"הסוכן": פרס הסוכן הטוב ביותר
ביקורות
זוכה האוסקר בקטגוריית הסרט הזר מגיע סוף כל סוף למחוזותינו. פרהאדי כבר סופר אוסקר שני על סרט שביים וטראמפ מורט בעדינות עוד שערה מתסכול.
יום חמישי, 16 במרץ 2017
"הסוכן": פרס הסוכן הטוב ביותר
לעולם לא נדע מה הייתה הסיבה האמיתית, אבל את התוצאה נזכור כנראה לנצח, כך ייכתב בספרי ההיסטוריה: "אסגאר פרהאדי ביים סרט נוסף שזכה בפרס האוסקר לסרט הזר והפעם הוא עשה זאת, כאשר הוא מניף אצבע משולשת לתוך עיניו של נשיא ארצות הברית: דונאלד טראמפ". טראמפ הפך, בחודשים האחרונים להיות מושא ונושא שיחה בכל סלון של כל בית - אמריקאי וישראלי כאחד. בעל כורחו הוא הכניס עניין ופלפל גם בתחומי תרבות, כנגזרת ישירה למרגליות המפיק פיו, אשר יכול לשמש בעצמו בתור מפעל לייצור ציטוטים שערורייתיים וגם כאלו שקצת פחות.
אחת הגזרות התורניות שלו עסקו בכניסה של מהגרים מארצות ערביות, ביניהן, איך לא? איראן. מאיראן, כידוע מגיע פרהאדי שהכריז זה מכבר שלא יגיע לאסוף את פסלון האוסקר השני, על סרטו: "הסוכן". ההתבטאות של פרהאדי והקרבה לטקס האוסקר (כחודש לפני הטקס) כבר סייעו למירוקו של הפסלון וכיתוב ברכה באיראנית בתחתית, שכן היה ברור לכולם שגם אם עד עכשיו הייתה תחרות כלשהי, הפופוליזם והעניין סביב ההתבטאות של טראמפ וההתנערות של פרהאדי מהטקס, עקב האיסור שלו להגיע, יהיו טריגר ראוי לקיצור תהליכים, בשביל לארוז את הפסלון ולשלחו לאיראן.
הפעם הנשיקות היו דרך מסך הטלוויזיה
אז פרהאדי מחה וחברי האקדמיה גמלו לו עם פסלון מתנה, אבל ללא קשר למחאה, פרהאדי מייצר סרט נפלא שנכנס ולא בכדי, לתחרות ולתודעת הקהל ההוליוודי. הסיפור שהוא טווה מספר על בני זוג באיראן הנוכחית, אשר רק רצו לעבור דירה וגם כאשר הם עברו דירה, חייהם לא נתנו צ'אנס לעצירה והרחת הפרחים, מכיוון שהם נאלצים להתמודד עם משבר נוראי, ההולך ומעמיק עקב פשע המתרחש בביתם. הסרט הזה, כמו "פרידה" משנת 2011 (שזיכה את פרהאדי באוסקר הראשון בקטגוריית הסרט הזר) ו"העבר" משנת 2013 (והבחירה הרשמית בפסטיבל קאן של אותה השנה), הוא סרט ריאליסטי בכל רמ"ח איבריו ופרהאדי ממש לא מסתכן בשביל לצאת משבלונת הריאליזם הסבוכה, שהגדיר לעצמו בקריירת הבימוי המרתקת שלו.
פרהאדי מותח קווים מקבילים, מרומזים וישירים בין העלילה של סרטו לבין המחזה, בו משתתפים שני הכוכבים של הסרט - "מותו של סוכן". בתחילת הסרט במת התיאטרון היא זו שנמצאת בשוט הפתיחה, במרכזה מיטה ומיד מעולם התיאטרון עוברים כוכבי הסרט לחיים האמיתיים ולבעיות שלהם. סצנת הפתיחה מציבה במרכזה התפוררות של בניין מגורים, בו מתגוררים אמאד וראנה, זוג נשוי, שהם גם שחקני תיאטרון חובבים. התפוררות הבניין לא יכולה לסמל אחרת מעבר להתפוררות, אובייקט ההתפוררות המגיע בהמשך הסרט, ההתפוררות תקרה שלב אחרי שלב ותעשה בצורה מופתית, בנויה היטב, דרמטית ומותחת ומעל הכל - ריאליסטית, בדיוק במנה הגדושה שפרהאדי אוהב לספק בסרטיו.
"מות הסוכן" - עכשיו הסרט המצויר
הריאליזם של פארהדי מגיע ללא מוזיקה וממש מתאר סיטואציות מתוך חיים רגילים (באיראן המודרנית, עד כמה שניתן לומר), הסיטואציות מוקצנות ובוחנות את התנהגות בני הזוג בתגובה לאירוע הקיצוני שקרה להם. כל אחד בוחר נתיב ומסלול משלו ומתנב את הנאורות היחסית, בחברה האיראנית, לכדי מקומות קצת שונים. את התגובות ואת ההתייחסות של בני הזוג לאירוע המסתורי, הנחקר על ידי הבעל, אפשר לראות משלב לשלב לאחר התרחשות האירוע בביתם החדש של בני הזוג. הבית השכור שהיה אמור לספק מחסה ומזור להתפוררות וההרס שנותר אחרי הבית הקודם בו גרו. בני הזוג מתחילים בנקודות מוצא זהה ועל אף שכל אחד חווה חוויה לא נעימה, הרי שכל צד חווה זאת ממקור שונה ודווקא התגובות בין השניים שונות לחלוטין, כנגד חוקי ההיגיון המינימאלי.
לאחר פתיחת הסרט הסוערת פוגש קהל הצופים את אמאד במשרת היום שלו, מורה בבית ספר, בכיתת בנים והוא משווק את ההצגה אותה הוא מעלה - "מותו של סוכן", חבר מהצוות של ההצגה נותן הזדמנות לאמאד להיכנס לדירה אותה טרם עזבה הדיירת הקודמת ששכרה אותה, כלומר לא הוציאה ציוד. הדיירת הקודמת ומקור הפרנסה שלה עדיין קושרים טיפוסים מפוקפקים לפתח דירתם של אמאד וראנה ומכאן בעצם מתפתחת התפנית הראשונה והמנוע העלילתי. ראנה מותקפת ולא רוצה לערב שוטרים ואילו אמאד, שהותיר אותה לבד ופגיעה מנסה להפוך למן אריה מגונן ומשפחתי ומפתח אובססיה כלפי מציאת התוקף של ראנה. אובססיות הן כידוע לא הדבר הכי בריא לגוף ולנפש ומשם העלילה מתנהלת לאיטה עד מציאת ניסיונות התרה לנפשו המעונה והמענה של אמאד בינו לבין עצמו ובינו לבין ראנה.
מאמי, החבלים ריקים. יש לך זמן היום?
בני הזוג מביאים איתם את כל כובד משקלן של הבעיות מהבית אל עבר הבמה והזוגיות של השניים עוברת טלטלות בשתי החזיתות - מציאות ובמה ובמקום מסוים הגבולות בין התפקיד ובין חיי היום יום מטשטשים ופרהאדי הולך על הקו הדק שבין הומאז' למחזה של ארתור מילר לבין עלילת הסרט שלו, גוזר דימויים ומטאפורות מהקלאסי אל הקיים וגם ללא קשר, הוא מספר סיפור רלוונטי עם סיטואציות רלוונטיות ואינטריגות בין בני זוג, המצויים במשבר מסוים, משבר שזקוק לשיתוף פעולה בשביל יציאה ממנו וכיצד מגיב כל אחד מהחלקים הנעים במשפחה המצומצמת הזו.
ההיסטוריה נכתבה בטקס האוסקר בעוד כמה שורות מעבר לפאדיחה הגדולה של ההכרזה על הזוכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, נכתבה עוד שורה קטנה מתחת. יש זוכה בסרט הזר והוא מאיראן, הבמאי שלו הוא פרהאדי והוא צריך לומר תודה לדונאלד טראמפ, אשר עזר לקדם את הזכייה שלו. עם טראמפ או בלעדיו, סרטו של פרהאדי בהחלט מקבל את הכבוד לו הוא ראוי, גם כאשר זורקים את הפוליטיקה וארץ המוצא מהחלון וטוב שכך.
"הסוכן"
במאי: אסגאר פרהאדי
שחקנים: שחקנים: שהאב חוסייני, טהראני אלידוסטי.
אורך הסרט: 125 דקות
סיכום המבקר
10/
5.5