"היפה והחיה": סיפור ישן טוב
ביקורות
דיסני עושה זאת שוב ובהצלחה! אמה ווטסון מעירה את בל בחידוש לסיפור הקלאסי שירגש אתכם, מדובר באדפטציה נהדרת שילדים יאהבו. היפה והחיה הוא סיפור ישן וטוב - צפו והאמינו שוב באהבה.
יום שישי, 24 במרץ 2017
"היפה והחיה": סיפור ישן טוב
אחד הסיפורים הגדולים והידועים של דיסני קיבל עיבוד קולנועי ומתיחת פנים ויזואלית. הסרט המצויר שיצא ב-1991 יגרום לקהל המבוגר שבכם לנוסטלגיה מרגשת, הקהל הצעיר יקבל הזדמנות לראות את החיה ואת כלי הבית מתעוררים בלייב אקשן.
(קווין קליין ואמה ווטסון | צילום: יח"צ)
אמה ווטסון נכנסה לנעליה של בל, עלמה צעירה שגרה עם אביה בעיירה קטנה שבצרפת. כל חטאה הוא שהיא אוהבת לקרוא ספרים ומסרבת להיות אישה רדודה שכל עיסוקיה הוא דאגה למראה החיצוני. מן הצד השני, ישנו נסיך החי את חייו בצורה ראוותנית, חוטא ביוהרה ונרקסיסט לא קטן.
ערב אחד מגיעה לדלת טירתו קבצנית זקנה המבקשת מקלט מסערה. כאשר הוא משליך אותה החוצה מהטירה, היא מתגלה כקוסמת אשר מטילה עליו ועל דיירי הטירה כישוף. לעולם הוא ישאר במראה של חיה, ולעולם המשרתים ישארו כדיירי הבית אך בצורתם החדשה ככלי בית. בין אם זה המאסטרו, סטנלי טוצ'י ("ספוטלייט") שהופך לפסנתר או סר איאן מק'קלן שתרם את קולו לשעון הרוטן והציני. הכישוף יוסר רק אם הנסיך ילמד אהבה אמתית מהי ואם ימצא עלמה שתאהב אותו באמת ולא את מראהו החיצוני.
(הייתם מצליחים לראות מעבר לחיה? | צילום: יח"צ)
החיות שהכניסה דיסני לכלי הבית הוסיפה רובד עשיר ומצחיק לסרט. אם זכרתם את לומייר, ראש המלצרים שהפך לפמוט לטובה, אז יואן מקגרגור מנפיח בו קסם יחד עם המבטא האירי שלו שהופך להיות צרפתי. גם אמה תומפסון זוכת פרס אוסקר הנהדרת לוקחת חלק בהפקה כגברת תיון מקסימה ואימהית - תומפסון גם אחראית לשיר הנושא בסרט.
(דיירי הבית בלייב אקשן יותר טובים מהאנימציה המקורית | צילום: יח"צ)
כמו בכל הסרטים של דיסני, הסרט מתחיל במשבר, יש צורך לציין שבעוד שהילדים רגילים לדפוס השיטתי והידוע, אולי כדאי לנהל שיחה מקדימה עם הקטנים מאחר והחיה בתחילת סרט פחות ידידותית לעין ומעט מאיימת. הגרסה החדשה של דיסני לא שינתה את סרט האנימציה המקורי ואין צורך, זה מה שהופך סרט קלאסי לנצחי, גם אם הוא סרט ילדים אהוב. השירים אף נותרו אותו דבר ואין ניסיון ממשי לחדש אותם. אם זה לא שבור, אין מה לתקן.
אומרים כי הסיפור של היפה והחיה נשען על מקרה אגדה אשר נולד במאה ה-18 בצרפת. מה שבטוח הוא שדיסני נשארה עם הערכים השמרניים, אך הכניסה אלמנט נוסף לסרט. אומנם בל מצטיירת כאישה דעתנית, חכמה ובכך היא פחות מקובלת בעיירה בה היא גרה מאחר ונשים מקומם במטבח, וגסטון המחזר שלה, מאוהב בעצמו ומאמין שאישה לא צריכה לחפש דרכים להתפתח, אך במעט מפתיע ובצעד קדימה, הדמות של לה-פו, חברו הטוב של גסטון, אותו מגלם השחקן ג'וש גאד ("לשבור את הקרח") בעצם מתגלה כהומוסקסואל שמאוהב בגסטון.
ׂׂׂׂ(חברו הטוב של גסטון מאוהב בו בסתר | צילום: יח"צ)
גם כשיצא הסרט "מוצאים את דורי", עלה רחש בחש לאור סצינה קצרה בה היה ניתן להבחין במשפחה עם שתי אמהות ולא המשפחה המסורתית כביכול. ייתכן והפעם דיסני קיבלה החלטה לקחת צעד נוסף קדימה ב"יפה והחיה" והנה, קבלנו דמות המופיעה לאורך כל הסרט עם הערות ורמיזות שלא ממש ניתן לפרשן אחרת.
במקומות מסוימים בדרום ארצות הברית החרימו את הסרט בבתי הקולנוע בטענה כי בסרטי דיסני אין מקום לדמויות חד מיניות, אך למרות זאת, הסרט פצח בפתיחה מסחררת בקופות, כנראה שיש טעם ומקום בהחלטות שעשתה דיסני ובמאי הסרט ביל קונדון. המסר האמיתי נותר בעינו גם לאחר 26 שנה. חמלה ואהבה אולי לא ישנו את כל העולם בין רגע, אך בהחלט יקדמו אותו לכיוון טוב יותר. עם שירים שקשה לא להידבק בהם, סצנות מלאות צבעים ושמחה שלא יביישו את הקברט לה-לידו בשאנז אליזה - פשוט לשבת בקולנוע וללכת לאיבוד באגדה.
סיכום המבקר
10/
5.5