"נטושים": מה טראמפ היה אומר?

דונאלד טראמפ השתמש בקמפיין הבחירות שלו בסרט לדוגמא, שאמור היה לשרת את האינטרסים שלו נגד הילארי ובעד העם האמריקאי. הסרט היה "13 שעות: החיילים הסודיים של בנגאזי". הביקורת הופנתה להילארי קלינטון, שישבה בחיבוק ידיים, בעמדה בכירה מאוד בזמן הכיאוס שהיה בלוב, עם השגריר והלוחמים, אשר נלכדו והפכו לגיבורים אינסטנט. צוות השחקנים הסתייג מהשימוש של טראמפ בסרט, אבל את הסוף לאינספור השימושים והדימויים של טראמפ בדרכו למעלה, כולם יודעים. זה נגמר על כס הנשיא של ארצות הברית של אמריקה.

אם יש סרט שיכול היה לשמש את שני הצדדים במאבק הבלתי פוסק הוא הסרט הנוכחי, מן סרט שטראמפ היה יכול לרכב על ספין שלו, עבור בוחריו הקיצוניים ומן הסתם, בוחריה הצדקניים של קלינטון או יותר נכון, כל אדם שפוי אחר, היה מבין שאם טראמפ משתמש בסרט הנוכחי, זה בגלל שהוא פסיכופת על כל הראש. בסאות'פארק, מיסטר גריסון, אשר הומשל להיות הדמות שתייצג את טראמפ, הבטיח "לזיין את כולם למוות". טראמפ עצמו נכנס במקסיקנים בכל הזדמנות אפשרית, כחלק מניסיון התחבבות על שלל קהל מצביעיו והנה, ג'פרי דין מורגן, משיח בן טראמפיד, עולה בסרט הנוכחי ומקיים את שילוב ההבטחות של טראמפ, בחולניות השמורה לרשעים פסיכוטיים קולנועיים או מהסדרות (והוא יודע דבר או שניים על המשימה).


(מגיע לאמריקה?)

הסרט יצא בארצות הברית ממש לפני כחודש והדירוג שלו באתרי הדירוגים ומבקרים קולנועיים תוצרת ארצות הברית אינו בין הגבוהים. ובכן, אין ספק שכל אמריקאי שפוי בדעתו, בתקופה שכזו, רק יכול להניף אצבע ולגנות את הקונספט של הסרט, בעיתוי הנוכחי וגם בעיתוי של חודש לפני - חודש לפני שהאיש המעורער הזה הפך להיות הנשיא של כולם, כולל אלו המוחים כנגדו ללא הרף. בישראל, הסרט יוצא בעיתוי שונה מזה שיצא בארץ בה טראמפ נבחר, הוא יוצא שטראמפ כבר נשיא ואין ספק שהוא פשוט מהדהד ללא הרף אודות איך וכיצד יכולים דברים רעים להיראות ממש גרועים או לחילופין, איך אפשר להקצין את טראמפ ודיבוריו לכדי מעשים פסיכוטיים?

הסרט מספר על חבורה של מהגרים לא חוקיים, אשר מוסעים לארצות הברית ברכב, שמתקלקל לו באמצע המדבר. הם מתחילים את המסע ברגל, חסרי מושג קלוש לגבי תוכניותיו של צלף פסיכוטי, אשר לקח את כל הדעות הקיצוניות של טראמפ לכיוונים החולניים ביותר והוא מתחיל לטבוח בהם ללא רחמים, מרחוק, במדויק כמו במשחק מחשב ובקור רוח מבעית. לחבורה המתפזרת לכל רוחות המדבר ישנו מספר שורדים והם נאלצים לתמרן במדבר חם וללא מזון ומים וגם משמשים בתור מטרה ניידת, ללא מקומות מסתור רבים, בעוד הצלף הפסיכוטי מתחקה אחר דרכיהם, בעזרת כלבו הנאמן.


(תריח בוריטוס ותביא מקסיקני)

ככל שנכנסים אל תוך הסרט הוא מרגיש כאילו הוא רצה באיזה שהוא שלב להפוך לאיזה שהוא מיני זוועתון ואין ספק שהוא מצליח להבהיל לא מעט, אבל בגדול הוא משתייך בקלות ובדיוק לתוך ז'אנר המותחן. מותחן שמשתרע על פני שעה וחצי וממש לא מעמיק מעבר לנקודות המרכזיות: ארצות הברית נגד מקסיקו, כאשר ארצות הברית מיוצגת בתור הצד האלים, הכוחני, הברוטאלי והפסיכוטי. צייד תאב כוח וצמא דם, שלא מסתפק בהברחת מי שפולש לשטחו, אלא גם צד אותם בצורה הקרה והאכזרית מכולן, מהצד השני מקסיקו, אשר מצטיירת כמסכנה, בדיוק כמו הגיבור הראשי, אב שגורש בטעות אנוש ומנסה לשוב אל חיק משפחתו. האם יש חוסר הגינות מסוימת בהצגת דברים והבלטת דעותיו ומחשבותיו של יוצר הסרט, חונאס קוארון? ייתכן. אבל בתור סרט מתח הוא פשוט עושה את העבודה וגם נראה טוב ומצליח לשרוד אורך מלא עם מעט מאוד לוקיישנים ותחכום יוצא דופן, פשוט קולע, לעניין ומדבר מהגרון הניחר והלב המקסיקני הזועם על ההתנהלות והבחירה הסופית.

חונאס קוארון הוא במאי הסרט, לו זהו סרט שני באורך מלא. השם נשמע מוכר, אתם תוהים ומגרדים בפדחת כי משהו לא מסתדר עם השם הפרטי. חונאס הוא בנו של הבמאי, זוכה האוסקר, אלפונסו קוארון. קוארון גם כתב עבור (וביחד עם) אביו את התסריט לסרטו, זוכה האוסקר ("כוח המשיכה") וכתב עבור עצמו בסרט הנוכחי (והופק על ידי אביו) והוא מדגים יכולות בימוי מוצלחות בתנאים מינימליסטיים, אשר הוא כפה על עצמו בסרט הנוכחי. קוארון הצעיר מקבל הזדמנות יוצאת דופן, עם הסרט הנוכחי לנסות ולצמצם פערים מאביו ועוד עשוי למצוא את עצמו מפתיע את עצמו, את אביו ואת העולם באחיזת פסלון האוסקר על הסרט הזר, מה שסביר להניח שלא יקרה, נוכח המתחרים המרשימים מסביב (אהלן "סופת חול"), אבל תמיד נעים לחלום.


(אני רעב, עייף ונמאס לי שיורים עליי)

גאל גרסיה ברנאל ("רוז ווטר" ו"מוצרט בג'ונגל") מגלם את תפקיד הגיבור הראשי, הוא עושה זאת בצורה מוצלחת ומעביר את הצופים בתוך ים הרגשות שהוא חווה בתור גיבור הסרט. הוא לחוץ, מפוחד ודרוך וכל זאת אל מול פסיכופת אמיתי, ששיחק כבר לא פעם ולא פעמיים את התפקיד של הנבל הקולנועי, בסרטים בכיכובו, אבל ממש לא מזמן קיבל ג'פרי דין מורגן חותמת סופית להיותו נבל משובח, כאשר הומלך רבות על ידי גולשי הרשתות החברתיות בתור אחד הנבלים המוצלחים שידעו סדרות הטלוויזיה אי פעם, כאשר גילם את ניגן, הנבל מ"המתים המהלכים". בסרט הנוכחי הוא מגלם אדם בודד, שחברו הטוב ביותר הוא כלב הצייד שלו, שיש בו אולי יותר נשמה מאשר לו, כאשר הוא טובח במודע באנשים, מהגרים לא חוקיים, אבל אנשים בשר ודם. צופי "נרקוס" המכורים ישמחו לפגוש בסרט גם את דייגו קטאניו, אשר גילם את לה-קיקה ומגלם תפקיד די פרווה ולא כל כך בולט בסרט.

אז טראמפ נשיא וטראמפ לא אמר את זה בצורה מפורשת, אבל ציד מקסיקנים כנראה היה יכול להיות ספורט חביב עליו ואין שום ספק שסרט על הגירה בסיכון לכיוון ארצות הברית ממקסיקו, כאשר האמריקאי מקבל דה הומניזציה ומצטייר כחיה רעה, אשר בעצמה מציירת את מטרותיה בתור מטרות חיות ולא אנושיות, אין ספק שסרט כזה עושה שירות ופירסום שליליים לכל מה שטראמפ היה רוצה ליישם, כחלק מהפעולות הראשונות בתחילת כהונתו ההזויה בתור נשיא.