כוח שצריך להימחק

פיגוע הדריסה בשרלוטסוויל העיר שוב את בעיית האנטישמיות העולמית בכלל ובארצות הברית בפרט. הכל החל במחאה של אנשי ימין קיצוני על הסרת פסלו של הגנרל לי, מפקד כוחות הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית, אשר לחם עבור הצד שתמך בהשארת העבדות. פעילי הימין הקיצוני, מיוצגים על ידי פעילים ניאו נאצים ואנשי תנועת הימין הקיצוני: "אלט-רייט", החלו בפעולות אלימות ותקיפה של מוחים כנגדם וקינחו בפיגוע דריסה שגרם לפציעתם של 19 בני אדם ומוות של אישה אחת. הסרטונים והתמונות המזעזעות היכו גלים ונשיאה השנוי במחלוקת של ארצות הברית של אמריקה בחר להגיב בתגובה רופסת ומיידית, אבל אחרי שהזמן קצת עבר ואחרי שכל היועצים יעצו לו שאפשר להגיב תגובה "חריפה" הוא עשה זאת עם מסר בנאלי ובלקוניות מטרידה: "גזענות היא רשע, גם מצד ניאו-נאצים", אחרי שהוא גינה את שני הצדדים (גם את הצד הנדרס?) על "בורותם" ו"חוסר סבלנותם".

מה שהולך וקרוי אמריקה של טראמפ באמריקה הולך ומקבל תרגום קולנועי לא מועט בשנים האחרונות. הדרום, הבוער ממצוקת פרנסה, הניף את טראמפ אל השלטון ועכשיו חלקים קיצוניים ומסוכנים אלו מנצלים את הבמה המופרעת שטראמפ טורח להקים במו ידיו, כאשר הוא מסתכסך בערך עם כל אומה אפשרית במריבות של "לי יש יותר גדול", ע"ע החלק האסייאתי של הגלובוס. אם פעם תנועות ימין קיצוניות היו מתרגמות את השנאה בעיקר כלפי כהי עור (כמו ה-KKK, למשל), הרי שפתאום הזעקה נגד יהודים מקבלת תהודה מוגברת בארצות הברית וזה עוד לפני שמצאת מקום שממליץ ליהודים להתקלח לפני הכניסה לבריכה ועוד שלל יעדים תיירותיים שלוקחים את הכסף היהודי בשקט, אבל לא בלב שלם ובאופן די מופגן.


(מכירים את זה שאייקון מצית עימות? הר הבית, מישהו?)

אפשר לומר שהאנטישמיות כבר הולכת ומשתרשת עם שורשים חדשים ומסוכנים לא פחות והוליווד, בתור שליחה של גופי התקשורת, מתייצבת בתור סוג של כלב שמירה ומייצרת תכנים שיציגו בצורה קצת יותר רחבת היקף את פרצופו המכוער של האמריקאי הגזען, החשוך והנבער. דוגמא מושלמת לכך הוא סרטו האחרון (לשנת 2016) של דניאל רדקליף וסרטו הראשון של דניאל רגוסיס, במאי צעיר וחסר ניסיון. בכל פעם שנדבר על רדקליף, אי אפשר להתעלם מהיכן הוא החל את דרכו, אבל גם אי אפשר להתעלם מכברת הדרך שעבר עד כה. הוא כבר לא ילד ואף מפלרטט מקרוב עם גיל שלושים, אבל אין ספק שההופעה הנוכחית של דניאל רדקליף היא אחת הטובות שלו מזה זמן רב.

רדקליף מגלם את נייט פוסטר, סוכן FBI שולחני, אשר עובר הסבה לסוכן סמוי, שנדרש להסתנן לארגון טרור אשר דוגל ואוחז בדעות ימניות קיצוניות (סוג של מטורפים כמו שהטלוויזיה שלכם מציגה בימים האחרונים). נייט מאמץ לו זהות חדשה וחודר אל תוך הארגון, כאשר הוא חווה את החוויות ה"רגילות" שמאביסים את הצופים, בסרטים מהז'אנר הנוכחי. הלמידה המהירה של נייט את החומר הנלמד ובקיאותו בפרטי הפרטים, על אף כישוריו החברתיים הדלים, עוזרים לו לבנות לעצמו מקום של כבוד בחלונות הגבוהים של הארגון והפיצוץ העתידי הוא בלתי נמנע.


(הוא בכלל התחיל בתור סוג של "הארי פוטר")

רדקליף מספר את סיפורו של מייק גארמן, סוכן ה-FBI הפורש, שהיה שתול בתוך קבוצות ניאו נאצים במשך 12 שנים! וההסתננות שלו לתוך תנועה; לתוך ארגון, היא בעצם החשיפה המדאיגה של מה שנצפה בסרט ומשקיף באופן מיידי ובוטה על המציאות בה אנו נמצאים כיום. הארגון אליו מסתנן נייט הוא חממה לגידול עבריינים וחמומי מוח, אבל מעל הכל, אותם חמומי מוח הם מיעוט בארגון שעובד עם הראש וזוהי הדאגה הראשית והרצינית שיש לנייט לדאוג לה. את רדקליף מחזקים טוני קולט וסאם טראמל ("דם אמיתי") והסרט עצמו חשוב מאין כמותו, בעיקר נוכח הדוגמא של הפעולות האלימות שסבלו תושבי העיר שרלוטסוויל.

אחד מערוצי החדשות פרסם כתבה על היושבים בראש תנועת "אלט-רייט" ואי אפשר היה לראות את הפיגוע הנוראי בטלוויזיה מפורק לפרטי פרטים, כאשר הפרשנות המסיתה והגאה ברקע, מבלי להיזכר בסצנה ספציפית שמוצגת בסרט הנוכחי. הסרט עצמו מאלץ את הצופה להיחשף למציאות דומה למה שהוא מציג, מציאות בה ניתן לראות את הרעיונות בהם דוגלים ומאמינים הניאו נאצים כיום ומכעיסה לא פחות, העובדה שלב התנועה בנוי מאנשי צווארון לבן, אינטליגנטיים ולא מתלהמים שעושים את פעולות האיבה נגד יהודים ונגד שחורים בדרכים של חוק, סדר וארגון - עובדות מטרידות לא פחות מקיום דעא״ש.


(קופי פייסט למה שהתרחש בשרלוטסוויל, וירג'יניה)

פתחו עיניים ואוזניים ואם מישהו חושב שהכתובת שנכתבה בשרלוטסוויל בדם קורבן לא הייתה כבר כתובה מזמן על הקיר, הרי ש"כח עליון" הגיעה לתזכר ומאפשרת להיזכר גם עכשיו, בעיתוי הנוכחי שהאירוע, אשר לקח חלק בהפגנות נגד הסרת פסלו של גנרל שלחם עבור הצד הלא נכון, שהכתובת תמיד הייתה ועודנה נשארת כתובה, חקוקה ובלתי ניתנת למחיקה על הקירות הכי גדולים שהוליווד יכולה להציע וכדאי מאוד לא להתעלם ממנה.