"פארגו 3": החורף תמיד כאן

אחרי שתי עונות מסותתות, מציתות דימיון וכאלו שפשוט הרימו את רף הציפיות, עוד קצת, עבור העונה החדשה, מגיעה לה השלישית ברוב הדר ופאר."פארגו" הסרט נותר בגדר קלאסיקת קולנוע, אבל הוא הולך ונראה כמו נוף רחוק, שהכין קרקע פוריה למשהו שהולך והופך להיות גדול לא פחות מהסרט. נוח האוולי ו"לגיון" שלו רק נגמרו לפני שלושה שבועות בלבד והנה הוא חוזר אלינו במלוא העוצמה והכוח (הטבעי בלבד), כאשר הוא מפיק, כותב, יוצר ומביים את פרק הפתיחה של העונה השלישית והכה מדוברת לסדרה המצליחה שלו.

למשבצת התאריכית היא כבר ניכסה לעצמה את חודש אפריל (בו היא פתחה את העונה הראשונה), אחרי שעונה שעברה התחילה באוקטובר. "משחקי הכס" לא כאן והגיע הזמן להשתלט להם על החודש בכל הכוח. הסדרה הכי חורפית על מסך הטלוויזיה מגיעה בשביל לשים את הרגל בתוך החודש, שהולך ונראה כמו זה של הסדרות הממכרות ביותר שיש לטלוויזיה להציע כרגע.


(יואן, אתה לא צריך יותר מבטא בריטי)

קולות רבים דיברו בעיקר על התפקיד הכפול של יואן מקגרגור בסדרה, אבל הוא ממש לא לבדו בעסק וכבר על פי הפרק הראשון רואים שדיוויד תיוליס הולך לכיוון גניבת ההצגה וזאת בענק ועל פי דקות ספורות שהוא קיבל בפרק הראשון. גם מרי אליזבת' ווינסטד הנפלאה, שכבר הייתה נהדרת ב"דרך קלוברפילד 10" עושה שדרוג רציני ביכולת המשחק שלה ובכלל ברצינות תפקידה, כאשר היא מגלמת תפקיד נפלא לצד מק'רגור, כבר בפרק הראשון ונראה שהעונה הנוכחית הולכת להבטיח ולקיים המון מהציפיות ששוערו מכיוונם של המבקרים והמעריצים.

"פארגו" בעונתה השלישית מטפסת על העץ המוכר שכבר טיפסה עליו לפני כן. ה"אירועים האמיתיים" מקדימים את פתיחת הפרק והפעם מגיעים אחרי פתיח שאיננו קשור לעלילת הסדרה, אבל כזה שמגיע לרמוז על כיוונה. הצופים יקבלו האכלה בכפית של "אמת" ומעבר לכך אין שום חשיבות לכך שהאירועים, אותם מציגה הסדרה כאמיתיים, אינם באמת נאחזים בשום מציאות כלשהי. האוולי מבקש מאיתנו לחשוב עוד קצת, לפני שאנחנו לועסים בתאווה את מה שהוא מאכיל אותנו ואז הוא חוזר לשטאנץ.


(מה קוראת? משהו מעניין?)

רק שהשטנאץ של האוולי, ב"פארגו" וגם אחרי שראינו עונה שלמה של "ליגיון", הוא שטאנץ שונה מהרבה ז'אנרים שתפגשו בסדרות או בקולנוע. הוא משקיע בפרטי הפרטים הקטנים ביותר של עריכה וויזואלית, מוזיקלית ומחשבתית. הוא מהדק כל סצנה וסיקוונס זה לזה בשלמות בלתי ניתנת לזיהוי בתור שוטים שונים למשל, שאינם שוט ארוך ושלם. יש משמעות לכל שבריר תמונה וכל רסיס מוזיקה. הכל נארג במלאכת מחשבת ונלעס בקפידה קצת לפני שהאוולי מזין את צופיו, כמו נשר טוב, מהפה אל הפיות הקטנים שלהם.

העלילה ברורה, ההסתבכות העונתית הולכת ונרקמת אל מול עיניהם של הצופים, אבל הביצוע, הוא פשוט מופתי, שונה וכל כך מיוחד ביחס לאירועים קולנועיים וטלוויזיוניים אחרים. הוא חוזר לתמה המרכזית שלו ולמדינה המרכזית של הסדרה - מיניסוטה המושלגת, החורפית ובעלת האנשים הפשוטים, עם המבטא הייחודי והנטייה להסתבך בטעויות שנראות קטנות וקומיות ההופכות לעצומות וטראגיות וכאלה הבוחנות את דרכם של אנשי הצווארון הכחלכל להתמודד עם בעיות הולכות ומתעצמות, עד למקומות שבלתי ניתן להסתיר ולטייח אותן.


(נחשו מי מהם זה מק'רגור)

התקופה היא תקופת סמארטפונים ופייסבוק, בניגוד לעונות הקודמות שהעלילה בהן לא הייתה מצליחה בעידן הנוכחי, כי בעיות היו נפתרות מהר יותר. שני אחים עם קשר רע ובול אחד שקורע אותם באמצע, מתעמתים במה שיהפוך להיות מלחמה עקובה מדם, כמו שהאוולי קיים בשתי העונות הקודמות. גם השוטרת הפשוטה שהולכת לקבל דחיפה רצינית נמצאת, בדיוק כמו בעונה הראשונה, כך נראה. האוולי ממשיך לשלב צבעוניות ויוצק משמעויות לסיטואציה בזכות הרקע שהיא מקבלת, דרך המבעים הטכניים שלה.

האוולי שוב מגיע לספר סיפור ייחודי לאותה עונה, הפעם ללא קשר נראה לעין, קלוש ככל שיהיה, לעונות האחרות. מה שמוביל את העלילה השנה הם אותן המושכות שהובילו בשנה שעברה: בצע כסף, אכזריות ומקריות גורלית ונראה שגם העניין התקופתי והטכנולוגי הוא בגדר מספר וססטוס בלבד, בכל הנוגע למראה ולדרך בה מתבצעים פשעים במיניסוטה של שנת 2010. אם פתק כתוב ובול הם אלו שעל פיהם הולך להתבסס המקרה המוביל של הפרק הראשון בעונה השלישית, כנראה שכל היצירתיות ההאוולית המשובחת עוד לפנינו ובהחלט יש למה לצפות.

"פארגו" משודרת בצמוד לארה"ב, ימי חמישי ב-22:00 ב-HOT HBO וב-VOD.