"אגדות המחר": אגדות בסנט

טלוויזיה
כל מי שהקריירה ההוליוודית והטלוויזיונית שלו מקרטעת שירים את ידו אל על. כן, ספרנו פה מספיק אנשים, יש לנו סדרה חדשה. DC Comics מילאה את הטנדר ולא במקסיקנים מחפשי עבודה, ובדיוק ככה זה נראה.

"אגדות המחר": אגדות בסנט
"אגדות המחר": אגדות בסנט

לא ברור למה, אבל מישהו ביקום DC Comics חשב שכדאי לתת הזדמנות לכל הדמויות המשניות של "החץ" ו"הפלאש". לא מספיק ששתי הסדרות הללו לא מצליחות לדגדג את היקום הבוגר והמרתק שטווה Marvell ללא הפסקה, אז הם מוציאים, אנשי DC הנואשים, את הקלף הכי נואש שלהם ומגיבים עם סוג של סדרה, מבוססת קומיקס, שאולי ילדים בגיל 16 ומטה יוכלו להינות ממנה. קיטש ובולשיט בלתי פוסק הם תעודת הזהות הבולטת של הסדרה, שחקנים, ששיאם כבר מזמן בעברם וכאלו ששיאם כנראה לא יגיע, מעטרים את הקאסט לא בגאווה גדולה ובאמת שקשה לומר שום דבר טוב על הסדרה הזו מעבר לקליל, במקרה המדהים ומעורר רחמים במקרה הטוב.

הסיפור בקטנה או בגדולה מביא את ריפ האנטר, נוסע בזמן, אשר רוצה להציל את העולם מארכי נבל, בלתי הריג ובעל חיי נצח בשם וואנדל סאבאג'. צופי "החץ" ו"הפלאש" עשויים להיזכר בו בתור חלק מפרק מעורבב של העונה האחרונה בשתי סדרות הדגל של חברת DC, אותו פרק, אשר במסגרתו עלתה דמותה של קנדרה (כן, אנחנו זוכרים שהיית בריסטה או מה שזה לא אומר), ההוקגירל, שנראית במקרה הטוב יותר כ"ראביטגירל" ; וניסתה להכריע עימות בן אלפי שנים, במסגרתו היא ואהובה, קראטר הול (הוקגאי, הוקמן או פוקימן גו) מנסים ללא הצלחה להוריד את סאבאג' מהכותרות ובמקרה הטוב מאבדים אותו, במקרה הרע הם מאבדים אחד את השני ומחכים לגלגול הנשמה של בן הזוג. בקיצור, וואנדאל סאבאג' משתלט על העולם, ככה סתם באיזו שהיא מאה עלומה בעתיד הקצת יותר רחוק וריפ האנטר, נוסע בזמן, מגייס את כל הריג'קטס של שתי הסדרות וכאשר אנחנו מדברים על ריג'קטס, אפשר לומר שגם מדברים על שאריות הקריירה של שחקני קולנוע וטלוויזיה שפעם זרחו.


(חכה קצת, תיכף נחזור ל"נמלטים" | צילום: מתוך הסדרה)

בין אם וונוורת' מילר ודומיניק פרסל, שפעם עיטרו את "נמלטים" לעונה אחת מכובדת, בערך, ברנדון רות' שלסרט אחד כושל עטה את גלימתו של סופרמן ועכשיו הוא מתכווץ למימדי אנט מן ובחליפה דמויית חליפתו של איירון מן, רק בלי הצלחות הסרטים ו-ויקטור גרבר, שתמיד נמצא בשוליהם של סרטי קולנוע טובים ומצליחים, אבל אף פעם לא נמצא בקדמת הבמה. קצת לפני שהדמויות הראשיות של "נמלטים" מקבלות הזדמנות לחזור לדמויות של "נמלטים" הן מנסות לשוב למרכז הבמה ובלי להיות בנישת אויביו של "הפלאש" והן מפשלות ובענק. מעבר לרפרנס או שניים לסדרת העבר, שהייתה לה עונה אחת מוצלחת (וכל השאר זבל טהור ונמרח), וונוורת' מילר ודומיניק פורסל באובר אקטינג מוגזם על גבול ההזוי, לא מצליחים להוציא מעצמם שום דבר שלא יזכיר את כישלון העונות, שאחרי העונה הראשונה, של "נמלטים". ושווה להתעכב על האובראקטינג החולני והלא מוסבר של מילר, בתור קפטן קולד. הוא מוציא מעצמו צלילים וקולות, שאם היה מוציא מעצמו באודישן לסדרה הזניחה ביותר (כמעט כמו זו שהוא מככב בה) הוא היה נבעט לכל עבר בשריקות בוז ולא היה מראה את פרצופו באף מבחן בד בעשור שאחרי, משהו בקול המאולץ שלו עושה חשק לכבות את הטלוויזיה ויוצר רושם שהבן אדם מזלזל בתפקיד, כפי שראוי שיזלזל בו שחקן מוצלח לשעבר, אבל כנראה שאלו הנחיות מראש, אחרת פשוט בלתי ניתן להסביר למה הבן אדם עושה מה שהוא עושה ועוד מקבל הזדמנות לחזור לכישלון נוסף בדמות עונה נוספת של "נמלטים".

על מערכת היחסים בין דוקטור מרטין סטיין וג'פרסון, הלא הם "פיירסטורם" החדשים, חבל להרחיב יותר מדי במילים, כיוון שזו מערכת יחסים שאחרי פרק ורבע בא להקיא ממנה ומשטיין ודמותו המתנשאת והלעוסה בכלליות. אין פרק שאתה לא מרגיש שזהו זה, הפיצוץ בין השניים יגיע וימחה כל זכר לקיומם, אבל זה פשוט לא מגיע והאפקט של ההקאה נותר עקר. הדמות היחידה שעוד שווה להתעכב עליה היא דמותה של קייטי לוץ, בתור שרה לאנס, הרוצחת המתנקשת אשר מעניינת במידה מסוימת וזאת לא בשל היותה בלונדינית, אלא לוחמת לא מתייפיפת מדי וקשורה לליגת הצללים של ראס אל גול והבעיה היחידה בדמותה היא שאינה מקרינה על הסדרה ולא נתנו לנו קצת יותר מהכיוון ה"באטמני" של העלילה. לא מספיק.



(לא רק בלונדינית | צילום: גטי אימג'ס)

כל ה-Misfits של סדרות "החץ" ו"הפלאש" ואלו שלא קיבלו יותר מדי דקות מסך התאחדו לחלטורה אחת ארוכה, נמרחת ונשכחת למדי, ברמה ירודה מסדרות האם. והבעיה היחידה בחלטורה הזו, שאין מניעה חוקית שניתן להוציא על מנת למנוע את יציאתה של העונה השנייה. למרות שזה הפך להיות ליין די מהנה לרדת על הפלט של חברת DC אין בכך שום הנאה עודפת כאשר רואים לא מעט גיבורים שעשויים להיות מעניינים ואף מרתקים צוללים וטובעים ביקום עתיר המצאות מטופשות והיגיון פנימי שבונה בעיקר על הכוח של הצופה להתעלם מכל שטות שהיקום הזה זורק עליך. כמעט כל שטות שבלעתם במהלך העונה הזאת הוסברה בצורה אגבית וכמעט קומית, כאשר מסתכלים מהצד ומנסים להבין איך לעזאזל יוצרי הסדרה חשבו שאפשר למכור את השטויות הדביליות הללו לצופים שבמקרה הטוב עברו את גיל ההתבגרות.

אפשר להתלונן עד מחר ועד מחרתיים ואפשר לצפות לסדרות עם ארשת רצינית יותר, דומות יותר לאלו שיוצאות מעבר לכביש תחת השם ההולך, מתחזק ומתפאר של "מארוול". גיבורים טובים ב-DC ממש לא חסרים, אבל האיחוד בינם הולך ומתרסק בכל פעם מחדש. סרטי קומיקס מצוירים יצאו מצוין לא פעם ולא פעמיים מבית DC, אבל הסדרות והסרטים שלהם הולכים בשנים האחרונות בכיוון אחד ונותר לראות האם "יחידת המתאבדים" יהווה חבל הצלה עבור היקום ההולך וקורס של DC Comics, לפחות בתחום הקולנוע והאם ישנה ישועה, שכנראה לא תגיע מהסדרה הנוכחית, למרות וכנראה גם בגלל הצטרפותה של "סופרגירל" לקאסט של העונה הבאה, בתחום הסדרות שתחזיר את הרלוונטיות במאבק האבוד ביקום הנפלא הנטווה מעבר לכביש, במחלקת הסדרות של Marvell.
סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "אגדות המחר": אגדות בסנט
סרטים בקולנוע