"האמון": אמין בקושי

זה הרי לא סוד שניקולס קייג׳ מושך בעיקר זבובים לסרטי חרא שהוא מייצר, אבל לאלו שעוד זוכרים לו חסד לעבר הממש לא רחוק והמשובח שלו, אפשר לתת מעמד של זבוב גם כן. הוא משתף פעולה עם עוד אחד שמתקשה להתרומם ומסתפק בתסריטים גרועים, אלייז׳ה ווד, שימיי תהילתו בתור פרודו כבר רחוקים כמו כדור הארץ והשמש. השניים מגלמים זוג בלשים/שוטרים שעולים על תגלית מסוימת, אשר שולחת אותם לשוטט ולחקור מחוץ לשעות העבודה.

להפתעת ותדהמת הצופים הסרט מתחיל ממש טוב עם עריכה ומוזיקה נהדרים ועם אוויר המשלבת אלמנטים של סרט בלשי וסרקזם קומי מתמשך, כמעט כמו מיני פארודיה הכוללת לא מעט מצבים אבסורדיים על גבול הפארסה והגרוטסקא. קייג׳ מגלם דמות אקסצנטרית, לא יציב ומטורף, אבל בתפקיד לא רע בכלל, לעומתו אלייז'ה ווד הוא טיפוס חשדן ומרוחק, יותר מחובר לקרקע, אבל נסחף אחרי הכריזמה והקריזה של עמיתו.


(עוד רגע פותח, לא להירדם)

הבלש הלאס וגאסי רוצה אקשן, הוא כל כך רוצה אותו שהוא מוכן לבצע פשעים אשר ימצבו אותו בצד השני של סקאלת היושר, עליה בדרך כלל הוא ישב מצידו הנקי בתור שוטר ואיש חוק. כפי שכבר נכתב ונאמר, ההיסחפות אחריו היא די עניין של זמן, כאשר מדובר בידידו הביזארי לא פחות וכאשר לשניים מזדמנת הזדמנות לעשות קצת עבודה נוספת, שתניב להם הרבה יותר ריגוש וכסף מהעבודה הנוכחית שלהם, המחשבות והתהיות לא עוצרות בעדם לבצע את הפעילות החוץ משטרתית, בחסות המשטרה.

ישנם המון קטעים יצירתיים טובים, אבל הסרט ותסריט די דלוחים וכאלו שלא מצליחים להרים את הסרט מעבר לשטיקים שמסביב. המוזיקה נפלאה, משולבת במינון מדויק ונכון והיא אחד האלמנטים הטובים בסרט, היא גם מעניקה קצב מרשים ומרענן לסרט סתמי למדי. ועל כן, מה שהתחיל טוב למדי, הולך ונבלע בתוך חלל ריק של סתמיות, שיממון והרבה שטאנץ או לחילופין מקטעים הזויים שלא מניחים את הדעת וגורמים לצופה המון בלבול וחוסר אוריינטציה עלילתית ומינימאלית, עם התקדמות הסרט לסופו.


(תמיד תשים קרם הגנה)

על ניקולס קייג' אפשר לומר הרבה דברים וכנראה שכבר הרוב, אם לא הכל, נאמר. האמירה על חוסר הבעייה שלו לייצר כשלונות כבר נאמר, כבר לפעמים אי אפשר לדעת מי כאן הביצה ומי התרנגולת, כאשר הוא רודף כישלון וכישלון הוא שם נרדף עבורו. הסרט הזה הוא קלאסי בתור מקרה מבחן עבורו. האם הסרט היה נכשל לולא קייג' היה משתתף בו? האם קייג' הביא את הכישלון או שמא הכישלון הידוע מראש הוא זה שהביא את קייג' לרחרח אחרי תסריט חלש ולהיצמד אליו?

ווד היה שותף לאחת היצירות המפעימות בקולנוע ותראו אותו עכשיו, רודף אחרי מעות ותפקידים הוליוודיים ננסיים, אשר הולמים את מה שהוא הפך להיות בעל כורחו. ג׳רי לואיס בן התשעים נכנס לשנייה ורבע, כמעט לא מספיק זמן בשביל לנסות ולזהות אותו והוא דווקא נותן מיני תפקיד לא רע בכלל, אית׳ן סופלי הוא עוד חבר קאסט, שרק הגיע בשביל לתפוס טרמפ קטן ומשלים הופעה קצרה, לא משכנעת ונשכחת למדי.


(לא מרגיש שאתה מוכן למבחן)

בסך הכל מדובר בסרט נחמד, חביב וכזה העשוי טוב, אבל לא טוב מספיק בשביל לתת לניקולס קייג' לגיטימציה מחודשת בהוליווד. מוקדם יותר הוא כבר חבר לגורדון לוויט ("המרגל: סנודן"), על מנת לקבל את הלגיטימציה שלו לתוקף רב שנתי, אז מה אכפת לו להמשיך לעבוד ולקבל כסף בינתיים?

"האמון"
במאים: אלכס, בנג'מין ובן ברוור
שחקנים: ניקולס קייג', אלייז'ה ווד, אית'ן סופלי וג'רי לואיס.
אורך הסרט: 92 דקות