נפרדים מג'ון הארט

ג'ון הארט הלך לעולמו היום (שבת), לאחר מאבק בן שנתיים במחלת הסרטן, בעודו מותיר אחריו אישה, שני ילדים ומיליונים שגדלו עליו, בגרו איתו וחוו אותו דרך תפקידים גדולים יותר או פחות. הוא הותיר חותם עצום על הקולנוע, כמעט בכל שלב ובכל עשור בו היה פעיל בקולנוע ובטלוויזיה. רק אתמול (שישי) שודר ב"יס" אחד הסרטים בהם הוא מגלם נבל משובח וצעקני, ב"ונדטה". הוא גילם את הקנסלר הבריטי, אדם סאטלר ושיתף פעולה עם נטלי פורטמן, איתה הוא שיתף פעולה גם בסרט "ג'קי", העולה לאקרנים בעוד שבועיים בארץ.


(רק אתמול הוא היה בטלוויזיה - הארט ב"ונדטה")

הארט נולד בשנת 1940 באנגליה והיה בנם של כומר ומהנדסת. שני עשורים לאחר מכן הוא למד אמנות ועבר ללונדון כדי להיות מורה ואחרי שקיבל מלגה לבית ספר למשחק, החליט להתמקד בתחום שליווה אותו עד יומו האחרון. הוא פרץ לראשונה בשנות השבעים, בסדרה "אני קלאודיוס", בתפקיד קליגולה והמשיך משם ללא עצירות לפסגות טלוויזיוניות וקולנועיות.


(התפקיד שהביא לו את הפריצה (הארט באמצע) ב"אני קלאודיוס")

קצת לאחר פריצתו הראשונה, השפיע הארט דרך תפקידים בלתי נשכחים; האסיר מקס, בסרט "אקספרס של חצות", עליו קיבל מועמדות ראשונה לפרס האוסקר בשנת 1978 (ואף זכה בפרס גלובוס הזהב), בשנת 1979 הוא כבר נכנס להיסטוריה דרך תפקיד קאלט גראפי במיוחד, כאשר גילם את הקורבן הראשון בספינת החלל בסרט הקאלט, "הנוסע השמיני" של רידלי סקוט ובשנת 1980 קיבל מועמדות שנייה לאוסקר, כאשר גילם את ג'ון מריק בסרטו המשובח של דיוויד לינץ', "איש הפיל".


(התפקיד שהביא את המועמדות הראשונה - הארט בתור מקס, ב"אקספרס של חצות")

כאבה לו הבטן - הארט בסצנה האיקונית מ"הנוסע השמיני"



(עוד תפקיד שכמעט הביא אוסקר - הארט ב"איש הפיל")

בשנת 1984 הוא גילם את תפקידו של ווינסטון סמית', בסרטו של מייקל רדפורד - "1984", המבוסס על ספרו הדיסטופי של ג'ורג' אורוול. באופן אישי הוא נהיה חלק בלתי נפרד מהאהבה לסדרות, כאשר גילם את המספר הקשיש בסדרה "סיפורי עמים" (בסוף שנות השמונים, ב-1987-1988), שם סיפר לנו, הילדים, סיפורי עם קלאסיים של האחים גרים וביחד עם כלבו נתן הרגשה חמימה ועוטפת גם להורים וגם לילדים, שהתיישבו להאזין ולגמוע את סיפוריו בטלוויזיה.


(פעם הוא היה "האח הקטן" - הארט ב-"1984")


(ופעם הוא סיפר לכולנו את כל הסיפורים הקלאסיים - הארט ב"סיפורי עמים")

בשנות התשעים לא הפסיק לייצר קולנוע בתפקידים קטנים וגדולים, אבל לא הותיר חותם מיוחד ועם זאת, רשם חזרה גדולה בשנות ה-2000, כאשר שותף בסרטים כמו: "הארי פוטר ואבן החכמים" משנת 2001, בתור מר אוליבנדר, "דוגוויל" משנת 2003, בתפקיד המספר, ב"הלבוי" משנת 2004 (שנה בה קיבל תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית), ב"ההצעה", בתפקיד ג'לון למב, תפקיד אופי נפלא ובלתי נשכח וב"ונדטה", כאמור, בתפקיד שהיה היפוך מושלם לתפקידו בסרט "1984" (שני הסרטים יצאו בשנת 2005).


(עוד אחד מתפקידיו המשובחים ועטורי הזקן - הארט ב"ההצעה")


(וגם היה בתפקיד ה"אח הגדול" - ב"ונדטה")

הארט עוד המשיך לחזור להופעות בסרטי המשך כגון: "הלבוי 2: צבא הזהב" ו"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" (2008), "הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 1 (2010) ו"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 2" (2011), גם בסרט "החפרפרת", על פי ספרו של ג'ון לה-קארה הוא כיכב ובשנת 2012 הוענק לו פרס בפטא הבריטי על מפעל חיים. הוא קינח עם עוד תפקיד מצוין ב"רכבת הקרח" של ג'ון-הו בונג (משנת 2013), כל אלו הם רק שמות נבחרים וזכורים מסרטים, בהם שותף ונחשף בתפקידים טובים ואמינים, לכל אורך הדרך, כאשר לפני שנתיים זכה גם לתואר אבירות מהוד מעלתה.


(גם דור מעריצי "הארי פוטר" קיבל הצצה מעריצה להארט)


(הוא שוב איש עם זקן לבן ועבה - ב"רכבת הקרח")

ג'ון הארט עוד יהיה זמין על מסכי הקולנוע ב"ג'קי", בכיכובה של נטלי פורטמן ובבימויו של פאבלו לרין ושנת 2017 כבר התמלאה אצלו עם That Good Night, שצילומיו הסתיימו, עם Darkest Hour (אודות ווינסטון צ'רצ'יל), אשר נמצא בתהליך הצילומים ועם עוד שני סרטים, עליהם הוכרז כסרטים בהם הוא ישתתף וטרם ידוע מה יעלה בגורלם. עצם העובדה, ששנה שרק החלה כבר רשמה שחקן חולה סרטן בארבעה סרטים שונים, רק מעידה על פועלו הבלתי נדלה ובלתי נגמר של שחקן ענק, שלא הפסיק לעבוד עד יומו האחרון.


(שת"פ אחרון עם פורטמן, ב"ג'קי")

שחקן אופי משובח, פנים חבויות לעיתים קרובות מאחורי איפור כבד או זקן מדובלל ומעטים הם האנשים שהיו יכולים להתעלם מהופעותיו הנפלאות בכל מקום אשר אליו הגיע בתפקיד ראשי, משני או זוטר. הוליווד בוכה ומרכינה ראש וגם מעריציו, שגדלו, בגרו איתו והעריכו אותו, מרכינים גם הם ראש עם לכתו, בטרם עת, של אחד השגרירים הבריטיים הנפלאים שידע עולם הקולנוע בעשורים האחרונים.