עלילת הסרט סובבת סביב נערות הגרות באחוזה המשמשת להן מעין פנימייה בוירג'יניה, בה הן לומדות שפות, רקמה ועושות בעצם כל מה שנערות עושות במקום כזה במאה ה-19 בתקופת מלחמת האזרחים העקובה מדם בארצות הברית.


(אל פנינג, כוכבת עולה שלא ברור מה היא עושה בסרט הזה | צילום: יח"צ)

אל פנינג הצעירה מגלמת את אחת הבנות הגרות באחוזה. דמותה אלישיה, היא בחורה חצופה ומשועממת, אשר בעתיד נגלה גם בעלת יצר מיני בלתי נשלט. ניקול קידמן וקירסטן דאנסט מובילות את הדמויות הנשיות החזקות כביכול בסרט, כאשר קידמן מגלמת את גברת מרתה המנהלת את הפנימייה והאחראית הבכירה על הנעשה בה. דאנסט מגלמת את אדווינה, עלמה צעירה אשר נמצאת תחת חסותה של מרתה ועוזרת לה לנהל את הבנות.

על רקע המציאות השגרתית והמשעממת של הבנות לצלילי התותחים בזמן מלחמת האזרחים, בערך כמו שהסרט עצמו משעמם, נכנס לחייהן קולין פארל בדמותו של רב"ט ג'ון מקברני. אחת הנערות הצעירות, איימי מוצאת אותו ביער במצב בין חיים למוות ומחליטה לקחת אותו חזרה לאחוזה במטרה להציל את חייו למרות היותו חייל ינקי.


(ניקול קידמן ברגע היחיד בסרט שנראה כאילו משהו מעניין עומד לקרות | צילום: יח"צ)

נוכחותו של גבר צעיר יפה תואר באחוזה של נערות נוצריות, מעורר בחלק מהן תחושות מיניות שהן אינן רגילות אליהן. אז תשאלו מה יכול להשתבש בתסריט כה פשוט? אגיד לכם במילה אחת: הכל. אך מאחר וחובתי היא להרחיב, אספר לכם שהתסריט עצמו נטול רגש, נטול עוצמה, אין קוהרנטיות בעלילה כלל ונדמה כי הדמויות פועלות רק בגלל שמישהו אמר להן. אין ספק שמדובר בסרט בו הבימוי אולי טוב, אבל השאר גורנשיט.

בזמן שמרתה מחליטה לאפשר לחייל להישאר באחוזה עד שיחלים, מערכת היחסים הנרקמת בינו לבין כל אחת מהנערות לוקה בחסר. ללא עומק וללא מניע, הסרט תופס פתאום טוויסט מוזר ומזכיר את הקלאסיקה "מיזרי", רק ללא שום נפח באף אחד מהדמויות כאילו נעשו קאטים נרחבים שמישהו שכח להכניס בזמן העריכה.

הסט של הסרט מוגבל לאחוזה בלבד, בדיוק כמו ב"מיזרי" שגם שם אין תזוזות גאוגרפיות משמעותיות מצד שני השחקנים הראשיים. אך העלילה עצמה ב"פיתוי" לא מצליחה להתרומם למרות אנסמבל השחקנים. דמותו של פארל נקלעת לסיטואציה מוזרה מול אחת הנשים מה שמהווה תפנית לסרט דרמה פסיכולוגי אבל האירועים אינם מספקים מידע מעמיק אודות הדמויות ומה מניע אותם לפעול בדרך שהם בוחרות. מדובר בסרט של כמעט, כמעט הוא מצליח להתרומם ושוב נקלע לקלישאה מוזרה ותלושה.


(כנראה שהגיע הזמן שקופולה ודאנסט יפסיקו לשתף פעולה | צילום: יח"צ)

קופולה ודאנסט שתפו פעולה בעבר בסרטים "חמש ילדות יפות" ו"מארי אנטואנט" ולא זכור לי שמילולית כאב לי בעיניים כשצפיתי בהם. כנראה ששיתוף הפעולה הנוכחי מיצה עצמו ונשגב מבינתי כיצד היא גרפה תואר כה נחשק בקאן האחרון.

מערכת היחסים המוזרה בין הנשים המובילות והדמויות המשניות כאילו מנסה לרמוז לקהל הצופים שיש מעבר להיותן נשים פשוטות שמסתבר שהן יכולות להיות גם נקמניות ותככניות. הניסיון לכך, נכשל. הגאונות ביצירת סרטים פשוטים היא לשמור על קו נקי, על תסריט מבריק ועל השבת תשומת לב הצופים לרבדים העמוקים בסרט. לא תמיד יש צורך להראות ויזואלית את שקורה מתחת לפני השטח, אבל "הפיתוי" פספס את כל הנקודות המוזכרות לעיל.

אתם מכירים את הסרטים שיש להם טריילרים טובים ובעצם לא ברור ממה הם נגזרו? אז הדבר היחיד המפתה שיש בסרט הזה, זה הטריילר שלו.