"אמונת המתנקש": הנה עוד סרט עיבוד

ביקורות
בהוליווד לא לומדים לקח, או שמא הצופים כנראה לא מיישמים את הלקחים מחוויות משחקי מחשב/וידאו קודמות. מעט מאוד עלילה עטופה בגרפיקה ממוחשבת, מכות, בלאגן והמון המון אקשן. זה נחמד וזה נגמר מהר.

"אמונת המתנקש": הנה עוד סרט עיבוד
"אמונת המתנקש": הנה עוד סרט עיבוד

הסרט מתחיל, כתובית לבנה רצה על גבי מסך שחור... כתוב שם משהו, אבל כל מה שניתן לחשוב עליו הוא "בלה, בלה, בלה...". סיפור כלשהו, על מקדש, טמפלרים מתנקשים ו...תפוח. כן, אפל עושה אחלה פרסומת, שלא כל כך ברור מה היכולת שלה להיות סמויה, כאשר כל מה שרוצים שנחשוב עליו במהלך הסרט הוא: "התפוח הוא הכל". בקיצור ולעניין משחק וידאו, הייפ אצל גיימרים ואפילו כנראה לא ברמת הבאז של "וורלדקראפט" ; (לפחות בגלל הוותק), בעוד אצל חובבי קולנוע ההייפ הוא מהקאסט, שמסמל שת"פ שני בתוך שנתיים בין ג'סטין קורזאל הבמאי, אשר מלהק לתפקידים הראשיים, פעם שנייה ברציפות את מריון קוטיאר ומייקל פסבנדר, אחרי "מקבת'" מהשנה שעברה.

השאלה הגדולה שנשאלת עוד לפני שצופים בסרט, היא למה לעזאזל יש צורך לגייס כוכבים בסדר גודל שכזה בשביל לייצג משחק וידאו? לעזאזל, אלו שחקנים רציניים שבדרך כלל בוחרים את תפקידיהם בקפידה ולכל אחד מועמדויוות (וזכייה לקוטיארד ואיירונס) ולצידם גם ברנדן גליסן וג'רמי איירונס והכל בשביל משחק וידאו? כסף מדבר, כן ובפעם המי יודע כמה, אבל לפעמים בתמימות רבה ישנן ציפיות מאותם שחקני הקולנוע לגייס את עצמם לתפקידים מאתגרים. וזה לא שהסרט רע או נוראי, אבל הוא פשוט פרווה ולמרות שהוא אקשן די נהדר ומתהדר בפסקול מוצלח למדי, דינו הוא דין זהה לדין "וורקראפט", שהגיע השנה הרבה יותר מוקדם ממנו (יוני) והיה עוד אחלה סרט אקשן וזהו.


(גבר, נפלו לך ריבועים מהבטן | צילום: באדיבות פורום פילם)

העלילה, אם תבחרו להתעמק בה ולנסות להבין משהו ממנה, כנראה לוקחת פרטים מסוימים ממשחק הוידאו ומנפחת אותם לכדי יצירת ייצור כלאיים חסר פרופורציות ומוגזם. מסדר מתנקשים אשר מנסה למנוע ממסדר טמפלרים עתיק, בספרד, לבטל חשיבה חופשית בתואנת שליטה בזרע פורענות ואלימות. כן, כן, אפילו שהוא משחק וידאו או מבוסס על אחד כזה, הסרט מנסה להכניס עומקים אל תוך עצמו, כאשר הטובים והרעים נלחמים על שליטה מחשבתית ומנסים למנוע או לקדם את הסרט הפוסט אפוקליפטי הבא, אשר יציג עולם של כבשים ממושמעות, עם רועה אחד שמנתב אותם לפי החליל שלו. ג'רמי איירונס הוא הטמפלר, אשר רוצה למצוא תרופה ליצר האלימות מחד גיסא, אבל מאידך גיסא בעצם מנסה לדכא כל יצר שהוא, דרך מחקרו ומחקר ביתו (מריון קוטיאר).

רצה הגורל והשניים מוצאים נצר לשושלת מתנקשים בדרכו להוצאה להורג, מכניסים אותו למעבדה הסופר מתקדמת שלהם, אי שם בין הכרך הספרדי ובין שמיי אנדלוסיה, בשביל להיות מסוגלים לקרב את העלילה למקורות שלה. הקטע של הסרט ושל הסיפור הוא שגיבורו, קאל לינץ', הוא טיפוס שאמור להיות די שלילי, זה שיעשו עליו את הניסויים לניטור ונטרול הגן האלים והוא ינסה להסתנכרן ולהתממשק, במחציתו הראשון של הסרט, עם אחד מאבות אבותיו הקדמוניים והעתיקים, על מנת לשחזר לעצמו יכולות של אומנויות לחימה בשביל? בשביל לבטלן? ויש את מייקל קנת' וויליאמס (Omar, Omar is Coming...) שמסתובב לו בבית המחסה (בית המשוגעים) עם עיניים משוגעות ומשפטים הזויים ומחכה לשעת כושר, למה? תבינו בהמשך, או אולי לא.


(רק תגרדי לי בכף היד, אני לא מגיע | צילום: באדיבות פורום פילם)

מייקל פסבנדר היה ממש לא מזמן מועמד לאוסקר בתפקיד הראשי על "ג'ובס", ועל תפקיד המשנה המשובח שלו ב"12 שנים של עבדות", מריון קוטיאר זכתה על תפקידה ב"חיים בוורוד" לפני תשע שנים ולפני שלוש שנים הייתה מועמדת על "יומיים ולילה", שרלוט רמפלינג הייתה מועמדת בטקס של שנה שעברה לאוסקר בתפקיד הראשי על "45 שנים", ג'רמי איירונס נושא עימו זכייה באוסקר מלפני כמעט שלושים שנים וברנדן גליסן... טוב, הוא ג'ינג'י מופלא ואירי. למה לדבר על כל הפרסים שלהם? כי הם הרבה יותר מעניינים מהעלילה המרוחה והנמוכה ברמתה ומגדירים את הפערים הבלתי ניתנים לעיכול בין איכות השחקנים לבין איכותו הירודה של תסריט הסרט.

אז מה מציל את המצב? האקשן. ישנם לא מעט סיקוונסים מרשימים של קרבות, אשר מעוצבים נפלא. קפיצות, לחימה, פעלולי מצלמה וגרפיקה ממוחשבת. כל זה ישנו בשפע, אבל אז השחקנים חייבים לפתוח בדיאלוגים מתישים זה עם זה ולנסות להשכיב לישון את הצופה שרק בא קצת לברוח, בעוד הסרט מתעקש את עצמו עדיין למרוח. יש גם שוטים נהדרים של כניסה לעולם העתיק ממעוף הציפור החופשיה, המייצרת דיסוננס עם מצבו הכלוא של גיבור הסרט, כלוא למען בדיקה, דגימה וצבירת איכויות לחימה ועדיין, לא משהו מיוחד שמסמל קפיצה במעמדו של במאי הסרט.


(אז מה? קופצים? | צילום: באדיבות פורום פילם)

עלילה משמימה ועמוסת חורים, משחק ברמה סבירה וללא צורך ליותר מכך והמון אקשן - בכמויות. שוב לא מצליח להסביר למה יש צורך לעיבודים הבלתי נגמרים הללו למשחקי המחשב. כי סרטי אקשן הם כיף, אבל אם כבר לייצר סרט אקשן, מבוסס על משחק מחשב אהוב, אפשר לנסות לעשות יותר מהמינימום בשביל לייצר חוויה בלתי נשכחת ברמה זהה, כמעט כמו במשחקי המחשב.

"אמונת המתנקש" אורך הסרט: שעתיים
במאי: ג'סטין קורזאל
שחקנים: מייקל פסבנדר, מריון קוטיאר, ברנדן גליסון וקרלוס בארדם.
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "אמונת המתנקש": הנה עוד סרט עיבוד
סרטים בקולנוע