סיכום טקס גלובוס הזהב 2017: צפוי וחביב
קולנוע
בין בחירות צפויות ונאומים משעממים, מצאתי את טקס גלובוס הזהב של השנה קצת מבדר, קצת מרגש, ואפילו קצת מפתיע. אם רק הייתי יכול לצפות בסרטים המועמדים, אולי גם הייתי מביע בו יותר עניין.
יום שני, 9 בינואר 2017
סיכום טקס גלובוס הזהב 2017: צפוי וחביב
לתקופה שבין גלובוס הזהב לבין האוסקר, אני קורא תקופת הפרסים האמיתית; אחרי גלובוס הזהב כולם מודעים לסרטים האיכותיים שהם אמורים לראות, ועד האוסקר כולם כבר ראו אותם ויודעים פחות או יותר מי יזכה. הימורים הם לא משחק כל כך קשה במקרה הזה. הבעיה הגדולה בטקס גלובוס הזהב הוא שהוא צמוד מידי לתאריך הפצות הסרטים בארצות הברית, ובארצנו הקטנה, רוב הסרטים המועמדים בכלל לא הופצו. כך שבסופו של דבר יוצא מצב שאני ועוד רבים צופים בטקס שאין לנו מי להיות בעדו או נגדו, כיוון שלא צפינו כמעט בשום סרט. זה מתסכל, אבל זו העבודה.
טקס גלובוס הזהב של 2017, כטקס, היה חביב וסביר. לאורך רובו היו המון קטעים משעממים וחסרי משמעות, אני מאוד מקווה שלקראת העתיד ינסו לתמצת ולקצר את הטקסים הללו, 3 וחצי שעות שכוללים נאומים, מוזיקה מרגשת ודמעות הם יותר מידי בשבילי. אך אין ספק שהקטעים הטובים שהיו בטקס, היו נפלאים.
פתיחת הטקס - מעין מחווה מושקעת לפתיחה של "לה לה לנד", הייתה פשוט מדהימה. מעולם טקס פרסים לא נפתח באופן כל כך יפה, משמח, ומקורי. הפתיחה מלאה במחוות ובאזכורים לסרטים רבים, בעיקר לסרטים המועמדים לטקס השנה, ואפילו לסדרות. זה היה כל כך יפה שרק זה היה שווה את הצפייה בכל הטקס עצמו.
בנוסף לפתיחה, היה את הפרס הלא מוגדר ההוא למריל סטריפ, מעין גרסת "מפעל חיים" בסגנון אמריקאי, וזה היה עוד קטע שברצינות הצליח לרגש ולשמח. מריל סטריפ היא אחת השחקניות האגדיות בעולם ההוליוודי, והאופן שבו יצרו קליפ שמשלב בין כל להיטיה, היה מרגש ומוצלח. נאומה, בו דמעה ורעדה בקולה, היה מרגש ואותנטי, מהסוג שמראה שמדובר בשחקנית עם אופי רגיש ואנושי. זה היה אחד הקטעים החזקים ביותר בטקס.
הבחירות למעשה לא היו מפתיעות, אך למעשה גם לא מרגיזות; רוב ההימורים שלי היו נכונים ומדויקים, למי שעקב, אך לא לגמרי (כרגיל). "לה לה לנד" זכה בפרס הסרט המוזיקלי הטוב ביותר, ואין ספק שהוא זוכה ראוי, סוף סוף. קייסי אפלק כדמות העצובה מ"מנצ'סטר ליד הים" זכה בשחקן הראשי הטוב ביותר בסרט דרמה, וגם זו בחירה מלבבת, ואמנם ריאן גוסלינג לא היה מושלם ב"לה לה לנד", אך גם זכייתו בשחקן הראשי בסרט קומדיה הייתה מוצדקת באופן כלשהו, כיוון שהוא יפה תואר ואדם טוב לב.
עוד בחירות ששימחו אותי; דמיאן שאזל, הבמאי שבחרתי בו בתור במאי השנה שלי, נבחר גם כבמאי השנה שלהם, וזה ללא ספק היה הימור בטוח אך גם מרצה במיוחד. איזבל הופר זכתה בתפקידה על הסרט "היא", וגם זה היה הימור די ברור, למרות שאינני צפיתי בסרט, אך אני מאמין שהיא הייתה מצוינת. אמה סטון כדמות החיננית ובעלת החלומות מ"לה לה לנד", זכתה גם היא כשחקנית בסרט מוזיקלי, ואין ספק שהגיעה לה, זהו אחד התפקידים הכי קסומים ומרגשים שביצעה בקריירה שלה, ובחסד.
הסרט שזכה בתור הסרט דרמה הטוב ביותר הוא "אור הירח". אין לי מושג לגבי איכותו של הסרט, כיוון שלא צפיתי בו, אך אוכל להגיד דבר אחד - עצם העובדה שהסרט זכה רק בפרס אחד, והוא במקרה פרס הסרט הטוב ביותר, מעלה כרגיל מלא סימני שאלה. איך סרט שהוא הטוב ביותר לא זוכה בשום פרס אחר? מה הופך אותו בעצם לסרט טוב, אם הוא לא טוב בשום דבר מלבד היותו סרט? וזה מעלה עוד פעם את החשש שלי, שמדובר בסרט מסר צדקני אודות גזענות, חיי הפרוורים, דמעות לצלילי כינור וכולי. "ספוטלייט" היה כזה וזכה אשתקד. "12 שנים של עבדות" גם כן היה כזה וזכה לפני 3 שנים. הנוהל הזה של סרטי מסר הזוכים בפרס הגדול נהיה כל כך פוליטקלי קורקט שאני מרגיש שאני כבר מאבד כל אמון או טעם בטקסים האלה. ועדיין, עם פתיחה כזו נפלאה ונאומים מעולים, הם עדיין שווים צפייה, בינתיים. וכמובן לא לשכוח את גל גדות שלנו, שהספיקה להגיש פרס קטן בטקס ולהישאר יפה ואלגנטית כרגיל.
כל הזכיות:
קולנוע
הסרט הטוב ביותר, דרמה: "אור הירח"
הסרט הטוב ביותר, קומדיה/מיוזיקל: "לה לה לנד"
שחקנית ראשית בדרמה: איזבל הופר, "היא"
שחקן ראשי בדרמה: קייסי אפלק, "מנצ'סטר ליד הים"
שחקן ראשי בקומדיה/מיוזיקל: ריאן גוסלינג, "לה לה לנד"
שחקנית ראשית בקומדיה/מיוזיקל: אמה סטון, "לה לה לנד"
שחקן משנה: אהרון טיילור ג'ונסון, "Nocturnal Animals"
שחקנית משנה: ויולה דיוויס, "Fences"
סרט זר: "היא", פול ורהובן (צרפת)
סרט אנימציה: "זוטרופוליס" ;
במאי: דמיאן צ'אזל, "לה לה לנד"
תסריט: דמיאן צ'אזל, "לה לה לנד"
פסקול: ג'סטין הורביץ, "לה לה לנד"
השיר: "City of Stars", "לה לה לנד"
טלוויזיה
סדרת הדרמה ביותר: "הכתר"
הסדרה המוזיקלית/קומית הטובה ביותר: "אטלנטה"
מיני סדרה או סרט טלוויזיה: "אמריקה נגד או.ג'יי סימפסון"
השחקנית הראשית בסדרת דרמה: קלייר פוי, "הכתר"
השחקן הראשי בסדרת דרמה: בילי בוב תורנטון, "גוליית"
השחקנית הראשית בסדרה קומית/מוזיקלית: טרייסי אליס-רוס, "שחור-כזה"
השחקן הראשי בסדרה קומית/מוזיקלית: דונלד גלובר, "אטלנטה"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: אוליביה קולמן, "מנהל לילה"
השחקן הטוב ביותר במיני-סדרה/סרט טלוויזיה: טום הידלסטון, "מנהל לילה"
השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה/סרט טלוויזיה: שרה פולסון, "אמריקה נגד או.ג'יי סימפסון"
שחקן המשנה הטוב ביותר: יו לורי, "מנהל לילה"
סיכום המבקר
10/
5.5